אושרה לקראת קריאה שניה ושלישית הצעתי להרחיב את סמכויות החיפוש של המשטרה, כדי למנוע השמדת ראיות בתיקי פשיעה חמורים.

אנחנו במלחמה. אביא עוד חוקים ועוד כלים למאבק בפשיעה בחברה הערבית.

חוק החיפוש שהבאתי אושר בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת קריאה שניה ושלישית. החוק נועד להרחיב את סמכויות החיפוש המשטרתי כחלק מהמאבק בפשיעה בכלל ובפרט המאבק בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. מדובר בהוראת שעה ל-18 חודשים.

הבעיה מספר אחת בהתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית היא היקף מאוד נמוך של פענוח פשעים חמורים. כ-80% ממקרי הרצח במגזר הערבי אינם מפוענחים. פערי הפענוח הם בין המגזר הערבי לכלל החברה בישראל - דרמטיים. מדיווחי המשטרה עולה כי עד ששוטרים מגיעים לבית המשפט ע"מ לבקש צו חיפוש לוקח זמן רב מדי, ובזמן הזה לדוגמא מוסרות מצלמות אבטחה מבתים שתיעדו את האירוע.

החוק מפוקח ומתון, הוא מאזן בין זכויות פרט ופרטיות לבין שמירה על ביטחון ומניעת מקרי רצח.

עיקר התיקון נועד ליתן בידי משטרת ישראל סמכות לבצע חיפוש ללא צו בית משפט כאשר יש חשד סביר כי במקום מצוי חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע חמור ובעבירות נשק ופרוטקשן, העשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה, והחיפוש נדרש באופן מיידי למניעת העלמת הראייה או פגיעה בה וכן במקרים בהם יש חשד סביר שבמקום נמצא חשוד בעבירת פשע חמור.

אנחנו במלחמה. צריך לתת למשטרה ולרשויות אכיפת החוק כלים נוספים כדי להעלות את שיעור הפענוחים בפשיעה בחברה הערבית. גם הזכות לחיים היא בין זכויות האדם. אני מודיע לכם: אני אביא עוד חוקים כדי שננצח במערכה נגד הפשיעה במגזר הערבי. מבקש להודות ליו״ר הועדה ח״כ גלעד קריב על הובלת הדיון בחוק בועדה ועל אישורו.

עקב המשמעויות מרחיקות הלכת שיש לנושא - החלטתי להביא לידיעת הציבור חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט חוקתי) עו״ד אביטל סומפולינסקי, שהועברה אלי אתמול בעניין הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית).

״אם החוק לא יוארך - המשמעות היא תוהו ובוהו משפטי ביהודה ושומרון״.

צפו בראיון המלא שלי הערב לאודי סגל במהדורה המרכזית של ערוץ 13.

צפו בראיון שלי הערב ליונית לוי במהדורה המרכזית של חדשות 12.

מהפכה בתחום המזונות בישראל –
פרסמתי תזכיר חוק מהפכני בעניין מזונות ילדים

פרסמתי תזכיר חוק המסדיר לראשונה בישראל את האחריות הכלכלית של הורים (מזונות) בהליכי פרידה וגירושין כלפי ילדיהם. החוק החדש קובע עקרונות וקריטריונים סדורים לפיהם יחולקו דמי המזונות, כך שיחול על כלל המתדיינים וכלל הערכאות. באופן זה, תתבצע חלוקה הוגנת ואחידה של דמי המזונות, באופן אשר יעלה את המוטיבציה לסיים את ההליך מחוץ לערכאות משפטיות, ויצמצם משמעותית את טווח המחלוקת.

היעדר האחידות בחלוקת המזונות נגזרת מהמצב הנהוג כיום בו לא קיימת אינדיקציה ברורה באשר לעלות גידול ילד. כפועל יוצא, ניכרים הבדלים משמעותיים בגובה המזונות הנפסקים ע"י השופטים בערכאות השונות המובילים להעצמת המתיחויות בין בני הזוג, המצויים במצב רגיש ממילא.

בנוסף, ישנו חוסר אחידות בשאלה כיצד נכון לחלק את סוגי ההוצאות בין ההורים וכיצד יש לקזז את ההוצאות אשר מוציא בפועל כל אחד מההורים על ילדו בזמן שהותו עמו.

