אושרה בקריאה ראשונה הרפורמה בעבירות התעבורה שיזמתי.

הרפורמה תביא לצמצום משמעותי של הליכים פליליים בעבירות תנועה.

הצעת החוק קובעת כי קבלת קנס ונקודות על עבירת תעבורה לא תהווה עוד התחלה של הליך פלילי, אלא תדון בדיון מנהלי.
בנוסף, ההליך לא ידרוש בדרך כלל הגעה פיזית לדיון.

עיקרי הרפורמה:

•​יוקם בית דין מנהלי לתעבורה במשרד המשפטים, שיפעל כערכאה ראשונה לטיפול בהפרות תעבורה מסוג ברירת משפט.
•​הדיונים בבית הדין יתנהלו בעיקרם באמצעים טכנולוגיים, באמצעות ממשק דיגיטלי. באם יידרש דיון פרונטלי, הוא יתקיים באמצעים טכנולוגיים מבלי להידרש להגיע פיזית, פרט למקרים חריגים.
•​יוקם מרשם תעבורה מנהלי בדבר הפרות תעבורה בגינן ניתנה הודעת תשלום (קנס ונקודות) במקום מרשם פלילי.

עד היום, עבירות התעבורה מסוג 'ברירת משפט' מוגדרות כהליך פלילי, והן נידונות בבתי המשפט לתעבורה, שהם חלק מבית משפט השלום. בשנת 2018 לדוגמא, ניתנו בישראל 1.2 מיליון דוחות תעבורה, מתוכם למעלה ממיליון דוחות ברירת משפט, ונפתחו כ-140,000 הליכים פליליים בבתי המשפט לענייני תעבורה. הדבר מטיל עומס אדיר על מערכת המשפט.

דברי בטקס כניסתה לתפקיד של היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב מיארה

הגבלת כהונה במקום כהונה ללא הגבלה.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה כעת לקריאה שניה ושלישית את הצעתי להגבלת כהונת ראש ממשלה. מבטיחים ומקיימים.

אושרה בועדת החוקה הצעת החוק שיזמתי לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין, לקריאה שניה ושלישית.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה כעת לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק שהבאתי לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין.

החוק המוצע מעגן את שיקול הדעת השיפוטי לפסול ראיה שהושגה בניגוד לדין. הצעת החוק מבהירה, כי הכלל יחול על כל ראיה - הודאת נאשם, הודעת עד או ראיה חפצית.

החוק הוגש לאחר שהצעת חוק פרטית שהגשתי בכנסת הקודמת נבחנה במשך כשנה בעבודתה של הוועדה המייעצת לשר המשפטים לענין סדר דין פלילי וראיות בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) עדנה ארבל.

מבחינתי מדובר בסגירת מעגל לאחר שאת הצעת החוק הראשונה שלי בנושא זה הגשתי עוד בשנת 2005. מדובר על מהלך חשוב המגן על 3 ערכים חשובים: טוהר ההליך השיפוטי, הזכות של נאשמים להליך הוגן וחובת רשויות אכיפת החוק לפעול בגדרי החוק. אני רואה ערך רב הן בעיגון הכלל בחוק ובהרחבתו. כפי שהתחייבתי במערכת הבחירות ועם כניסתי לתפקיד - אני מחוייב לחזק את זכויות האזרח המתמודד בהליך המשפטי מול מערכות המדינה רבות העוצמה, וכך אמשיך לעשות.

פרסמתי טיוטת תקנות: עבירות השימוש העצמי בקנאביס יהפכו לעבירות מינהליות (במקום פליליות), ללא רישום במרשם הפלילי.

למעשה, הסדר עבירות הקנאביס לשימוש עצמי יהיה בתשלום קנס ולא בדרך של הגשת כתב אישום פלילי, בדומה למרבית עבירות התעבורה.

תזכיר התקנות פורסם להערות הציבור.

