צעד נוסף להפחתה בעומס בבתי המשפט: העברת ערעורים מהרכבים של שלושה שופטים לדן יחיד בבתי המשפט המחוזיים.
הפצתי היום להערות הציבור טיוטת צו שיקבע כי חלק מהערעורים שנדונים בבית המשפט המחוזי בפני שלושה שופטים, ידונו מעתה בפני שופט אחד בלבד. לפי הצו המוצע, מעתה ישמעו בפני דן יחיד ערעורים על החלטות בית משפט שלום או בית משפט לעניינים מקומיים בעבירות מנהליות ובנוגע לקביעת עונש בגין בזיון בית משפט.
התיקון שהוכן בהנחייתי על ידי ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) נועד להקל על העומס בבתי המשפט ואין כל סיבה שבעניינים אלה לא יידונו הערעורים בפני שופט של בית המשפט המחוזי במקום בפני הרכב של שלושה שופטים.
סוגי הערעורים שהועברו לדיון בפני שופט אחד עוסקים במרבית המקרים בקנסות כספיים ולרוב אינם מורכבים במיוחד ולכן אינם מחייבים דיון בפני הרכב שופטים. במקרים מורכבים, יוכל נשיא בית המשפט בו מתנהל ההליך לקבוע שתיק מסויים ידון בפני שלושה שופטים.
הפצתי היום להערות הציבור טיוטת צו שיקבע כי חלק מהערעורים שנדונים בבית המשפט המחוזי בפני שלושה שופטים, ידונו מעתה בפני שופט אחד בלבד. לפי הצו המוצע, מעתה ישמעו בפני דן יחיד ערעורים על החלטות בית משפט שלום או בית משפט לעניינים מקומיים בעבירות מנהליות ובנוגע לקביעת עונש בגין בזיון בית משפט.
התיקון שהוכן בהנחייתי על ידי ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) נועד להקל על העומס בבתי המשפט ואין כל סיבה שבעניינים אלה לא יידונו הערעורים בפני שופט של בית המשפט המחוזי במקום בפני הרכב של שלושה שופטים.
סוגי הערעורים שהועברו לדיון בפני שופט אחד עוסקים במרבית המקרים בקנסות כספיים ולרוב אינם מורכבים במיוחד ולכן אינם מחייבים דיון בפני הרכב שופטים. במקרים מורכבים, יוכל נשיא בית המשפט בו מתנהל ההליך לקבוע שתיק מסויים ידון בפני שלושה שופטים.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
״בפני הכנסת עמדה ביום שני האחרון הכרעה פשוטה ולדאבון הלב היא נכשלה מלקיים את מחויבותה הבסיסית.
לא העליתי על דעתי שאצפה במחזה כזה שהוא בנסיבות הענין בעיני הפרת שבועת האמונים בדם קר מצד כה רבים מחבריה".
צפו בדברי בבית הנשיא בטקס הצהרת האמונים לשופטים החדשים בבית המשפט העליון.
לא העליתי על דעתי שאצפה במחזה כזה שהוא בנסיבות הענין בעיני הפרת שבועת האמונים בדם קר מצד כה רבים מחבריה".
צפו בדברי בבית הנשיא בטקס הצהרת האמונים לשופטים החדשים בבית המשפט העליון.
כחלק מהמאבק בארגוני הפשיעה ובתופעת הפרוטקשן: פרסמתי תזכיר חוק להכפלת הענישה בגין עבירות פרוטקשן
פרסמתי כעת להערות הציבור תזכיר חוק להחמרת הענישה כלפי מי שמבצע עבירה בזיקה לארגון פשיעה (גם אם העבירה לא בוצעה כחלק מפעילותו השוטפת של ארגון הפשיעה). כך למשל, יוחמר עונשו של עבריין שביצע עבירות סחיטה באיומים תוך שהוא מציג עצמו כמי שפועל מטעם ארגון פשיעה. וזאת, גם אם לא הוכח שהכספים הועברו ישירות לארגון הפשיעה. באופן הזה, לא יידרש לעמוד ברף הראיות הנדרש כיום לצורך הכפלת הענישה.
