גדעון סער
✔
3.14K subscribers
616 photos
772 videos
54 files
166 links
ערוץ הטלגרם הרשמי של גדעון סער
Download Telegram
החלטתי למנות את עו"ד עמית אייסמן לתפקיד פרקליט המדינה

הודעתי היום לעו"ד עמית אייסמן על החלטתי לאמץ את המלצת ועדת האיתור שהתקבלה פה אחד ולמנותו לתפקיד פרקליט המדינה. אביא את המינוי לאישור הממשלה.

תפקיד פרקליט המדינה אינו מאויש במינוי קבע מזה שנה וחצי. מינוי פרקליט המדינה כעת חיוני לפרקליטות המדינה ולתפקודה התקין ולכן החלטתי להביא את המינוי לאישור הממשלה ללא דיחוי.

בין התפקידים אותם מילא עו"ד אייסמן במהלך דרכו: פרקליט מחוז חיפה, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), המשנה לפרקליט המדינה (משפט פלילי) ובחודשים האחרונים מ"מ פרקליט המדינה.
קיבלתי את החלטתי לאחר פגישות שקיימתי עם המועמד, בהן הציג האחרון את תכניותיו ואת תפיסתו לגבי התפקיד, תפיסת עולמו המקצועית, לרבות השינויים שבכוונתו להוביל בעבודת הפרקליטות.
התייעצתי עם מספר אישים בתחום המשפט, ובהם גם היועץ המשפטי לממשלה, שעמד בראש ועדת האיתור.

עידכנתי את המועמד בדבר האפשרות שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל והשלכותיה האפשריות.
לאחר שנה וחצי ללא מינוי קבוע לפרקליט מדינה ולאחר שנתיים ללא מינוי קבוע למנכ״ל משרד המשפטים, שחררנו את הפקק ואישרנו מינויו של עו״ד עמית אייסמן לתפקיד פרקליט המדינה ועו״ד ערן דוידי לתפקיד מנכ״ל משרד המשפטים.

תודה למי שמילאה במסירות את תפקיד מ״מ המנכ״ל עו״ד סיגל יעקובי.
בהצלחה!
הפצתי כעת תזכיר חוק לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין.

החוק שהצעתי מרחיב את שיקול הדעת השיפוטי לפסול ראיה שהושגה בניגוד לדין ובכך הוא מרחיב את הכלל שנקבע בפסיקה בענין זה.

בתזכיר החוק, המציע תיקון לפקודת הראיות נאמר: ״בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה, ובכלל זה הודעה, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שהראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בקבלת הראיה״. עוד קובע התיקון, כי הוא יחול ״גם אם הושגה הראיה תוך הפרת הדין כלפי מי שאינו הנאשם״ (למשל - עד).

בשבוע שעבר סיימה את עבודתה בנושא הוועדה שמייעצת לי לענין סדר דין פלילי וראיות בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) עדנה ארבל. הועדה קיימה בנושא דיונים במהלך השנה האחרונה בעקבות הצעת חוק פרטית שהגשתי בנושא (בכנסת הקודמת).

בתמצית - הועדה המליצה לעגן בחקיקה את הכלל המסמיך לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. לאחר שבחנתי את ההמלצות, החלטתי להרחיב את מיתחם שיקול הדעת השיפוטי מעבר לנוסח שעליו הומלץ ע״י הועדה.
לפי נוסח הועדה נדרשה ״פגיעה מהותית״ בזכות להליך הוגן כדי שתתאפשר פסילת הראיה בשקלול עם אינטרסים אחרים. אני בדעה, כי לא נדרש מבחן קשיח כזה וכי די בפגיעה בזכות להליך הוגן כדי להקים סמכות לבית המשפט לפסול ראיה שהושגה שלא כדין (כמובן, בשקלול הקבוע בתזכיר מול האינטרס הציבורי בקבלת הראיה).

התזכיר הופץ להערות הציבור ל-21 יום ולאחר מכן יובא לאישור הממשלה.

מדובר על מהלך חשוב המגן על 3 ערכים חשובים: טוהר ההליך השיפוטי, הזכות של נאשמים להליך הוגן וחובת רשויות אכיפת החוק לפעול בגדרי החוק. אני רואה ערך רב הן בעיגון הכלל בחוק והן בהרחבתו. כפי שהתחייבתי במערכת הבחירות ועם כניסתי לתפקיד - אני מחוייב לחזק את זכויות האזרח המתמודד בהליך המשפטי מול מערכות המדינה רבות העוצמה, וכך אעשה.
תשובתי במליאת הכנסת לח״כ אוחנה. מוזמנים לצפות
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
"אנחנו מייצגים את הערכים המקוריים של הליכוד הרבה יותר מכם".

