דברי בישיבת הממשלה:

מאוד מצער שהגענו למצב הזה. זה הליך שצריך לנקוט בו במקרים נדירים.
חשבתי וקיוויתי שאפשר יהיה להימנע מכך. אבל היועצת המשפטית עצמה שכנעה שמצב הדברים הוא הרבה מעבר לעילה שנקבעה בדו"ח שמגר ושאותה איזכר שר המשפטים.

"המקרים בהם הייעוץ המשפטי הצביע על כך שלא ניתן מבחינה משפטית לקדם את רצון הממשלה הם ספורים ובאופן חריג".
הקביעה הזו במכתבה פשוט אינה נכונה.
מספיק רק לראות מה קרה בשבועות האחרונים. יש גם מקרים רבים מאוד של טענות בדבר מניעה משפטית על הצעות חוק, בכלל זה על כאלה שרחוקות מאוד מכך.

כשהיועצת טוענת במכתבה שטענת היעדר שיתוף פעולה יעיל מנותקת מהמציאות - זו טענה מנותקת מהמציאות. וכל אזרח במדינה מכיר את זה. יש כאלה שמרוצים מכך, כי הם מתנגדים לממשלה, אבל גם הם מכירים את המציאות.

כשהטיעון הוא "אני רק מציגה בפני הממשלה את גבולות הדין" (כולל במקרים רבים שבהם הממשלה והכנסת פועלות על פי סמכותן לשינוי הדין) - זה טיעון שלמעשה שולל לחלוטין את סמכות הממשלה להעביר את היועמ"ש לממשלה מתפקידו, כי בכל מקרה הטענה תהיה "אני רק הצגתי את גבולות הדין".
למעשה, ההתנהלות הזאת כבר הביאה לכך שמסלול החקיקה העיקרי עבר ממסלול ממשלתי לפרטי בגלל מגמת הייעוץ שפוגעת בתפקיד הממשלה ושריה לעצב מדיניות.

"הממשלה מבקשת לפעול ללא בלמים ואיזונים גם בתקופת בחירות" כותבת היועצת. אבל - אין בחירות. אנחנו לא בתקופת בחירות. והממשלה הנוכחית יכולה רק לחלום על כך שבימים רגילים כגון אלה היא תזכה לייעוץ מאפשר כפי שהיה לקודמתה בתקופת בחירות.
דוגמאות:
- מינוי הרמטכ"ל הקודם
- הסכם מדיני
- מינוי מזוז ל-8 שנים לתפקיד יו״ר הועדה המייעצת למינוי בכירים
- ⁠ההסכם עם הסתדרות המורים

למען הסר ספק - אני לא טוען נגד מגמת הייעוץ בממשלה הקודמת (גם אם נפלה שגגה בעניין כזה או אחר), אלא כנגד השינוי החד שחל בתקופת הממשלה הנוכחית.
כשהיועצת הופיעה בועדה בראשות השופט גרוניס לפני מינויה היא באה לשם עם הדגל של "ייעוץ מאפשר".

כך גם אני עשיתי בישיבת הממשלה בחודש פברואר 2022, אליה הבאתי את מינויה. ואפשר להביא את פרוטוקול ישיבת הממשלה ההיא - ולהיווכח.

כשהממשלה כולה מגיעה לאותה מסקנה - שקיימים חילוקי דעות המונעים שיתוף פעולה באופן יעיל - והיועצת מבטלת את זה כלאחר יד - אני מסיק שדווקא היא המבקשת כוח מוחלט גם לחרוג מתפקידה למחוזות אחרים שאינם משפטיים כלל ועיקר.
גם המכתב שחולק לנו הבוקר בנושא הוא מסמך של סיסמאות, לא מסמך משפטי, שלא מתמודד כלל עם הטענות.

ההתנהלות הזאת היא הרס מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, מוסד שאני מכיר היטב למעלה משלושים שנה מעת שהתחלתי לעבוד בלשכת היועמ״ש לממשלה. לא היה דבר קרוב או דומה לזה.

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינו לכפות את השקפת עולמו על הממשלה אלא לשרת את הממשלה על פי השקפת עולמה בגדרי החוק.

ברור מהמכתב שכתבה היועצת (ולא רק ממנו) שהיא רואה את עצמה כמו אותו ילד הולנדי עם האצבע בסכר מספר הילדים המפורסם.
אבל - אצבע בעין זה לא אצבע בסכר!
היא לא מצילה את המשטר הדמוקרטי- אלא פוגעת בו.
היא לא שומרת על מוסד היועמ"ש לממשלה- היא מקעקעת את יסודותיו ואת האמון הציבורי הרחב בו, בעיקר בכך שהוא נטול פניות.