בהתאם לתזכיר החוק, שהוכן על ידי יעוץ וחקיקה (משפט פלילי) בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עמית מררי, שבמקרים של גביית דמי חסות (פרוטקשן) בזיקה לארגון פשיעה, החוק יאפשר להטיל על הנאשמים ענישה כפולה מהענישה הקבועה בצד אותן עבירות.
פרסמתי כעת להערות הציבור תזכיר חוק להחמרת הענישה כלפי מי שמבצע עבירה בזיקה לארגון פשיעה (גם אם העבירה לא בוצעה כחלק מפעילותו השוטפת של ארגון הפשיעה). כך למשל, יוחמר עונשו של עבריין שביצע עבירות סחיטה באיומים תוך שהוא מציג עצמו כמי שפועל מטעם ארגון פשיעה. וזאת, גם אם לא הוכח שהכספים הועברו ישירות לארגון הפשיעה. באופן הזה, לא יידרש לעמוד ברף הראיות הנדרש כיום לצורך הכפלת הענישה.
בהתאם לתזכיר החוק, שהוכן על ידי יעוץ וחקיקה (משפט פלילי) בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עמית מררי, שבמקרים של גביית דמי חסות (פרוטקשן) בזיקה לארגון פשיעה, החוק יאפשר להטיל על הנאשמים ענישה כפולה מהענישה הקבועה בצד אותן עבירות.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
הצעת חוק D-9 של אמסלם, בן גביר ופינדרוס היא תוכנית העבודה המוסכמת של מפלגות גוש נתניהו. נפעל להפלתה במליאת הכנסת בעוד יומיים. אם חלילה תקום ממשלת ביבי-בן גביר - הסכנה לאופיו של המשטר הדמוקרטי בישראל תהיה ברורה ומיידית.
צפו בדברי בפתח ישיבת סיעת תקווה חדשה בכנסת.
צפו בדברי בפתח ישיבת סיעת תקווה חדשה בכנסת.
צעד נוסף במלחמה באלימות נגד צוותי הרפואה: אביא ביום ראשון לועדת השרים לחקיקה חוק להחמרת ענישה כלפי תקיפת צוותים רפואיים
אביא ביום ראשון הקרוב לועדת השרים לחקיקה הצעת חוק להחמרת הדין ביחס לתופעת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים.
לפי התיקון על תקיפת צוותי רפואה תוך כדי מתן טיפול רפואי, יוטל עונש של עד 5 שנות מאסר והיא תסווג כעבירה מסוג פשע. כיום ניתן להטיל על תקיפה שכזו עונש של עד 3 שנות מאסר. התיקון יחול על כל ״מטפל' ויכלול גם חובשים ופראמדיקים של ארגוני עזרה ראשונה כמו מד"א ואיחוד הצלה.
כיום, מוטל עונש של 5 שנות מאסר על תקיפת צוותי רפואה, רק אם התקיפה נעשתה תוך כדי פעולת חירום (הצלת חיים וכד'), ורק אם כוונה נגד צוותים רפואים מסוימים. התיקון המוצע מחיל את העונש המחמיר על תקיפות שנעשו במהלך כל טיפול רפואי שהוא, ואם כוונו נגד סוגים שונים של מטפלים.
אביא ביום ראשון הקרוב לועדת השרים לחקיקה הצעת חוק להחמרת הדין ביחס לתופעת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים.
לפי התיקון על תקיפת צוותי רפואה תוך כדי מתן טיפול רפואי, יוטל עונש של עד 5 שנות מאסר והיא תסווג כעבירה מסוג פשע. כיום ניתן להטיל על תקיפה שכזו עונש של עד 3 שנות מאסר. התיקון יחול על כל ״מטפל' ויכלול גם חובשים ופראמדיקים של ארגוני עזרה ראשונה כמו מד"א ואיחוד הצלה.