צפו בתשובתי לח"כ אמסלם במליאה.
כינסתי היום לראשונה את הועדה בנושא חוק יסוד: החקיקה. סוכם, כי הועדה תמשיך להתכנס אחת לשבועיים.
הצטערתי לשמוע על פטירתו של דונלד רמספלד, שהיה שנים רבות בתפקידי מימשל בכירים בארה״ב וכהן פעמיים כשר ההגנה. רמספלד היה פטריוט אמריקני וידיד ישראל, שהתנגד להגדרתה כ״כובשת״ ביהודה ושומרון ותרם לביצור בטחונה.

התמונה מביקור רה״מ שרון בוושינגטון ב-2001, בתקופת כהונתי כמזכיר הממשלה בממשלתו הראשונה.
פועלים לצמצום משמעותי של הליכים פליליים בעבירות תנועה

תזכיר חוק שהפצתי כעת לציבור קובע כי קבלת קנס ונקודות על עבירת תעבורה לא תהווה עוד התחלה של הליך פלילי, אלא תדון בדיון מנהלי ולרוב לא תדרוש הגעה פיזית לדיון.

עיקרי הרפורמה:
• יוקם בית דין מנהלי לתעבורה במשרד המשפטים, שיפעל כערכאה ראשונה לטיפול בהפרות תעבורה מסוג ברירת משפט.
• הדיונים בבית הדין יתנהלו בעיקרם באמצעים טכנולוגיים, באמצעות ממשק דיגיטלי. באם יידרש דיון פרונטלי, הוא יתקיים באמצעים טכנולוגיים מבלי להידרש להגיע פיזית, פרט למקרים חריגים.
• יוקם מרשם תעבורה מנהלי בדבר הפרות תעבורה בגינן ניתנה הודעת תשלום (קנס ונקודות).

רקע:
עד היום, עבירות התעבורה מסוג "ברירת משפט" מוגדרות כהליך פלילי, והן נידונות בבתי המשפט לתעבורה, שהם חלק מבית משפט השלום. בשנת 2018 לדוגמא, ניתנו בישראל 1.2 מיליון דוחות תעבורה, מתוכם למעלה ממיליון דוחות ברירת משפט, ונפתחו כ-140,000 הליכים פליליים בבתי המשפט לענייני תעבורה.

חשוב לציין, העברת הטיפול בעבירות תעבורה למישור המנהלי מבטא גישה של דה פליליזציה בה אני מאמין ושהיא חיונית מאי פעם למערכת כפי שהבהרתי עם כניסתי לתפקיד. הרפורמה תמנע ריבוי הליכים פליליים ותמנע הגעה מיותרת לבתי המשפט ע"י שימוש באמצעים דיגיטליים.

מצורף תזכיר החוק.
אתמול בערב קיימתי שיחת עם שר המשפטים הגאורגי רתי ברגדזה.

בשיחה דנו בשיתופי פעולה בין המדינות ובין המשרדים והזמנו אחד את השני לביקור במדינות.

ביקשתי מעמיתי הגאורגי להביא לפתרון הבעיה בעניין 9 המשפחות עם התינוקות שנולדו בהליך פונדקאות בגאורגיה ולא יכולים לצאת מגאורגיה. השר הגאורגי הבטיח לבחון את הנושא.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
דברי, לפני שעה קלה, במסיבת העיתונאים להצגת התוכנית להפחתת הרגולציה.
תודה רובי!

במהלך שבע שנות כהונתך דאגת לשמור על חוסנה של החברה הישראלית בתקופה לא פשוטה.

פתחת את בית הנשיא ואת ליבך בפני כלל אזרחי ישראל והבאת יחד איתך למשכן ולתפקיד הרם - רגישות, חוכמה, ממלכתיות והדר בית"רי.

תודה רבה, כבוד הנשיא היוצא. אני מאמין שתמצא את הדרכים לפעול למען עם-ישראל, ארץ-ישראל ומדינת ישראל גם בעתיד.
נפתרה סוגיית משפחות הפונדקאות הישראליות בגיאורגיה

בשיחה טלפונית שהתקיימה אמש ביני לבין שר המשפטים הגאורגי רתי ברגדזה, הודיע לי השר הגיאורגי כי הסוגיה נפתרה וכי המשפחות מקבלות תשובות חיוביות לבקשותיהן. בשבועיים האחרונים קיימתי מגעים רציפים בנושא עם שגריר גיאורגיה בישראל לאשה זבאניה ועם עמיתי הגיאורגי על מנת להביא לפתרון הבעיה שנמשכה מספר חודשים. כעת יוכלו המשפחות לצאת מגיאורגיה לישראל עם התינוקות.

מדובר ב- 9 משפחות עם תינוקות שנולדו בהליך פונדקאות בגאורגיה ונמנע מהן לצאת מגאורגיה מזה מספר חודשים, בשל רגולציה שנקבעה בתקופת הקורונה ע״י שלטונות גיאורגיה. בתקופה הקרובה צפויות לידות נוספות והפתרון יחול גם עליהן.