כמו כן, המצב החוקי כיום בישראל הוא שמזונות הילדים לא תמיד מחולקים בדרך המשקפת את חלוקת הנטל בין ההורים בפועל, כך שאין התחשבות במקרים בהם האישה מרוויחה יותר מהגבר.

סיבות אלה מובילות לכך שמזונות הילדים מהווים אחד המכשולים העיקריים בפני האפשרות של בני המשפחה לצאת לדרכם החדשה והנפרדת בדרכי נועם.

המצב המתואר הוביל אותי להכיר בצורך בחשיבה מחודשת ולביצוע מהפכה בהסדר המשפטי הנהוג במזונות ילדים בישראל באמצעות הצעת חוק חדשה לקביעת חלוקת מזונות, חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב-2022*ף

בהמשך לכך הסמכתי את מנכ"ל משרדי, עו"ד ערן דוידי, לרכז את עבודת המטה לקראת ניסוח החוק. מנכ"ל המשרד מינה את פרופ' שחר ליפשיץ, מבכירי החוקרים בתחום דיני המשפחה בישראל ובעל שם בינלאומי, כיועץ מלווה לתהליך הכנת הצעת החוק ובחינת הסוגיות המורכבות הכרוכות בה. תרומתו של פרופ' ליפשיץ סייעה רבות לגיבושו של תזכיר חוק זה.

בהמשך נעשה תהליך שיתוף ציבור מוקדם לתזכיר החוק, באמצעות קול קורא אשר קרא לציבור הרחב לקחת חלק ולהשפיע על בחינת העקרונות המנחים שגובשו ביחס למזונות ילדים. לקול הקורא נענו ארגונים שונים, גורמי מחקר ואקדמיה, עורכי דין העוסקים בתחום וכן אבות ואמהות, אזרחים ישראלים, שביקשו ללמד מתוך חוויותיהם האישיות.

בנוסף, נערכה בחינה כלכלית בשאלה מהי עלות גידולו של ילד בישראל, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהתייעצות עם כלכלנים העוסקים בתחום.

מתוך אלו נקבעו סט של עקרונות מנחים קבועים, אשר על בסיסם תיקבע חלוקת דמי המזונות בין בני זוג בהליכי פרידה וגירושין, באופן מאוזן והוגן בעבור שני הצדדים.

הצעת החוק מתבססת על הכנסות כל אחד מההורים לצד התחשבות באופן ביצוע ההוצאות השונות הנוגעות לילד ומידת המעורבות הכלכלית על ידי כל אחד מההורים.

הצעת החוק נכתבה מנקודת מבט של טובת הילד ועיגון זכותו לתמיכה כלכלית מכל אחד מהוריו, והיא תחול ותחייב את כלל הערכאות בישראל.

החוק נועד ליצור אחידות, שקיפות וודאות בדיני מזונות הילדים בישראל בין כלל המתדיינים וכלל הערכאות. הוא מציע מגוון פתרונות לסוגיות ליבה העולות במסגרת חלוקת מזונות והוא מיועד לתמרץ את הצדדים להגיע להסכמות נוכח ההשלכות השליליות הברורות על הילדים ועל כל אחד מן ההורים, הן במישור המשפחתי והאישי והן במישור הכלכלי.

ועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעתי: רפורמה על חברות ללא בעל שליטה.

הבאתי לאישור בועדת שרים לחקיקה את הצעת תיקון חוק החברות.

על פי ההצעה, בחברה שאין בה בעל מניות המחזיק יותר מ 25% (שיוגדר כ"בעל שליטה") ייקבעו כללים חדשים שנועדו להסדיר את התחום כמקובל בעולם ולהתמודד עם סוגית "שלטון המנהלים".

החל משנת 2010 קיימת עליה הדרגתית בנוכחותן של חברות ציבוריות בלי בעל שליטה בשוק ההון הישראלי. חברות אלו מהוות כיום כ-15.6% מהחברות שנסחרות בבורסה בתל אביב ושווי השוק שלהן מייצג כ-24.5% משווי השוק הכללי. עד היום חוק החברות הותאם בעיקר לחברות עם בעל שליטה וחסרות בו הוראות רבות לגבי חברות ללא בעל שליטה שנהוגות בשווקים בעולם, בעיקר בארה"ב ובריטניה.