כיום, מוטל עונש של 5 שנות מאסר על תקיפת צוותי רפואה, רק אם התקיפה נעשתה תוך כדי פעולת חירום (הצלת חיים וכד'), ורק אם כוונה נגד צוותים רפואים מסוימים. התיקון המוצע מחיל את העונש המחמיר על תקיפות שנעשו במהלך כל טיפול רפואי שהוא, ואם כוונו נגד סוגים שונים של מטפלים.
תקדים עולמי במאבק בפייק ניוז: משרדי המשפטים והתקשורת מתכוונים לחייב רשתות חברתיות לאכוף חובת סימון של בוטים
משרד המשפטים ומשרד התקשורת מפרסמים את תזכיר חוק הבוטים שמבקש לחייב מפרסם המפיץ מסרים באמצעות בוטים לסמנם באופן ברור
הרשתות החברתיות הביאו עימם יתרונות רבים, אך במקביל הפכו לכר פורה להפצת פייק ניוז, רעל והסתה לאלימות בעילום שם. קצב התפתחות הטכנולוגיה מקדים את הרגולציה.
היום אנחנו מקדמים שיח הגון ובריא - גם ברשתות החברתיות.
משרד המשפטים ומשרד התקשורת מפרסמים היום (ד׳) את תזכיר חוק הבוטים במסגרתו מפיצי מסרים ברשתות חברתיות גדולות יחויבו לסמן מסרים המופצים באופן אוטומטי באמצעות יישומים טכנולוגיים ובכלל כך "בוטים". מטרת תזכיר החוק היא להגביר את השקיפות במרחב האינטרנטי בנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים אלו המאפשרים הפצת מסרים באופן אוטומטי ולצמצם את התופעה הרחבה של הטיית דעת הקהל באמצעותם. תיקון החוק לא יאסור הפצת מסרים באמצעים אוטומטים, אך יאפשר למשתמשי רשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם לדעת האם הפרסומים להם הם נחשפו הם אותנטיים או נעשו באמצעות בוטים שמומנו או הוזמנו על ידי גורם בעל אינטרס. במקרה בו מפרסם לא יסמן את הבוט, משתמשי הפלטפורמה יוכלו לקבל בעקבות פרסום המסר ללא סימונו, פיצוי, אף ללא הוכחת נזק.
בשנים האחרונות התעצם השימוש ברשת האינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. לצד אלה, גבר גם השימוש באמצעים ויישומים טכנולוגיים, בין היתר, לצורך מתן שירות והפצת מידע באופן אוטומטי. לשימוש באמצעים אוטומטיים יתרונות רבים ובין היתר, מתן שירות מהיר ויעיל, הפצת תוכן או מסר במהירות באופן המשרת ומחזק את חופש הביטוי וכן עידוד השיח הציבורי בסוגיות השונות.
לצד זאת, אחת הבעיות העיקריות שהתעוררו בשל השימוש הנרחב באמצעים אוטומטיים ברשת היא האפשרות לייצר הדהוד והעצמה של מסרים בדרך הגורמת להטיית דעת הקהל, לעיתים שלא בהתאם למציאות. ישנם מקרים בהם הדהוד המסר או הפצתו ממומן או מוזמן על ידי בעלי אינטרסים, המבקשים להשפיע על הציבור ולהטות את דעתו באופן המשרת אותם. בפועל, הפצת מסר באמצעים אוטומטיים יכולה לכלול הפצת טקסט, תגובה ואפילו סימון לייק, באופן נרחב מאוד, היוצר אצל משתמשים אחרים רושם מוטעה אודות חשיבות המסר, היקף התומכים בו ואף אמינותו.
תזכיר החוק המפורסם היום בא לייצר שקיפות באשר למסרים אלו על מנת שכל אזרח יוכל לקבל תמונת מצב אמיתית באשר למסרים אליהם הוא נחשף.
