״נפעל רק על פי האינטרס הלאומי״.

צפו בראיון למהדורת החדשות של ערוץ 13 עם תמר איש שלום.

טוב שהקבינט החברתי-כלכלי אימץ את עמדתי שאין מקום להכניס אוכלוסית אויב לישראל בזמן מלחמה. מתכוון להאבק על עמדתי זו גם בקבינט הבטחוני.

הפתרון: הבאה מהירה של פועלים זרים ממדינות ידידותיות עם פחות בירוקרטיה.

"רומן באישיותו, במסלול חייו וגם בנפילתו בקרב מסמל ציונות ומגלם את כל האידאלים של ציונות: עלייה, ביטחון, אהבת המולדת, מימוש הזכות והחובה להגן על עצמנו בכוחות עצמנו. רומן עלה לארץ לבדו בגיל 16. אותו נער צעיר הפך לקצין בצה"ל, לוחם קר רוח שחבריו הלוחמים סומכים עליו. סמלי שרומן ברונשטיין נפל בימי החנוכה וגבורתו וגבורת חבריו כגבורת המכבים מלפני כמעט 2200 שנים. גבורה שהיא מסירות נפש לעצמאות עמנו בארצו".

הבוקר, בהלוויתו של גיבור ישראל, רס"ן (במיל') רומן ברונשטיין ז"ל שנפל בקרב בחאן יונס.

״לא נסכים למדינת טרור פלסטינית – לא ביהודה ושומרון ולא בעזה!
לא נסכים לוותר על האחריות הביטחונית – לא ביהודה ושומרון ולא בעזה״.

צפו בנאום המלא, הערב, בהדלקת נר שישי של חנוכה עם משפחות שכולות.

כמעט בכל אחד מביקורי התנחומים הרבים שאני מקיים בימים אלה חוזרות ואומרות לי המשפחות השכולות, בשעתן הקשה ביותר, את אותם שני דברים, כאילו נידברו ביניהן.
האחד - שימרו על האחדות.
השני - סיימו את המלאכה. אל תעצרו באמצע.
שני הדברים כאחד הם צו השעה!
אני משוכנע שפרישה מממשלת החירום בשעה זו היא חוסר אחריות לאומית.

.לא הצטרפנו לממשלת חלומותינו. הקמנו את ממשלת החירום כשהקצנו לחלום הביעותים והזוועות של ה-7 באוקטובר כמהלך לאומי הכרחי.
לא הקמנו את ממשלת החירום בשביל ״להציל את נתניהו״ ואין לנו כל כוונה לעשות זאת.
הקמנו אותה למען ישראל שלנו, מדינתנו האהובה, בשעתה הקשה ביותר מאז מלחמת העצמאות.

אתם מכירים את הדרך הקשה והמפרכת שעשיתי במאבק למען טובת המדינה.
לא שיניתי את דיעותי ותפיסותי, עליהן נאבקתי בהתמדה כל השנים האחרונות.
בדיוק לפני שלוש שנים הקמתי את ״תקווה חדשה״ ועזבתי את התנועה שהיתה ביתי. עשיתי זאת מתוך הכרה בדבר השינוי שישראל זקוקה לו. אלמלא מהלך זה ועמידתי מול לחצים ופיתויים לא היתה קמה כעבור חצי שנה ממשלת השינוי. איני מכיר אדם פוליטי ששילם מחירים כבדים כמחירים שאני ומשפחתי שילמנו בגין נחישותי לחולל שינוי בהנהגת המדינה.

אני פטריוט ישראלי שמשוכנע שתוצאות המלחמה ישפיעו עמוקות על עתיד ישראל. על יכולתם של ילדינו ונכדינו לחיות בביטחון בארץ הזאת.
האינטרס הלאומי ורק האינטרס הלאומי לנגד עיני ואמשיך לפעול רק לפי מצפן זה.

ביום שלישי, בהדלקת נר שישי של חנוכה במעמד משפחות שכולות, אמרתי שאחרי המלחמה חייבת החברה הישראלית לעבור תיקון גדול, גם תיקון פוליטי. אבל סדר הקדימויות חייב להיות: קודם מביסים ביחד את האויב. רק אחר כך חוזרים לשיגרה הפוליטית.

לבי, ליבנו עם חיילינו הגיבורים שבחזית, עם החטופים שעדיין נמצאים בשבי של אויב אכזר, עם הפצועים המחלימים בבתי החולים, עם המפונים שעדיין רחוקים מביתם.