הצעת החוק, שגובשה ע"י ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועמ"ש מאיר לוין, בשיתוף הרשות לניירות ערך ואומצה על ידי קובעת כללים מותאמים לחברות בלי בעל שליטה שמבוססים על המקובל בעולם ובפרט על כללים שנחשבים בסיסיים ואשר נדרשים להבטחת ניהול תקין של חברות בלי שליטה והגנה נאותה על המשקיעים.

עיקרי התיקונים המוצעים:

• תיקון הגדרת השליטה - חברה ללא בעל שליטה תהיה כזו שאין בה בעל מניות המחזיק יותר מ-25% ממניות החברה(למעט חריגים).

• תיקון הרכב הדירקטוריון – ביטול החובה הקיימת למנות שני דירקטורים חיצוניים בחברות ללא שליטה, וקביעת חובה למנות רוב דירקטורים בלתי תלויים כפי שמקובל במדינות רבות ומובילות ב-OECD.

• תיקון הליך המינוי לכהונת דירקטור – להגברת עצמאות הדירקטוריון ומחויבותו לבעלי המניות, מוצע להסדיר את הליך הצעת המועמדים מטעם הדירקטוריון שייעשה ע"י ועדת מינויים שרוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים.

• ביטול האיסור לתגמול יו"ר דירקטוריון בלתי תלוי – יו"ר דירקטוריון, שהוא גם דירקטור בלתי תלוי, נכון להיום, אינו זכאי לתגמול נוסף, גם אם הוא נושא בתפקיד מחייב של יו"ר. על מנת לאפשר לו תגמול נאות בגין כהונתו כיו"ר, מוצע לקבוע הסדר המתיר לקבוע גמול שנתי נוסף.

• הסדרת עסקאות עם בעלי עניין מהותיים - מוצע לקבוע כי עסקה חריגה עם בעל מניה המחזיק 10% או יותר מאמצעי השליטה בחברה תהיה טעונה אישור ועדת ביקורת והדירקטוריון.

• המלצה למינוי דירקטור בלתי תלוי מוביל שיכהן לצידו של יו"ר דירקטוריון שמכהן גם כמנכ"ל.

פרסמתי תזכיר חוק שיאפשר פיקוח טכנולוגי לשמירה על קיום צו הרחקה במקרי אלימות במשפחה

אני מקדם תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה שיאפשר פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה של בית משפט במקרים של אלימות במשפחה.

הפיקוח הטכנולוגי מבוסס על טכנולוגיית GPS, באופן שיאפשר התרעה על כניסה של המפוקח לטווח שאסור לו לשהות בו בהתאם לצווי הגנה, ובית המשפט יוכל להוסיף את הפיקוח הזה במידה ונשקפת סכנה גבוהה לבן המשפחה או שיש חשש ממשי להפרה של צו הגנה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירות אלימות במשפחה.

הצורך בהגנה כאמור, עולה בין השאר, ביחס לאסירים משוחררים אשר חלקם מסיימים לרצות את מאסרם מבלי שמסוכנותם כלפי בן משפחתם פחתה.

מדובר ביוזמה אשר גובשה בהמשך לעבודת מטה מקיפה במשרד המשפטים והמשרד לבט"פ, ומפורסמת כעת להערות הציבור.

האפשרות למתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי במקרים המתאימים, תאפשר מעכשיו פיקוח ומעקב שיוכל לזהות התקרבות מסוכנת של המפוקח לבן המשפחה המוגן, בניגוד לצו ההגנה, ולוודא שצו ההגנה אכן נשמר ובכך לשמור על שלום המאוימ/ת מפני פגיעה.

כמו כן, ההסדר מבקש ליצור מאזן בין הצורך לאפשר מעקב באזור הטווחים שיוגדרו בצו, לבין הפחתת סיכוני אבטחת המידע ופגיעה בפרטיות שלא לצורך.

מדובר בכלי חדש, ראשון מסוגו, ולכן מוצע לקבוע את ההוראות בתזכיר זה כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון את השפעותיו של השימוש בכלי ותרומתו לטיפול בתופעת האלימות במשפחה.

״שוב יש כאן העדפת אינטרסים פוליטיים ואישיים על אינטרסים לאומיים.
איך ניתן בדעה צלולה לפגוע כך באינטרסים של מדינת ישראל ושל אזרחיה?״

צפו בדברי בפתח ישיבת סיעת תקווה חדשה בכנסת.

״רע״מ ומרצ מנסרות את הענף עליו יושבת הממשלה. נתניהו הוכיח שוב שהוא מעדיף אינטרס פוליטי על טובת המדינה והוא לא יקבל פרס על זה״.