אם אכן המקרים שבהם הייעוץ מניף דגל אדום היו ספורים- הם היו מתקבלים בכבוד או לפחות - מתקבלים.

מי שיתבונן בדברים עלול להסיק שתפקידו המרכזי של היועמ"ש לממשלה הוא פעולה נגד הממשלה.
וזו תקלה חמורה. אם נבחן דברים אחרים.
למשל- אם אני לוקח את תפקידה כראש התביעה הכללית- היועמ"שית אמורה לעמוד בראש המאבק בארגוני הפשיעה. אלה גם היו הציפיות שלי כשר המשפטים ואלה דברים שחידדתי אז.
בפועל- לא רק שאין כל הובלה של הנושא הקריטי הזה אלא גם יש הגבלה של יכולות הרשויות (המשטרה) לפעול.

דבר אחרון- בלי קשר להליך הזה ולתוצאותיו נדרשת רפורמה במוסד היועמ"ש לממשלה.

כשהאדם שמייעץ לשרי הממשלה הוא גם מי שבידו הסמכות לחקור ולהעמיד אותם לדין- זה ניגוד עניינים מובנה וגם ריכוז כוח בלתי סביר בידי אדם בלתי נבחר.
לכן- צריך לפצל את התפקיד הזה.
אני יודע שבעניין זה יש לי חילוקי דעות עם שר המשפטים, אבל אחטא לתפקידי אם לא אומר את הדברים כפי שאני מבין אותם.
נדרשת גם רפורמה בסוגיית ייצוג הממשלה ושריה בכיוון של מתן אפשרות עצמאית להביא את עמדתם בפני בית- המשפט שלא דרך הייעוץ כשיש מחלוקת עם הייעוץ.

בלי תיקון הבעיות המבניות הקשות במוסד היועמ"ש לממשלה- אנחנו ניוותר תלויים בבשר ודם ועתידים להתאכזב גם בהמשך.

על ״דובוני הלא-לא״ של האופוזיציה.
דברי במליאת הכנסת בדיון במתווה ההסכמה סער-לוין בענין הועדה לבחירת שופטים.

✅ מתווה ההסכמה- אושר

״ציר הרשע של איראן, חמאס, החות׳ים וחיזבאללה משתמש בפרוגרסיביים כדי לקדם את מטרתו: חיסול ישראל״.

דברי בוועידה הבינלאומית למאבק באנטישמיות.

״7 באוקטובר חייב להביא לשינוי באסטרטגיה הפוליטית של כולנו״.

מוזמנים לקרוא את הראיון שלי למקור ראשון.

״דוד לוי הוא פורץ הדרך הכי גדול שהיה בפוליטיקה הישראלית״.

דברי בטקס קריאת שם והנצחה של רחבת הטקס במשרד החוץ על שמו של סגן ראש הממשלה ושר החוץ לשעבר דוד לוי ז"ל.

אני מברך על ההחלטה החשובה של הונגריה לפרוש מה-ICC. עמיתי שר החוץ ההונגרי פטר סיירטו ואני עסקנו באינטנסיביות בנושא מאז ביקורי בבודפשט ב-23 בינואר.
מה שמכונה "בית הדין הפלילי הבינלאומי" איבד את סמכותו המוסרית לאחר שרמס את עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי בלהיטותו לפגוע בזכותה של ישראל להגנה עצמית.
תודה לראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ותודה להונגריה על העמידה המוסרית, הברורה והעוצמתית לצד ישראל ועקרונות הצדק והריבונות!
🇮🇱🇭🇺

שוחחתי לפני שעה קלה עם השגריר המיועד של ארה״ב בישראל מייק האקבי וברכתי על אישור מינויו בסנאט.

אמרתי להאקבי, כי אני משוכנע שבהיותו פטריוט אמריקני וידיד ישראל מובהק הוא יתרום תרומה ייחודית ומשמעותית לחיזוק הברית האיתנה בין ארה״ב לישראל.

מר האקבי צפוי להגיע לארץ בשבוע הבא ולמסור לאחר חג הפסח את כתב האמנה לנשיא המדינה ובכך להכנס לתפקידו באופן רשמי.

נסו לדמיין סיטואציה דומה בשינויים הבאים: ההדלפה היא לא לעמית סגל אלא לרביב דרוקר. הפרסום המביך (שאין בו פגיעה בבטחון המדינה) שמביא לחקירה הוא לא על אודות רונן בר אלא על בנימין נתניהו. הגורם שמורה על החקירה הוא מ״מ נציב שירות המדינה רואי כחלון. עדיין סבבה עם החקירה, המעצר, מניעת ההיוועצות עם עורך-דין? שימוש בררני בסמכויות אכיפת החוק הוא מקרה מובהק וחמור של שימוש לרעה בכוח המשרה. ישראל זקוקה לעובדי ציבור שמחויבים לכללי משחק ברורים ואחידים כדי למנוע המשך הגלישה במדרון. המצב מחייב התמקדות באתגרי הענק שבפנינו. נדמה לי שהאיראנים או החמאס, מצידם, ממוקדים במטרותיהם.

