דברי נשיא ארה״ב מהווים עדות מכאיבה נוספת לכך שבתקופה הקריטית ביותר מכהנת פה ממשלה שפוגעת באינטרסים הלאומיים של ישראל. חלפו 3 חודשים מהקמת הממשלה. מעולם לא גרמה ממשלה כלשהי נזקים אדירים למדינה בזמן קצר כל כך. התבטאויות השרים והח״כים של הליכוד מלמדות על אובדן מוחלט של שיקול דעת.

צפו בראיון שהענקתי לעמית סגל ובן כספית ב׳פגוש את העיתונות׳ בערוץ 12.

״המערכה עדיין לא תמה. הסכנה עדיין לא חלפה. למרות הספקות חשוב לנסות להגיע להבנות למען עם ישראל במסגרת העקרונות שלנו״.

דברי בהפגנת העם הערב באשדוד

פיגוע דריסה קשה הערב בגוש עציון בו נפגעו שלושה צעירים. אני שולח איחולי החלמה מהירה לפצועים וחיזוק לכוחות הביטחון שחיסלו את המחבל. מול הטרור עלינו לעמוד ביחד, בנחישות ובעוצמה.

״גם להכשל בבטחון וגם להאשים את כל העולם ואחותו חוץ מאשר את עצמך - זה הכי חמור״.

האזינו לראיון שקיימתי הבוקר אצל אפי טריגר בגל״צ.

״הגישה שלנו היא לחפש את המאחד״.
צפו בראיון אצל טל שלו באולפן 'וואלה'.

״אני מוקיע את דבריו הנלוזים וחסרי האחריות של השר המתקרא שר במשרד המשפטים דודי אמסלם שתקף וקרא להעמיד לדין את נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. בושה!״

צפו בדברי בהפגנת העם בפתח תקווה

״צריך לשמור על קדושת יום הזכרון״.

האזינו לראיון שקיימתי עם טל שלו וענת דוידוב ב'רדיו ללא הפסקה'.

״מערכת המשפט צריכה לשרת את האזרח. היום אנחנו מציגים תוכנית מעשית שתביא שינוי אמיתי למען האזרחים״

צפו בהצגת הרפורמה האמיתית במשפט: למען אזרחי ישראל.

על העברת רשות החברות הממשלתיות ל… משרד לשיתוף פעולה אזורי - עבור השר אמסלם.

צפו בנאומי בנושא במליאת הכנסת.

״חשוב לשמור על קדושת יום הזכרון לחללי צה״ל״.

דברי הערב בהפגנת העם בשוהם.

רצח מאבטחו של ראש העיר טייבה, לאחר הירי על ביתו, הוא עדות נוספת לאובדן המשילות. מספר מקרי הרצח בחברה הערבית מתחילת השנה - במגמת עליה. ביחס הפוך - היקף פענוח מקרי הרצח (ופשעים חמורים נוספים) בחברה הערבית, שהיה נמוך מאוד גם קודם, במגמת ירידה. בזה צריכה הממשלה להתמקד עכשיו ובכל הכח.

"את הנזקים שנגרמו מהמהלך הקיצוני והבלתי אחראי של הממשלה אפשר לראות בחברה, בכלכלה ואפילו בביטחון המדינה."

צפו בראיון שקיימתי הערב עם אנה ברסקי בכנס של המכון למחשבה ישראלית.

נאומו של שר המשפטים הערב היה מנאומי ההסתה החמורים ביותר שנשמעו נגד מערכת המשפט, שבראשה הוא עומד. מטרתו כפולה: חבלה מכוונת ומתוכננת בשיחות שמתקיימות בחסות הנשיא והמשך דה-לגיטימציה למערכת המשפט במטרה לפרקה כרשות עצמאית ולהכפיפה לשלטון ולגחמותיו. הוא הוכיח שאינו כשיר לשאת בתפקידו.

יריב לוין מלכתחילה לא רצה בשיחות בבית הנשיא ובנאומו - ניסה לייצר אווירה שתחסלן

"השר לוין אמר את האיוולת: "לא עוד מערכת משפט של צד אחד". זה דבר חמור שמעיד שהוא אינו מבין מהי מערכת משפט עצמאית.

כשכהנתי כיושב ראש הועדה לבחירת שופטים מעולם לא שאלתי שופט או מועמד לשיפוט "מאיזה צד הוא".

מי שרוצים שופטים מ"הצד שלו" - רוצה שופטים שכפופים לשלטון. לא! לא, השר לוין, אנחנו לא נאפשר זאת!

דברי בהפגנת העם הערב בהרצליה.

ביטחון אישי ויוקר המחיה אלה הנושאים המרכזיים בהם צריך לטפל היום - והממשלה נכשלת בכך כשלון חרוץ.

האזינו לראיון שלי עם אפי טריגר בגל״צ.

״הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ היהודים״.

צפו בדברי במליאת הכנסת בציון יום הרצל.

דברי המלאים במליאת הכנסת בציון יום הרצל:

אדוני יושב הראש, כנסת נכבדה.

אנחנו מציינים היום את יום הרצל, במלאת 163 שנה להולדת המנהיג שהניף את דגל התחיה הלאומית שלנו.

מה היה ייחודו של הרצל כמנהיג שאיפשר לו להטות את הזרם ההיסטורי? הרצל היה פנומן. בראש ובראשונה בהספק.

הקונטרס מדינת היהודים פורסם ב1896. ב1904 נפטר הרצל בגיל 44 בלבד. כלומר כל פעולתו הציונית הענפה: הקמת הציונות כתנועה פוליטית, הקונגרסים הציוניים, הפעילות המדינית, הכלים המעשיים שהעמיד לרשות התנועה הציונית – כל אלה התרחשו בתקופה של 8 שנים בלבד.