צפו בראיון לאודי סגל הערב בערוץ 13.

צפו בראיון עם יונית לוי בערוץ 12

צעד נוסף להפחתה בעומס בבתי המשפט: העברת ערעורים מהרכבים של שלושה שופטים לדן יחיד בבתי המשפט המחוזיים.

הפצתי היום להערות הציבור טיוטת צו שיקבע כי חלק מהערעורים שנדונים בבית המשפט המחוזי בפני שלושה שופטים, ידונו מעתה בפני שופט אחד בלבד. לפי הצו המוצע, מעתה ישמעו בפני דן יחיד ערעורים על החלטות בית משפט שלום או בית משפט לעניינים מקומיים בעבירות מנהליות ובנוגע לקביעת עונש בגין בזיון בית משפט.

התיקון שהוכן בהנחייתי על ידי ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) נועד להקל על העומס בבתי המשפט ואין כל סיבה שבעניינים אלה לא יידונו הערעורים בפני שופט של בית המשפט המחוזי במקום בפני הרכב של שלושה שופטים.

סוגי הערעורים שהועברו לדיון בפני שופט אחד עוסקים במרבית המקרים בקנסות כספיים ולרוב אינם מורכבים במיוחד ולכן אינם מחייבים דיון בפני הרכב שופטים. במקרים מורכבים, יוכל נשיא בית המשפט בו מתנהל ההליך לקבוע שתיק מסויים ידון בפני שלושה שופטים.

״בפני הכנסת עמדה ביום שני האחרון הכרעה פשוטה ולדאבון הלב היא נכשלה מלקיים את מחויבותה הבסיסית.
לא העליתי על דעתי שאצפה במחזה כזה שהוא בנסיבות הענין בעיני הפרת שבועת האמונים בדם קר מצד כה רבים מחבריה".

צפו בדברי בבית הנשיא בטקס הצהרת האמונים לשופטים החדשים בבית המשפט העליון.

הראיון שלי הבוקר בנושא איקרית וברעם בתוכנית של בו כספית וינון מגל ב״רדיו ללא הפסקה״.

כפי שהובלתי והעברתי את חוק עונשי המינימום לעבירות נשק בלתי חוקי - כך אביא ואעביר חקיקה בנושא הפרוטקשן.

הראיון שלי לאריה גולן ביומן הבוקר של רשת ב׳.

כחלק מהמאבק בארגוני הפשיעה ובתופעת הפרוטקשן: פרסמתי תזכיר חוק להכפלת הענישה בגין עבירות פרוטקשן

פרסמתי כעת להערות הציבור תזכיר חוק להחמרת הענישה כלפי מי שמבצע עבירה בזיקה לארגון פשיעה (גם אם העבירה לא בוצעה כחלק מפעילותו השוטפת של ארגון הפשיעה). כך למשל, יוחמר עונשו של עבריין שביצע עבירות סחיטה באיומים תוך שהוא מציג עצמו כמי שפועל מטעם ארגון פשיעה. וזאת, גם אם לא הוכח שהכספים הועברו ישירות לארגון הפשיעה. באופן הזה, לא יידרש לעמוד ברף הראיות הנדרש כיום לצורך הכפלת הענישה.

בהתאם לתזכיר החוק, שהוכן על ידי יעוץ וחקיקה (משפט פלילי) בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עמית מררי, שבמקרים של גביית דמי חסות (פרוטקשן) בזיקה לארגון פשיעה, החוק יאפשר להטיל על הנאשמים ענישה כפולה מהענישה הקבועה בצד אותן עבירות.

הצעת חוק D-9 של אמסלם, בן גביר ופינדרוס היא תוכנית העבודה המוסכמת של מפלגות גוש נתניהו. נפעל להפלתה במליאת הכנסת בעוד יומיים. אם חלילה תקום ממשלת ביבי-בן גביר - הסכנה לאופיו של המשטר הדמוקרטי בישראל תהיה ברורה ומיידית.

צפו בדברי בפתח ישיבת סיעת תקווה חדשה בכנסת.

צעד נוסף במלחמה באלימות נגד צוותי הרפואה: אביא ביום ראשון לועדת השרים לחקיקה חוק להחמרת ענישה כלפי תקיפת צוותים רפואיים

אביא ביום ראשון הקרוב לועדת השרים לחקיקה הצעת חוק להחמרת הדין ביחס לתופעת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים.