משרד המשפטים ומשרד התקשורת מפרסמים את תזכיר חוק הבוטים שמבקש לחייב מפרסם המפיץ מסרים באמצעות בוטים לסמנם באופן ברור
הרשתות החברתיות הביאו עימם יתרונות רבים, אך במקביל הפכו לכר פורה להפצת פייק ניוז, רעל והסתה לאלימות בעילום שם. קצב התפתחות הטכנולוגיה מקדים את הרגולציה.
היום אנחנו מקדמים שיח הגון ובריא - גם ברשתות החברתיות.
משרד המשפטים ומשרד התקשורת מפרסמים היום (ד׳) את תזכיר חוק הבוטים במסגרתו מפיצי מסרים ברשתות חברתיות גדולות יחויבו לסמן מסרים המופצים באופן אוטומטי באמצעות יישומים טכנולוגיים ובכלל כך "בוטים". מטרת תזכיר החוק היא להגביר את השקיפות במרחב האינטרנטי בנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים אלו המאפשרים הפצת מסרים באופן אוטומטי ולצמצם את התופעה הרחבה של הטיית דעת הקהל באמצעותם. תיקון החוק לא יאסור הפצת מסרים באמצעים אוטומטים, אך יאפשר למשתמשי רשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם לדעת האם הפרסומים להם הם נחשפו הם אותנטיים או נעשו באמצעות בוטים שמומנו או הוזמנו על ידי גורם בעל אינטרס. במקרה בו מפרסם לא יסמן את הבוט, משתמשי הפלטפורמה יוכלו לקבל בעקבות פרסום המסר ללא סימונו, פיצוי, אף ללא הוכחת נזק.
בשנים האחרונות התעצם השימוש ברשת האינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. לצד אלה, גבר גם השימוש באמצעים ויישומים טכנולוגיים, בין היתר, לצורך מתן שירות והפצת מידע באופן אוטומטי. לשימוש באמצעים אוטומטיים יתרונות רבים ובין היתר, מתן שירות מהיר ויעיל, הפצת תוכן או מסר במהירות באופן המשרת ומחזק את חופש הביטוי וכן עידוד השיח הציבורי בסוגיות השונות.
לצד זאת, אחת הבעיות העיקריות שהתעוררו בשל השימוש הנרחב באמצעים אוטומטיים ברשת היא האפשרות לייצר הדהוד והעצמה של מסרים בדרך הגורמת להטיית דעת הקהל, לעיתים שלא בהתאם למציאות. ישנם מקרים בהם הדהוד המסר או הפצתו ממומן או מוזמן על ידי בעלי אינטרסים, המבקשים להשפיע על הציבור ולהטות את דעתו באופן המשרת אותם. בפועל, הפצת מסר באמצעים אוטומטיים יכולה לכלול הפצת טקסט, תגובה ואפילו סימון לייק, באופן נרחב מאוד, היוצר אצל משתמשים אחרים רושם מוטעה אודות חשיבות המסר, היקף התומכים בו ואף אמינותו.
תזכיר החוק המפורסם היום בא לייצר שקיפות באשר למסרים אלו על מנת שכל אזרח יוכל לקבל תמונת מצב אמיתית באשר למסרים אליהם הוא נחשף.
אביא לאישור הממשלה את מינויהם של הפצ"ר (לשעבר) עו"ד שרון אפק למשנה ליועמ"ש (מנהל מערך הייעוץ וחקיקה) וד"ר גיל-עד נועם למשנה ליועמ"ש (בינ"ל).
לאחר שהוועדה לאיתור מועמדים למילוי משרת המשנה ליועמ"ש בראשות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה החליטה פה-אחד להמליץ על עו"ד שרון אפק וד"ר גיל-עד נועם - קיבלתי את ההמלצות ויביא את מינויהם בפני הממשלה בישיבתה הקרובה.
עו"ד שרון אפק (51), בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים בהצטיינות יתרה מטעם אוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר שני בביטחון לאומי בהצטיינות מטעם אוניברסיטת חיפה במסגרת המכללה לביטחון לאומי.