שבת שלום לכל בית ישראל

יש להרחיב את מתווה התגמולים לחיילי המילואים לפי תקופת השירות בפועל (גם מעל ל-60 יום)!

יצאתי מישיבת הקבינט הבטחוני עתה ונודע לי על הפרסום (עליו לא התבקשה גם תגובתי) בדבר הצעה המתגבשת ל״צירופי לליכוד״. הדבר כלל לא עומד על הפרק. את הליכוד עזבתי לפני 3 שנים והקמתי את ״תקווה חדשה״ מתוך הכרה כי נדרש שינוי במדינה. רק מהלך זה איפשר לאחר חצי שנה את הקמת ממשלת השינוי. לא שיניתי את דיעותי והמציאות רק הוכיחה ביתר שאת את צידקתן. לממשלת החירום הצטרפתי עם חברי בעקבות המלחמה הקשה והרב-חזיתית שפרצה ב-7 באוקטובר, על יסוד גישה פטריוטית. כשתסתיים המלחמה יגיע זמן התיקון הגדול בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית.

"חייבים להתרכז אך ורק בניצחון ישראל. מפלגנות ופירוד בינינו ירוויחו רק אויבנו.".

צפו בראיון לחדשות 12 עם גדעון אוקו.

מברך על הודעת שר האוצר מהיום, בעקבות פנייתי, לפיה כלל חיילי המילואים יתוגמלו על שירות מילואים גם מעבר לששים הימים. מגיע להם!

״מדינה פלסטינית היא כחגורת נפץ סביב מותני ישראל. זוהי קונספציה שגויה על סטרואידים״.

צפו בדברי ב״ועידת התחזיות״ של כלכליסט.

השתדלתי להמנע מכל פולמוס פוליטי בימים אלה, אך הערב חובתי לומר שאתנגד לכל נסיון (אם יהיה כזה) למנוע באמצעות מחטף חקיקתי פרסום פסקי דין של בית המשפט העליון. נסיון כזה הוא חמור במיוחד משום שיתבצע ע״י המחוקק לגבי פסיקה שעניינה ביקורת שיפוטית עליו. אני אומר זאת ללא תלות בתוכן הפסיקה.
הניסיון לטעון כי הדבר ימנע מחלוקת בעם הוא כמובן שטות גמורה כי חקיקה כזאת תגרום מחלוקת גדולה פי כמה. אחרי המלחמה הכוחות האחראים במערכת הפוליטית יצטרכו בין היתר לנסות להקים תשתית משותפת להסכמה רחבה שבמרכזה חקיקת חוק יסוד: החקיקה.

התייחסותי לפסק הדין של בית המשפט העליון בענין ביטול עילת הסבירות:

‏1. ההחלטה שעמדה בפני בית-המשפט לא היתה קלה או פשוטה והדבר בא לידי ביטוי גם בהתפלגות הדיעות (8 נגד 7).

‏2. כחבר-הכנסת התנגדתי עם חברי לחוק לביטול עילת הסבירות שנוסח באופן גורף וקיצוני.

‏3. בפני השופטים עמדו שתי שאלות קשות יותר: האם ברמה העקרונית יש בכלל לבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד? האם יש מקום לפסול את התיקון לחוק היסוד הספציפי בענין ביטול עילת הסבירות.

‏4. לשאלה הראשונה ענו 12 מתוך 15 השופטים בחיוב. בצדק, לדעתי. אבהיר. השאלה האמיתית היא - האם די בכותרת ״חוק יסוד״ שניתנה על ידי המחוקק כדי לחסן את החוק מביקורת שיפוטית בלי קשר לתוכן החקיקה. האם למשל מנוע בית המשפט יהיה מלהתערב ב״חוק יסוד: בחירות כל עשר שנים״ אם הכנסת תחוקק כזה? ברור שלא. השופטים שאלו בדיון האם חוק עזר עירוני שיקבל את הכותרת חוק יסוד יהיה חסין מהתערבות. גם כאן ברור שהתשובה שלילית. כלומר - יש צורך, למשל, לבחון שחוק שזכה לכותרת חוק יסוד הוא אכן כזה ולא הולבש באיצטלה כזאת רק כדי למנוע ביקורת שיפוטית על החקיקה. אזכיר שכיום חוק יסוד מחוקק בדיוק באותו אופן שמחוקק חוק רגיל.