לפי התיקון על תקיפת צוותי רפואה תוך כדי מתן טיפול רפואי, יוטל עונש של עד 5 שנות מאסר והיא תסווג כעבירה מסוג פשע. כיום ניתן להטיל על תקיפה שכזו עונש של עד 3 שנות מאסר. התיקון יחול על כל ״מטפל' ויכלול גם חובשים ופראמדיקים של ארגוני עזרה ראשונה כמו מד"א ואיחוד הצלה.

כיום, מוטל עונש של 5 שנות מאסר על תקיפת צוותי רפואה, רק אם התקיפה נעשתה תוך כדי פעולת חירום (הצלת חיים וכד'), ורק אם כוונה נגד צוותים רפואים מסוימים. התיקון המוצע מחיל את העונש המחמיר על תקיפות שנעשו במהלך כל טיפול רפואי שהוא, ואם כוונו נגד סוגים שונים של מטפלים.

תקדים עולמי במאבק בפייק ניוז: משרדי המשפטים והתקשורת מתכוונים לחייב רשתות חברתיות לאכוף חובת סימון של בוטים

משרד המשפטים ומשרד התקשורת מפרסמים את תזכיר חוק הבוטים שמבקש לחייב מפרסם המפיץ מסרים באמצעות בוטים לסמנם באופן ברור

הרשתות החברתיות הביאו עימם יתרונות רבים, אך במקביל הפכו לכר פורה להפצת פייק ניוז, רעל והסתה לאלימות בעילום שם. קצב התפתחות הטכנולוגיה מקדים את הרגולציה.
היום אנחנו מקדמים שיח הגון ובריא - גם ברשתות החברתיות.

משרד המשפטים ומשרד התקשורת מפרסמים היום (ד׳) את תזכיר חוק הבוטים במסגרתו מפיצי מסרים ברשתות חברתיות גדולות יחויבו לסמן מסרים המופצים באופן אוטומטי באמצעות יישומים טכנולוגיים ובכלל כך "בוטים". מטרת תזכיר החוק היא להגביר את השקיפות במרחב האינטרנטי בנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים אלו המאפשרים הפצת מסרים באופן אוטומטי ולצמצם את התופעה הרחבה של הטיית דעת הקהל באמצעותם. תיקון החוק לא יאסור הפצת מסרים באמצעים אוטומטים, אך יאפשר למשתמשי רשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם לדעת האם הפרסומים להם הם נחשפו הם אותנטיים או נעשו באמצעות בוטים שמומנו או הוזמנו על ידי גורם בעל אינטרס. במקרה בו מפרסם לא יסמן את הבוט, משתמשי הפלטפורמה יוכלו לקבל בעקבות פרסום המסר ללא סימונו, פיצוי, אף ללא הוכחת נזק.

בשנים האחרונות התעצם השימוש ברשת האינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. לצד אלה, גבר גם השימוש באמצעים ויישומים טכנולוגיים, בין היתר, לצורך מתן שירות והפצת מידע באופן אוטומטי. לשימוש באמצעים אוטומטיים יתרונות רבים ובין היתר, מתן שירות מהיר ויעיל, הפצת תוכן או מסר במהירות באופן המשרת ומחזק את חופש הביטוי וכן עידוד השיח הציבורי בסוגיות השונות.

לצד זאת, אחת הבעיות העיקריות שהתעוררו בשל השימוש הנרחב באמצעים אוטומטיים ברשת היא האפשרות לייצר הדהוד והעצמה של מסרים בדרך הגורמת להטיית דעת הקהל, לעיתים שלא בהתאם למציאות. ישנם מקרים בהם הדהוד המסר או הפצתו ממומן או מוזמן על ידי בעלי אינטרסים, המבקשים להשפיע על הציבור ולהטות את דעתו באופן המשרת אותם. בפועל, הפצת מסר באמצעים אוטומטיים יכולה לכלול הפצת טקסט, תגובה ואפילו סימון לייק, באופן נרחב מאוד, היוצר אצל משתמשים אחרים רושם מוטעה אודות חשיבות המסר, היקף התומכים בו ואף אמינותו.
תזכיר החוק המפורסם היום בא לייצר שקיפות באשר למסרים אלו על מנת שכל אזרח יוכל לקבל תמונת מצב אמיתית באשר למסרים אליהם הוא נחשף.