בשירותו הצבאי שימש במגוון תפקידי פיקוד ומטה בפרקליטות הצבאית, ובהם ראש ענף ביטחון וקשרי חוץ, סגן ראש מחלקת הדין הבינלאומי, עוזר הפרקליט הצבאי הראשי ופרקליט חיל האוויר.
היה היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון, ובהמשך כיהן כסגן הפרקליט הצבאי הראשי וכמפקד מגמת אפק במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה של צה"ל. בשנת 2015 התמנה עו"ד שרון אפק לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי ומילא את התפקיד עד 2021.
ב-16 בדצמבר 2021 הודיעה העמותה למשפט ציבורי בישראל על אפק כזוכה בפרס גורני למשפטן בשירות הציבורי לשנת 2021.
עו"ד שרון אפק הוא מופת של מצוינות ושל שירות ציבורי ואני משוכנע ביכולתו לתרום תרומה ייחודית ומשמעותית למשרד המשפטים ולמערך של השירות המשפטי הציבורי.
עו"ד ד"ר גיל-עד נועם (48), מתגורר במודיעין, נשוי לקרן ולהם שלושה ילדים.
בעברו היה קצין ב- 8200.
ד"ר נועם בוגר תואר ראשון במשפטים ובשפה ובספרות הערבית בהצטיינות
וד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ד"ר נועם מכהן בתפקיד ראש אשכול ICC במשרד המשפטים - תפקיד מוביל ומרכזי בהתמודדות עם ניסיונות לקדם הליכים נגד מדינת ישראל ובעלי תפקידים מטעמה בפורומים בינלאומיים.
אני משוכנע כי הידע והנסיון המקצועי העשיר של עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, כישוריו ובקיאותו במשפט בינלאומי ונסיונו בהגנה על עניינה של ישראל בחזית המשפט הבינלאומי - יעמדו לו להצלחה בתפקיד החשוב של המשנה ליועמ"ש (בינ"ל).
לאחר שהוועדה לאיתור מועמדים למילוי משרת המשנה ליועמ"ש בראשות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה החליטה פה-אחד להמליץ על עו"ד שרון אפק וד"ר גיל-עד נועם - קיבלתי את ההמלצות ויביא את מינויהם בפני הממשלה בישיבתה הקרובה.
עו"ד שרון אפק (51), בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים בהצטיינות יתרה מטעם אוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר שני בביטחון לאומי בהצטיינות מטעם אוניברסיטת חיפה במסגרת המכללה לביטחון לאומי.
בשירותו הצבאי שימש במגוון תפקידי פיקוד ומטה בפרקליטות הצבאית, ובהם ראש ענף ביטחון וקשרי חוץ, סגן ראש מחלקת הדין הבינלאומי, עוזר הפרקליט הצבאי הראשי ופרקליט חיל האוויר.
היה היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון, ובהמשך כיהן כסגן הפרקליט הצבאי הראשי וכמפקד מגמת אפק במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה של צה"ל. בשנת 2015 התמנה עו"ד שרון אפק לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי ומילא את התפקיד עד 2021.
ב-16 בדצמבר 2021 הודיעה העמותה למשפט ציבורי בישראל על אפק כזוכה בפרס גורני למשפטן בשירות הציבורי לשנת 2021.
עו"ד שרון אפק הוא מופת של מצוינות ושל שירות ציבורי ואני משוכנע ביכולתו לתרום תרומה ייחודית ומשמעותית למשרד המשפטים ולמערך של השירות המשפטי הציבורי.
עו"ד ד"ר גיל-עד נועם (48), מתגורר במודיעין, נשוי לקרן ולהם שלושה ילדים.
בעברו היה קצין ב- 8200.
ד"ר נועם בוגר תואר ראשון במשפטים ובשפה ובספרות הערבית בהצטיינות
וד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ד"ר נועם מכהן בתפקיד ראש אשכול ICC במשרד המשפטים - תפקיד מוביל ומרכזי בהתמודדות עם ניסיונות לקדם הליכים נגד מדינת ישראל ובעלי תפקידים מטעמה בפורומים בינלאומיים.