מוזמנים לצפות בראיון לפודקאסט ״על המשמעות״.

https://youtu.be/OhnxARKtpAw

מוזמנים לקרוא את הראיון שלי ל׳טלגרף׳ הבריטי >>

https://www.telegraph.co.uk/gift/9259f91bdc86249e

*דברים בטקס עם השגרירים הזרים ליום השואה, משרד החוץ, 23 באפריל 2025:*

שגרירים נכבדים, גבירותיי ורבותיי.
הרב יונתן זקס ז"ל אמר, ואני מצטט: ״השואה לא הייתה רק טרגדיה יהודית. היא הייתה טרגדיה אנושית. אושוויץ לא רק גבה את חייהם של קורבנותיו – משהו מדמותו של אלוהים שבאדם מת שם גם כן״.
הלקח המוסרי וההיסטורי שהמין האנושי צריך להפיק מהשואה חייב לעבור דרך הבנת הקריסה המוסרית הטוטלית שחלה באירופה במהלך אותן שנים נוראות.
המשטר הנאצי היה אכן אחוז-טירוף. "הציגו לנו את השאלה" אמר ראש הס"ס היינריך הימלר באוקטובר 1943 בפני אנשיו, ״איך זה עם הנשים והילדים״?

"לא נראה לי שיש לי הזכות לחסל את הגברים- ולהניח לילדיהם לגדול ולהיעשות נוקמים בבנינו ובנכדינו. ההחלטה הקשה חייבת הייתה להיעשות כדי שהעם הזה ייעלם מעל פני האדמה".
אבל השלטון הנאצי לא יכול היה לבצע את מזימתו ללא שיתוף פעולה עמוק ורחב בכל רחבי היבשת. מצד עמים ומצד אליטות. מעטים גילו גישה אנושית. רבים שיתפו פעולה. רבים רבים עמדו מנגד. ובמקביל- שערי מדינות העולם נסגרו בפני כל אלה שביקשו להימלט מאירופה לכל יעד אפשרי.

צעד אחר צעד התקדם היטלר באין מפריע- בתעמולת השנאה נגד היהודים, אפלייתם, סימונם, ריכוזם הטריטוריאלי ולבסוף- השמדתם.
הוא בדק כל הזמן את גבולות ההתכנות של ההתקדמות במימוש תוכניותיו השטניות. אבל בשום מקום הוא לא נתקל במעצור של ממש, במחסום או בסכר.
מדהימה הקלות שבה ניתן היה לבצע את תוכניתו השטנית.
אנשי ציבור, אנשי דת ואנשי רוח, אנשי מדע ואקדמיה, הציביליזציה האירופית בכללותה- הפנתה עורף לערכיה ולקוד האנושי הבסיסי ביותר.

פרופ’ שאול פרידלנדר מתאר בספרו המונומנטלי "שנות ההשמדה" אפיזודה אחת, בה תשעה יהודים קשישים ששרדו את הטבח בבאבי-יאר ישבו ליד בית הכנסת הישן. איש לא העז להתקרב אליהם ולהציע להם מזון או מים. העונש על כך עלול היה להיות הוצאה מיידית להורג.
בזה אחר זה גוועו היהודים ומתו, עד שנותרו מהם שניים בלבד. "עובר אורח הציע לזקיף הגרמני לירות בשניהם במקום להניח להם למות ברעב. השומר הרהר בכך רגע ועשה זאת".

בתקופה אפלה זאת התבלטו כמופת אנושי עשרות אלפי חסידי אומות עולם מבין מאות המיליונים. מסירותם ואומץ ליבם התגלו בהסתר, לא ברבים.
לא מכבר סיפר לי ראש ממשלת אלבניה אדי ראמה את סיפורו של אחד מהם, שריגש אותי עמוקות.
אדם מבוגר מוסלמי החביא בביתו שבאזור שקודר שבצפון אלבניה ילדים יהודים. הלשנה הביאה את הנאצים לפתח ביתו: "אנחנו יודעים שיש לך שני ילדים יהודים בפנים".
הוא מסר את ילדיו- שלו במקום היהודים. הם סיימו את חייהם כיהודים בברגן-בלזן עם שמות הילדים היהודים שנותרו במחבוא. אלבנים רבים הסתכנו בתקופת השואה בהצלת יהודים. באלבניה היו בסוף המלחמה יותר יהודים מאשר לפניה. לעולם לא נשכח זאת.