שנית, מגוון יוצא דופן של כישורים ויכולות. בין המנהיגים הפוליטיים יש כאלה שמצטיינים בחזונם ובאידאולוגיה המתווה דרך להמונים. ביניהם המוכשרים ביותר הם פורצי הדרך שסוללים דרך חדשה. אחרים מתברכים בכישרון המעשה ובבניין הכוח. ביכולת להפוך רעיון לתוכנית עבודה ולשנות את המציאות בפועל. בהרצל היה הכל.


הוא הציב רעיון מהפכני ששלהב את דימיונם של המוני היהודים בארצות השונות ומיד ניגש לברוא יש מאין את כלי הביצוע השונים להגשמתו. הוא ידע לשרטט באופן בהיר את המה ואת האיך. כשפרץ את הדרך עם מדינת היהודים הוא עמד במבחן שעומדים כל המנהיגים המציבים חזון חדש ומהפכני לשינוי

המציאות. מבחן הלעג. ההתנגדות, הלגלוג והביטול הגיעו מכל הכיוונים ובעיקר מקרב בני עמנו, אורתודוקסים כחילונים, סוציאליסטים כשמרנים.

אבל מולם התרומם כמעט בן לילה נחשול ענק של התלהבות עממית, אוטנטית, של יהודים פשוטים. על כך העיד הרצל בנאום בלונדון זמן קצר לאחר פרסום הספר מדינת היהודים: "קריאת הסכמה בקעה ועלתה בכוח אדיר מכל המקומות בהם סובלים היהודים, אני בעצמי לא ציפיתי להתלהבות רבה כל כך ובשם כך החלטתי ללכת הלאה לדרך המעשה. מדינת היהודים אינה עוד בבחינת חלום בודד של יחיד אלא בני אדם מרובים בלא מספר שותפים לרעיון זה. ממחר ידע כל העולם שהיהודים רוצים שתהא להם מדינה משלהם".


משראה הרצל שהרעיון ביטא כמיהתם של יהודים רבים ניגש למלאכת הביצוע. כמעט כל דבר משמעותי עשה בעצמו באופן אישי, ואף שיעבד לצורך כך את ממונו. הרצל יצר תקדים מדהים של תנועה לאומית בין לאומית. לא רק תנועה רעיונית, אלא תנועה פוליטית שמתכנסת וקובעת את דרכה באמצעות הקונגרסים הציוניים וכך יצר כלי מחבר ומאחד לרצון פוליטי אחד שהצליח להתגבר על הפיזור הטריטוריאלי והלשוני של העם היהודי.



לא פחות ממדהימה הייתה העובדה שהצליח בגיל צעיר, באמצע שנות ה30 לחייו, מבלי שייצג ישות מדינית, לקיים פעילות מדינית ודיפלומטית ברמה הגבוהה ביותר ולהיפגש עם מנהיגי עולם ומעצמות דוגמת הקיסר הגרמני והסולטן העות'מאני


כדי לנסות ולרתום אותם להגשמת הרעיון הציוני. בתקופה קצרה הוא בנה כלים מעשיים רבים כמו הבנק להתיישבות יהודית, וקק"ל למימוש חזונו. אין תימה איפוא כי עם פטירתו נחלשה התנועה הציונית מאוד ובתקופה גורלית לעמנו.



רבים סבורים בטעות שהציונות של הרצל הייתה מנותקת מהיהדות. חלקם מסלפים בזדון, אחרים בהשפעת רעיונות בהם השתעשע הרצל בגיל צעיר, בטרם סלל את המסלול הציוני. הדברים הפוכים מהאמת וחשוב מאוד לנצל תמיד מעמד זה כדי להציג את העובדות לאשורן ורצוי במילותיו שלו.



בנאומו בקונגרס הציוני הראשון בבאזל הכריז הרצל כי "הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ היהודים". (עוד קודם לכן במדינת היהודים כתב כי: "רק אמונתו העתיקה היא שעמדה לעשותנו לעם אחד").


בנאום בוינה הדגיש את כוחה הלאומי המגבש של היהדות: "מעשי אכזריות של ימי הביניים היו משהו בלתי נשמע ובני אדם שידעו לעמוד בכל העינויים ודאי היה בהם משהו חזק מאוד, הייתה בהם אחדות פנימית שאבדה לנו. דור שגדל שהוא מרוחק מן היהדות והוא משולל אחדות זאת ואינו מסוגל להתחשב בעבר שלנו כמו שאינו מסוגל לצפות לעתיד. משום כך אנחנו צריכים לחזור למחנה היהדות ולא ניתן עוד להשליך אותנו מתוך מעוז זה".


בימים אלה של משבר פנימי גדול חשוב לשאוב השראה מחזון המדינה היהודית של הרצל: מדינה מודרנית ומתקדמת עם "חוקה טובה ומודרנית ככל האפשר", "חוקה למופת", כפי שכתב ב"מדינת היהודים". מדינה סובלנית ומכבדת כלפי בני דתות אחרות שבתוכנו.

לתנועה הציונית היו מנהיגים גדולים, ריכוז יוצא דופן של מנהיגים בעלי שיעור קומה בתקופת זמן קצרה יחסית. אבל כהרצל לא היה. לא בסלילת הדרך הלא חרושה, לא באומץ הלב, לא במגוון הכישרונות, לא בעוצמת החזון ולא בכושר המעשה. זכרו יהיה חרוט לעד בלב האומה.