אני משוכנע כי הידע והנסיון המקצועי העשיר של עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, כישוריו ובקיאותו במשפט בינלאומי ונסיונו בהגנה על עניינה של ישראל בחזית המשפט הבינלאומי - יעמדו לו להצלחה בתפקיד החשוב של המשנה ליועמ"ש (בינ"ל).
אביא לישיבת הממשלה הקרובה את מינויו של הפצ״ר לשעבר עו״ד שרון אפק לתפקיד המשנה ליועמ״ש לממשלה. אפק הוא אדם ערכי, ציוני, משרת ציבור מובהק, ששרת כל חייו במדים. אני משוכנע שהוא יתרום תרומה ייחודית למשרד המשפטים ולשירות המשפטי הציבורי. ההתקפות עליו - מבישות ולא ישיגו את מטרתן.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
״אני לא אחזיר את ביבי״.
צפו בראיון שלי אצל ״אופירה וברקו״.
צפו בראיון שלי אצל ״אופירה וברקו״.
המלחמה באלימות נגד צוותי הרפואה: אושרה בועדת השרים לחקיקה הצעתי להחמרת ענישה כלפי תקיפת צוותים רפואיים
ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעתי להחמרת הדין ביחס לתופעת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים.
לפי התיקון על תקיפת צוותי רפואה תוך כדי מתן טיפול רפואי, יוטל עונש של עד 5 שנות מאסר והיא תסווג כעבירה מסוג פשע. כיום ניתן להטיל על תקיפה שכזו עונש של עד 3 שנות מאסר. התיקון יחול על כל ״מטפל' ויכלול גם חובשים ופראמדיקים של ארגוני עזרה ראשונה כמו מד"א ואיחוד הצלה.
כיום, מוטל עונש של 5 שנות מאסר על תקיפת צוותי רפואה, רק אם התקיפה נעשתה תוך כדי פעולת חירום (הצלת חיים וכד'), ורק אם כוונה נגד צוותים רפואים מסוימים. התיקון המוצע מחיל את העונש המחמיר על תקיפות שנעשו במהלך כל טיפול רפואי שהוא, ואם כוונו נגד סוגים שונים של מטפלים.
ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעתי להחמרת הדין ביחס לתופעת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים.
לפי התיקון על תקיפת צוותי רפואה תוך כדי מתן טיפול רפואי, יוטל עונש של עד 5 שנות מאסר והיא תסווג כעבירה מסוג פשע. כיום ניתן להטיל על תקיפה שכזו עונש של עד 3 שנות מאסר. התיקון יחול על כל ״מטפל' ויכלול גם חובשים ופראמדיקים של ארגוני עזרה ראשונה כמו מד"א ואיחוד הצלה.
כיום, מוטל עונש של 5 שנות מאסר על תקיפת צוותי רפואה, רק אם התקיפה נעשתה תוך כדי פעולת חירום (הצלת חיים וכד'), ורק אם כוונה נגד צוותים רפואים מסוימים. התיקון המוצע מחיל את העונש המחמיר על תקיפות שנעשו במהלך כל טיפול רפואי שהוא, ואם כוונו נגד סוגים שונים של מטפלים.
כשר החינוך הובלתי את המהלך להפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה. חלף עשור מאז ההחלטה על אוניברסיטת אריאל. אני שמח ומברך על החלטת ור״ה מהיום לצרף את אוניברסיטת אריאל, האוניברסיטה השמינית שהוקמה בישראל, לפורום. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
על המשבר במערכת החינוך, החוק להורדת ריבית הפיגורים והמלחמה בפרוטקשן.
דברי בפתח ישיבת סיעת תקווה חדשה בכנסת.
דברי בפתח ישיבת סיעת תקווה חדשה בכנסת.