בין חסידי אומות העולם היו גם דיפלומטים אשר ראוי להזכירם במעמד זה.

אנחל סאנס בריס: היה דיפלומט ספרדי (אשר עם איטלקי בשם ג'ורג'ו פרלסקה) הצילו יחדיו יהודים רבים באמצעות שימוש בסמכויות השגרירות הספרדית בבודפשט. בין השאר- תוך שימוש בחוק הספרדי מ-1924 המעניק אזרחות לצאצאי מגורשי ספרד.

ארישטידש דה סוזה מתדש: היה קונסול פורטוגל בבורדו, צרפת, העניק 10 אלף ויזות של מדינתו ליהודים, תוך שהפר את האיסור של ממשלתו, וכך הצילם.

גאורג פרדיננד דוקוויץ: היה דיפלומט גרמני ששרת בדנמרק. הוא איפשר את הצלת רוב יהודי דנמרק בכך שהדליף את הידיעה על גירושם הצפוי למחתרת הדנית להשיג בחשאי את הסכמת ממשלה שבדיה לקליטתם.
השואה על כל ייחודיותה, בהיקף ובשטניות, הייתה שיאן האכזרי של הרדיפות והרציחות הרבות שידע עמנו במהלך אלפיים שנות גלותנו מארצנו.

שלושתם מופיעים כאן על הקיר.

העם היהודי הוא אחד העמים העתיקים בהיסטוריה. הוא היה אמור להיות אחד העמים הגדולים בתבל, אלמלא היה חסר כוח מגן במשך דורות רבים כל כך.

גם לפני השואה עמד עמנו אינספור פעמים בארצות השונות, חסר אונים וחסר מגן בפני רדיפות, רציחות ופרעות בהיקפים שונים. במובן זה השואה הייתה גם חלק מרצף היסטורי, שיאה של דרמה היסטורית של עם חסר ישע, בשל היותו חסר קיום ריבוני, מנותק ממולדתו ונטול כוח מגן.
מיליוני היהודים שנרצחו בשואה רק בגלל היותם יהודים זעקו לעזרה. אך לא היה מי שיבוא להצילם.

אנו נחושים לשמור על המדינה היהודית במולדתנו ההיסטורית לנצח, ולשמור גם על כוח המגן שלה – צבא ההגנה לישראל.
לשמור על היכולות שבאופן כה טרגי ומשווע חסרו לבני עמנו בשנות הארבעים של המאה הקודמת.
לשמור על זכות ההגנה העצמית- שהאנטישמיות החדשה מבקשת לגזול מאיתנו.

אנחנו יודעים וגם העולם כולו יודע (גם אם אין הוא מסיק מכך את המסקנות הנדרשות) שמסביבנו רבים המבקשים להשמידנו היום.
לא לפגוע בנו.
להשמיד אותנו.
הם לא רק חולמים על כך. הם מתכננים זאת ופועלים לשם כך. אבל אנחנו נשבענו; לעולם לא עוד!
שבועה זאת לא תופר.
נזכור את אחינו ואחיותינו הנרצחים.
ננחיל לבנינו ולבנותינו את הזיכרון ואת לקחיו.
נקיים את נדרנו: לעולם לא עוד!

״מיליוני היהודים שנרצחו בשואה זעקו לעזרה אך לא היה מי שיבוא להצילם. לא נאפשר לאנטישמים החדשים לגזול מאיתנו את הזכות להגנה עצמית. לעולם לא עוד!״

דברי בטקס יום השואה עם השגרירים הזרים בארץ.

"בכל דור ודור יהודי חייב לראות את עצמו כאילו ניצל מתופת השואה".

דברי בטקס יום השואה במשרד החוץ.

דברי בטקס ״לכל איש יש שם״ בכנסת לזכרן של רייזל ורבקה זרצ'נסקי, אחיותיו של סבי דוד ז"ל, שנרצחו בקישינב.

יהי זכרן ברוך.

אמרנו כל הזמן: לבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) אין ולא היתה מעולם כל סמכות להוציא צווים נגד ראש ממשלת ישראל ושר הבטחון לשעבר. ישראל אינה חברה ב-ICC ואינה צד ל״חוקת רומא״. ערכאת הערעור שלחה היום את בית-הדין לעשות את מה שהיה עליו לעשות מההתחלה: להחליט בסוגית הסמכות. בענין זה יש רק תשובה אחת נכונה: לבית-הדין אין כל סמכות על ישראל. הצווים הוצאו שלא כדין ודינם - בטלות.