המצב כיום (על פי ״מתווה ארדן״):
• כאשר אדם נתפס משתמש בקנאביס בפעמים הראשונה והשניה, העונש בשל כך הוא עבירת קנס.
• גובה הקנס: 1,000 ו-2,000 ₪, בהתאמה.
• בפעם השלישית ניתן לסגור תיק בהסדר.
• החל מהפעם הרביעית ואילך יוגש כתב אישום.
• כמו כן, מחריג החוק הקיים אנשים עם עבר פלילי בעבירות מסויימות בחמש השנים האחרונות.

השינוי המוצע:
• משתמשי קנאביס לא יואשמו בדין פלילי כלל, למעט מקרים חריגים.
• תבוטל ההחרגה של אנשים עם עבר פלילי.
• תבוטל האבחנה בין עבירה ראשונה לבין עבירות נוספות.
• הקנס יוגבל ל-1,000 ש״ח.

על פי טיוטת התקנות - מההסדר יוחרגו חיילים, שוטרים וסוהרים בשירות חובה וקטינים.

כפי שהתחייבנו לציבור: שימוש עצמי בקנאביס לא ייחשב כעבירה פלילית.
היעדר מדיניות בנושא הופכת, הלכה למעשה, אזרחים נורמטיביים רבים בישראל לעבריינים פליליים, פוגעת בזכויות הפרט ומערערת את האמון בין האזרחים למערכות אכיפת החוק.

המהלך הזה מצטרף למהלכים אחרים שאני מוביל שמגמתם: דה-פליליזציה - צמצום היקפם של האישומים הפליליים והעבירות הפליליות והצורך במיקוד המשפט הפלילי בפשיעה.
אני מודה ליו״ר סיעת תקווה חדשה ח״כ שרן השכל שפועלת שנים רבות בנושא ומקדמת את הנושא בדרכים שונות וכיום גם כיו״ר ועדת הקנאביס בכנסת.

רקע:
יצויין כי צוות בין-משרדי בהובלת משרד המשפטים הגיש המלצותיו בנובמבר 2020, ובכלל זה המלצה לאסדרה מלאה של שוק הקנאביס.

עם זאת, וכל עוד לא מתקיימת אסדרה מלאה, ומכיוון שהוראת השעה משנת 2019 (״מיתווה ארדן״) המעוגנת בסעיף 7 לפקודת הסמים, עומדת לפקוע בסוף מרץ 2022 - יש צורך בפעולה דחופה בנושא. בהעדרה - תחזור אכיפה פלילית מלאה על עבירות שימוש עצמי בקנאביס בסוף החודש הבא. אין מקום לפגוע בעתידם של אזרחים ואזרחיות בהליכים פליליים וברישום פלילי.

התקנות הוכנו, בהנחייתי, על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) במשרד המשפטים.

על חוק פסילת ראיה שלא כדין ועל תקנות הקנאביס. כמו בכל שבוע - אנחנו מקיימים את ההתחייבויות שלנו לציבור.

צפו בדברי בפתח ישיבת סיעת תקווה חדשה בכנסת.

הקול קול דודי והידיים ידי ביבי. התקפותיו חסרות המעצורים של ח״כ אמסלם על בית המשפט העליון, שופטיו ונשיאתו, הן חלק ממערכה שיטתית ומתוכננת לדה לגיטימציה לכל מוסדות החוק במדינה שנובעת מאינטרס אישי על רקע משפט נתניהו. מטרת המתקפות להטיל מורא על שופטי ישראל, כמו גם על רשויות החקירה והתביעה. לא אתן להם להרוס את המדינה! לא במשמרת שלי.

״יש כאן מהלך מתוכנן ומסוכן להרוס את מערכות החוק במדינה״.

הראיון שלי הערב בתוכנית ״שש עם עודד בן עמי״ בערוץ 12.

הצטערתי לשמוע על פטירתו של גבריאל בך, לשעבר פרקליט המדינה ושופט בביהמ״ש העליון.

סיפור חייו מסמל את המפנה שחל בתולדות עמנו: הילד שנמלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית לפני ליל הבדולח ועלה עימה לארץ - והיה לתובע של הצורר אייכמן בפני בית משפט בישראל הריבונית. תנחומי למשפחתו.
יהי זכרו ברוך

ועדת השרים לחקיקה אישרה פה אחד את הצעת החוק שהבאתי להסדרת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בבתים משותפים.