מסרתי לשר הגיאורגי כי אני מודה לו בשם ממשלת ישראל ובשם המשפחות על הפתרון שהוביל. מרגע פנייתי אליו הוא פעל בצורה מהירה למתן פתרון הולם לבעיה אנושית של המשפחות הישראליות. אנחנו מעריכים זאת. זוהי עדות נוספת לידידות העמוקה בין המדינות ואנו נפעל להעמיקה.
מהלך להפחתה דרמטית בריבית הפיגורים, והפיכתה לתמריץ מעודד תשלום

אימצתי את מסקנות הביניים של הצוות לבחינת מנגנוני הריבית הנגבית בגין חובות, אשר בחן את הריביות המוגדרות בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

פניתי הבוקר לשר האוצר במטרה לשתף פעולה בקידום תיקוני חקיקה לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל, ואני פועל לפרסום תזכיר חוק בהקדם האפשרי על מנת להביא לקידום הרפורמה.

השפעת המהלך צפויה להיות דרמטית בהשפעה על חלק גדול מאוד בציבור: למשל חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, שיקים חוזרים ועוד וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.

המצב כיום: ריבית הפיגורים בגין חובות מייאשת את החייבים בהוצאה לפועל. ריבית הפיגורים כיום מתפיחה את החוב עוד ועוד כך שהחייבים לא מצליחים לסגור אותו. גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה לגדול, ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.

המהלך כולל:
• הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים: תוספת הפיגורים נועדה לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם בהקדם. התכלית שלה היא התנהגותית-תמריצית, להבדיל מתכלית ה"פיצויית" של ריבית הבסיס. למרות זאת, כיום תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ומתנהגת כמו ריבית הבסיס. כלומר, היא נצברת יחד איתה כריבית דריבית והיא מתווספת על בסיס יומי. מכיוון שהתפקידים של ריבית הבסיס ותוספת הפיגורים שונים, הוחלט להפריד בין השניים ולייצר מנגנון חדש, נפרד מריבית הבסיס, שייקרא "דמי פיגורים". דמי הפיגורים יגשימו בצורה טובה יותר את התכלית של תמרוץ החייב לשלם תוך דגש על הנעת החייב לשלם ומניעת תפיחה מהירה של החוב.

• מאפייני דמי הפיגורים: דמי הפיגורים יניעו חייבים לשלם מבלי לנפח את חובותיהם עד למימדים שאינם יכולים לשלם. הצוות ממליץ כי במקום באופן יומי, דמי הפיגורים ייזקפו לחוב אחת לרבעון (במקום באופן יומי) במטרה לייצר לחייב נקודת זמן ברורה לתשלום בטרם יגיע המועד שבו יתווספו דמי הפיגורים לחוב. עעוד קובעת הרפורמה ששיעור דמי הפיגורים יהיה בשיעור של 100% מריבית הבסיס כך שהזיקה לריבית הבסיס תשמר את עדכניות דמי הפיגורים על פני הזמן. המשמעות היא שדמי הפיגורים יופחתו כיום ל- 2.5% במקום 6.5%. לבסוף, מכיוון שהמנגנון החדש הינו מנגנון לתמרוץ החייב לשלם – דמי הפיגורים לא ייצברו בשיטה של "ריבית דריבית" כפי שנהוג היום. מהלך זה יפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות.

• שינוי המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם: ריבית הבסיס נועדה לפצות נושים על העיכוב בקבלת התשלום המגיע להם. לצורך הגשמת תכלית זו, ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הון חלופי. מכיוון שקיים מגוון רחב של זוכים, המנגנון המוצע מבקש למצע בין נתוני הזוכים ועלויות גיוס ההון שלהם, לצורך יצירת שיעור ריבית אחיד לכלל הזוכים. עדכון מנגנון ריבית הבסיס יאפשר לנושים לקבל פיצוי המבטא את הנזק שנגרם להם בשל העיכוב בקבלת תשלומים.

הוספתי למתווה שינוי נוסף שיביא להפחתה גדולה יותר בדמי הפיגורים: חייב אשר משלם את חובו בתשלומים ויתמיד בתשלומים שנקבעו לו לא יידרש לשלם דמי פיגורים. כך דמי הפיגורים יהפכו לגורם מתמרץ במקום מייאש לחייבים.

כפי שעולה מהגרף שלהלן המלצות הצוות יחד עם השינוי הנוסף שלי הנ"ל – לכשייושמו יפחיתו את שיעור דמי הפיגורים בשיעור של 70% עבור חייבים משלמים.

אני מודה לצוות שגיבש את ההמלצות ואת הרפורמה בראשות סגן החשב הכללי, מר גיל כהן, ובהשתתפות נציגי משרד המשפטים מאיר לוין, המשנה ליועמ"ש (כלכלי), ותומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האכיפה והגביה יחד עם נציגים נוספים מייעוץ וחקיקה, משרד האוצר, בנק ישראל, והסיוע המשפטי.