כפי שהזהרתי - חוסר אחריות של חברי כנסת מסוימים בקואליציה הביא לתוצאה הבלתי נמנעת. המטרה בבחירות הקרובות היא ברורה: מניעת חזרת נתניהו לשלטון ושעבוד המדינה לאינטרסים האישיים שלו.
אושרה בקריאה ראשונה: תיקון היסטורי לריביות של חייבים בהוצאה לפועל.
מהלך להפחתה דרמטית בריבית הפיגורים, והפיכתה לתמריץ מעודד תשלום.
מליאת הכנסת אישרה היום (ב') פה אחד את הצעתי לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל. השפעת המהלך צפויה להיות דרמטית בהשפעה על חלק גדול מאוד בציבור: למשל חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, ושיקים חוזרים, וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.
אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם.
המצב כיום:
מנגנוני חישוב הריביות לחייבי הוצאה לפועל הקיימים בחוק כיום אינם תואמים את תנאי השוק אשר השתנו מאוד ממועד עדכונם האחרון לפני 18 שנים. ריבית הפיגורים הכוללת הקיימת היום עומדת על שיעור של 7.5%. זהו שיעור גבוה מאוד שמגדיל את החוב ועלול לייצר תמריץ שלילי לתשלום, במקום לעודד את החייבים לשלם את חובם. גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה להצטבר, ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.
רכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים הכוללת גבוה מאוד היום (6.5%), כיוון שנקבע ללא תלות בשיעור ריבית הבסיס אשר פחתה במהלך תקופה זו באופן משמעותי.
המהלך כולל:
• הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים: תוספת הפיגורים נועדה במקור לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם.
• מאפייני דמי הפיגורים: דמי הפיגורים יניעו חייבים לשלם את חובותיהם מבלי שאלו "ינפחו" את כלל חובותיהם.
• שינוי המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם: ריבית הבסיס נועדה לפצות נושים על העיכוב בקבלת התשלום המגיע להם. לצורך הגשמת תכלית זו, ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הון חלופי.
לחוק המוצע השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית של אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם.
מהלך להפחתה דרמטית בריבית הפיגורים, והפיכתה לתמריץ מעודד תשלום.
מליאת הכנסת אישרה היום (ב') פה אחד את הצעתי לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל. השפעת המהלך צפויה להיות דרמטית בהשפעה על חלק גדול מאוד בציבור: למשל חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, ושיקים חוזרים, וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.
אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם.
המצב כיום:
מנגנוני חישוב הריביות לחייבי הוצאה לפועל הקיימים בחוק כיום אינם תואמים את תנאי השוק אשר השתנו מאוד ממועד עדכונם האחרון לפני 18 שנים. ריבית הפיגורים הכוללת הקיימת היום עומדת על שיעור של 7.5%. זהו שיעור גבוה מאוד שמגדיל את החוב ועלול לייצר תמריץ שלילי לתשלום, במקום לעודד את החייבים לשלם את חובם. גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה להצטבר, ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.
רכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים הכוללת גבוה מאוד היום (6.5%), כיוון שנקבע ללא תלות בשיעור ריבית הבסיס אשר פחתה במהלך תקופה זו באופן משמעותי.
המהלך כולל:
• הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים: תוספת הפיגורים נועדה במקור לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם.
• מאפייני דמי הפיגורים: דמי הפיגורים יניעו חייבים לשלם את חובותיהם מבלי שאלו "ינפחו" את כלל חובותיהם.
• שינוי המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם: ריבית הבסיס נועדה לפצות נושים על העיכוב בקבלת התשלום המגיע להם. לצורך הגשמת תכלית זו, ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הון חלופי.
לחוק המוצע השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית של אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם.
״הבאנו תקווה חדשה לישראל ואסור לוותר על התקווה״.
האזינו לראיון לאריה גולן ברשת ב׳.
האזינו לראיון לאריה גולן ברשת ב׳.