היום ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעתי להסדרת ההתקנה של עמדות טעינה לרכב חשמלי בבתים משותפים. מטרת החוק היא לקבוע איזון בין זכויות בעלי הדירות לבין הרצון להקל ולשחרר חסמים בהתקנת עמדות הטעינה, על רקע האינטרס הציבורי בהנגשה ובהרחבה של השימוש בכלי רכב מזהמים פחות.

על פי ההסדר המוצע, בחניה צמודה לדירה ניתן יהיה לחבר עמדת טעינה לחיבור חשמל דירתי או לחיבור חשמל ייעודי שמשמש לטעינת רכבים חשמליים, גם ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, בכפוף לעמידה בכללים שעניינם, בין היתר, שמירה על בטיחות וחזות הבית.

כמו כן, בהסכמת רוב בעלי הדירות ניתן יהיה לחבר עמדת טעינה כאמור לחיבור הציבורי (המשמש את הרכוש המשותף), וזאת באמצעות מונה נפרד, כך שהתשלום עבור החשמל המשמש לטעינת רכבים יהיה נפרד מהתשלום עבור שאר צריכת החשמל מהחיבור הציבורי.

עוד מוצע, כי בחניה שהיא חלק מהרכוש המשותף ניתן יהיה להתקין עמדת טעינה בהסכמת רוב מיוחד של שני שליש מבעלי הדירות, שייקבעו גם את הסדרי השימוש בעמדת הטעינה, תוך התחשבות בצרכיהם של כלל בעלי הדירות המשתמשים בחניות המשותפות.

ההסדר המוצע יהווה ברירת מחדל שניתן להתנות עליה, כך שכל עוד בעלי הדירות לא קבעו הסדר אחר בתקנון המוסכם של הבית המשותף, יחולו עליהם הוראות התיקון המוצע.

הצעת החוק הוכנה במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, בשיתוף גורמי הממשלה הרלוונטיים במשרד האוצר, רשות החשמל במשרד האנרגיה והרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין.

דברי מפתח ישיבת הועדה לבחירת שופטים.

הועדה לבחירת שופטים בראשותי בחרה כעת ארבעה שופטים לבית המשפט העליון:

1. השופטת גילה כנפי-שטייניץ.
2. השופט חאלד כבוב.
3. עו״ד יחיאל כשר.
4. השופטת רות רונן.

השופטים יכנסו לתפקידם לפי סדר הופעתם ברשימה זו.

רקע על השופטים הנבחרים:

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים, השופטת גילה כנפי-שטייניץ - נבחרה לכהונת שופטת של בית המשפט העליון.
השופטת שטייניץ מונתה בספטמבר 1993 לכהונת שופטת בית משפט השלום בירושלים. במאי 2006 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי ירושלים ובמרס 2016 מונתה לכהונת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, השופט חאלד כבוב - נבחר לכהונת שופט של בית המשפט העליון.
השופט כבוב מונה בספטמבר 1997 לכהונת שופט בית משפט השלום בנתניה. ביוני 2003 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובספטמבר 2017 מונה לכהונת סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.

עו"ד יחיאל כשר - נבחר לכהונת שופט של בית המשפט העליון .
עו"ד כשר הוא שותף וראש מחלקת הליטיגציה במשרד (הממוזג) תדמור לוי ושות'.

שופטת בית המשפט המחוזי תל-אביב רות רונן - נבחרה לכהונת שופטת של בית המשפט העליון.
השופטת רונן מונתה ביוני 1995 לכהונת שופטת בית משפט השלום בתל אביב. במאי 2005 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי תל אביב. משנת 2010 מכהנת כשופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ארבעת השופטים החדשים שנבחרו לבית המשפט העליון הם מעולים שבמעולים.
הם נבחרו לפי 3 אמות המידה שקבעתי: מצוינות, איזון וגיוון. מגוון של דעות, מגוון מגדרי ומגוון של עדות.