‏5. השאלה השניה היא האם היתה עילה שמצדיקה את פסילת התיקון הספציפי לחוק היסוד שעניינה ביטול עילת הסבירות. מבלי להיכנס לדיון נרחב בסוגיה - ועל אף שהתנגדתי לחוק גורף זה - דעתי היא כדעת שבעת שופטי המיעוט. על בית המשפט להשתמש בכוחו בריסון (הן לגבי חקיקה רגילה וקל וחומר לגבי חוק יסוד). לא כל חוק שאני כחבר הכנסת מצביע נגדו במליאה - הייתי מייחל שבית המשפט יפסול.

‏6. התנהלות הממשלה והקואליציה במקרה זה כמו בכל נושא המהפכה המשטרית (״הרפורמה המשפטית״ בפי חסידיה) לא היתה נבונה, בלשון המעטה. הבחירה בנוסח קיצוני וגורף הקלה על בית המשפט להגיע לתוצאה אליו הגיע. עובדה היא שלפני ואחרי החקיקה דנה הקואליציה על נוסחי פשרה לצמצום עילת הסבירות שללא ספק היו עומדים במבחן הביקורת השיפוטית.

‏7. העובדה שהעתירות הוכרעו על חודו של קול כשבית המשפט ישב בדין בהרכב מלא מלמדת על כך שבית המשפט העליון היום הוא בית משפט מגוון והטרוגני. זוהי תוצאת תהליך של עשור ומחצה מאז העברתי בכנסת את החוק הדורש רוב מיוחס (7 מתוך 9 חברי הועדה) לבחירת שופטים בבית המשפט העליון. רוב מיוחס זה יצר שיח של הסכמות ואיזונים בתהליך הבחירה של שופטי בית המשפט העליון. בפרספקטיבה של הזמן - החוק הזה שינה את פני בית המשפט העליון ויצר בו הרכב מאוזן ומגוון מבחינת השקפת העולם השיפוטית של שופטיו. בית המשפט היום אינו דומה לבית המשפט שלפני חקיקת החוק.

‏8. ההתקפות על בית המשפט - מיותרות. יש לכבד גם פסיקה שמתנגדים לתוכנה. לכנסת יש כלים לשנות את המציאות. ראשית: ניתן להסכים על חוק מתון יותר לצמצום עילת הסבירות שבקלות יעמוד בביקורת השיפוטית (למרות שאיני נלהב מחקיקה ש״מטפלת״ בעילה אחת מעילות המשפט המנהלי. עדיף שצמצום העילה יתבצע על ידי בית המשפט בתהליך אבולוציוני). שנית - וזה העיקר: הכנסת צריכה לחוקק סוף סוף בהסכמה רחבה את חוק יסוד: החקיקה. חוק שיפסיק את ההתייחסות לחוקי היסוד כאל פלסטלינה ויתייחס אליהם כראוי: כחלק מחוקה. במסגרת זאת יהיו מאפיינים ייחודים לחקיקת חוקי יסוד ולתיקונם: ארבע קריאות, רוב מיוחס בקריאה הרביעית, רווחי זמן סבירים בין הקריאות וכדומה. כמו כן חוקי יסוד יוגדרו על פי תוכנם. חוקה עוסקות בזהות המדינה, מבנה מוסדות השלטון וזכויות האדם. אלה יהיו נושאים לגיטימיים לחוקי יסוד. לא כל חוק יוכל להתהדר בכותרת זו. חוקי יסוד שיעמדו במאפיינים אלה מבחינת דרך קבלתם ותוכנם יהיו חסינים מביקורת שיפוטית.

‏9. בכל אלה יהיה מקום לדון בימים אחרים, אחרי המלחמה, על יסוד גישה אחראית שחותרת להסכמה רחבה. בתקווה שמשנת 2023 נלמדו, הופקו והופנמו הלקחים הנדרשים.

״כשמבזים את הרמטכ״ל - מבזים את צה״ל. על ראש הממשלה מוטלת האחריות למנוע זאת.״

צפו בראיון ל׳פגוש את העיתונות׳ בחדשות 12 עם בן כספית וירון אברהם

החלטת הממשלה שהתקבלה לפני שעה קלה על הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי המילואים - משמעותית וחשובה. היא מבטאת הערכה חברתית למשרתי המילואים וגם סדר עדיפויות נכון. מי שנותן - צריך גם לקבל. ההחלטה מקיפה, על אף שיש צעדים נוספים בהם ניתן לנקוט. נפעל גם בהמשך למען משרתי המילואים הנושאים בעול.