אני נושא באחריות למערכת החשובה הזאת. לא קיבלתי ולא אקבל ציונים או תכתיבים מגורמים קיצוניים או אופוזיציוניים.

רוב העם מבין שמערכת המשפט צריכה תיקון ולא הרס, ומעריך את המחוייבות לשמירת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

״לשרת כעובד ציבור או כנבחר ציבור את מדינתו של העם היהודי זה הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לעשות בימי חייו.
אני יודע מאיפה באת ועל מה גדלת: על אהבת עם ישראל וארץ ישראל״.

דברי באירוע הפרידה של לשכת עורכי הדין מהיועמ״ש היוצא ד״ר אביחי מנדלבליט.

״אנחנו מחנה לאומי ממלכתי ליברלי שרואה את החשיבות בתיקון המערכות הממלכתיות ולא בהריסתן.״

צפו בראיון למיכל רבינוביץ׳ במהדורה, כאן 11

אביא לאישור הממשלה ביום ראשון את חוק-יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי.

לאחר עבודה יסודית של למעלה מחצי שנה אביא לאישור הממשלה את חוק היסוד שיקנה מעמד חוקתי לזכויות היסוד של אזרחי ישראל בהליכי חקירה ומשפט פלילי.

הזכויות שנקבעו בחוק היסוד, נועדו להגן על זכויותיו של העצור, החשוד או הנאשם מפני כוחה העודף של המדינה ומערכותיה בעת שהוא במצב פגיע ומוחלש. בין היתר מוצע לעגן את הזכות להליך הוגן, המהווה עקרון מרכזי בהליך הפלילי וזוכה להגנה חוקתית בחוקות רבות בעולם. בנוסף, מעגנת ההצעה כזכות חוקתית את הזכות לייצוג על-ידי עורך דין בהליך הפלילי כזכות חוקתית, לרבות הזכות להיוועץ בעו״ד במהלך החקירה הפלילית.

החוק מעגן גם זכויות בהליכי מעצר, זכויות בהליכי חקירה, זכויות הנחקר והנאשם להימנע מהפללה עצמית וכן זכויות ועקרונות יסוד בהליך הפלילי, כגון חזקת החפות.

סעיף אחר מתייחס להגבלת סוגי הענישה, במסגרתו נקבע כי כל אדם זכאי שלא יוטל עליו עונש גופני, או עונש אכזרי.

על הצעת החוק המקיפה והיסודית עמלו בחודשים האחרונים מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) בהובלת המשנה ליועמ״ש (משפט פלילי) עו"ד עמית מררי ובשיתוף המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה בראשות עו״ד רז ניזרי. זאת, בהתאם להנחייתי שניתנה בקיץ לגבש חוק יסוד זה. בעקבותיה, פורסם בחודש אוגוסט קול קורא לציבור והתקבלו התייחסויות בנושא, ובחודש שעבר (ינואר) פורסם תזכיר להערות הציבור. הנוסח הסופי גובש בעקבות שורה של דיונים נוספים שהתקיימו אצלי ואצל היועצת המשפטית לממשלה לאחר קבלת הערות הציבור.

אני רואה חשיבות עליונה להוביל מהלך הסטורי במשפט החוקתי שלנו לאחר ששלושים שנה לא קודמו זכויות האזרח בישראל בחקיקת יסוד. למהלך החוקתי חשיבות עליונה בשמירה על זכויותיו הבסיסיות של האזרח שמצוי בפערי כוח מול המדינה ומערכותיה. התחייבנו לציבור לעגן ולבצר זכויות אלה והדברים קיבלו ביטוי גם בהסכמים שביסוד הקמת הממשלה. בחוקותיהן של המדינות המתקדמות בעולם מעוגנות זכויות היסוד של האדם בהליכי חקירה ומשפט. אני רואה גם חשיבות להכללתן בהצעת החוק של זכויות נפגעי עבירה, זכויות קטינים, בעלי מוגבלות ובעלי קשיי שפה.

מצ״ב נוסח הצעת החוק המעודכן, כולל דברי ההסבר.