ההסכם הכולל למעשה ויתור על שיגרת הלמידה מרחוק הוא טעות חמורה. לא רק בגלל הצורך לשמור על שגרת למודים וקשר בתקופה זו. זוהי החמצת הזדמנות לרכישת, תרגול ושיפור מיומנויות ברמה האישית והמערכתית הנחוצות בעידן בו אנו חיים בכלל ובתנאים המיוחדים של ישראל בפרט.
בכל משבר גלומות גם הזדמנויות. במשבר הנוכחי, לפי מאפייניו, יש פוטנציאל לקפיצת מדרגה במעבר הרשויות למתן שרותים דיגיטליים לאזרח. ביטול הלמידה מרחוק הוא כשל בניצול ההזדמנות. על הממשלה לנצל ימים אלה לחשיבה והערכות לעידן חדש המכווץ את הבירוקרטיה ומייעל את השרות לאזרח. לימדו מאסטוניה.
הסבר על "המודל האסטוני" של שירותים דיגיטלים לאזרח. (מתוך דברי בכנס ב-2018):
https://twitter.com/gidonsaar/status/1054264133003157505?s=12
https://twitter.com/gidonsaar/status/1054264133003157505?s=12
Twitter
גדעון סער
על ״המודל האסטוני״ של שירותים דיגיטליים לאזרח. מתוך דברי אמש בכנס לשכת יועצי המס https://t.co/9apkV9T5yf
שוחחתי הערב עם שר הפנים אריה דרעי בעקבות הפרסומים בענין הארכת שעון החורף. הכוונה היא להאריך נקודתית בחודש את שעון החורף (כך שיכלול את חודש אפריל השנה) בתקנות שעת חירום כדי לצמצם ״תמריצים״ להסתובבות בחוץ. אין כוונה לפגוע בהסדר בחוק שהובלתי כשר פנים ב-2013 שהאריך את שעון הקיץ. ההסדר תואם בעיני את צרכי השעה (ההתמודדות עם נגיף ״הקורונה״).
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין רשאי ואף צריך לעמוד על עמדתו בהליך המתקיים עתה בבג״צ. דבר אחד אינו בא בחשבון: קריאות לאי-כיבוד פסיקה שיפוטית עתידית, כזאת או אחרת.
הערב, בישיבה אצל מנכ״ל משרד האוצר שי באבד, צריכה להתקבל החלטה על החזרה לאלתר של הלמידה מרחוק לתלמידי ישראל. תשומת-לב והערכות מיוחדת נדרשת כדי לאפשר לילדי החינוך המיוחד שיגרת לימודים, טיפול ותמיכה.
״ממני תראו וכן תעשו״ (שופטים ז׳, י״ז).
יסוד המנהיגות הוא הדוגמא האישית.
בימים אלה בהם עיקר נטל המשבר מוטל על המגזר הפרטי חשוב שבבסיס התוכניות להקמת הממשלה החדשה ינקטו הצעדים הבאים במגזר הציבורי:
1. ״ממשלה רזה״. אומנם היו בתולדות ישראל ממשלות גדולות, אבל אין מקום להקמת הממשלה המנופחת ביותר בעת המשבר הכלכלי הקשה ביותר.
2. קיצוץ משמעותי בשכר לתקופה שתוגדר לבעלי משכורות גבוהות במגזר הציבורי ובכלל זה שרים, חברי-כנסת, שופטים, מנכ״לים ועוד.
3. הפחתת פנסיות תקציביות גבוהות.
4. התייעלות משמעותית במגזר הציבורי.
הערבות ההדדית היא יסוד חשוב בהתמודדות עם משבר הקורונה!
יסוד המנהיגות הוא הדוגמא האישית.
בימים אלה בהם עיקר נטל המשבר מוטל על המגזר הפרטי חשוב שבבסיס התוכניות להקמת הממשלה החדשה ינקטו הצעדים הבאים במגזר הציבורי:
1. ״ממשלה רזה״. אומנם היו בתולדות ישראל ממשלות גדולות, אבל אין מקום להקמת הממשלה המנופחת ביותר בעת המשבר הכלכלי הקשה ביותר.
2. קיצוץ משמעותי בשכר לתקופה שתוגדר לבעלי משכורות גבוהות במגזר הציבורי ובכלל זה שרים, חברי-כנסת, שופטים, מנכ״לים ועוד.
3. הפחתת פנסיות תקציביות גבוהות.
4. התייעלות משמעותית במגזר הציבורי.
הערבות ההדדית היא יסוד חשוב בהתמודדות עם משבר הקורונה!
מי שיכול וצריך לפתור את בעית ״גודל הממשלה״ הוא: בני גנץ. 15 תפקידי שר ל-58 של גוש הימין זה מפתח סביר ואפילו צנוע. 15 תפקידי שר לסיעה של 15 (או 2 שרים לשני אנשים) זה מפתח מופרך לחלוטין. הפריטטיות אינה מצדיקה מספר שרים שווה, כי אפשר להגיע להסדרים שונים בתקנון עבודת הממשלה.
צו השעה: תוכנית מקיפה לסיוע לעצמאים ולעסקים הקטנים והבינוניים.
אתמול הצגתי מספר צעדים להתמודדות עם משבר הקורונה שעל המגזר הציבורי לנקוט. עיקר הנטל של ההתמודדות עם המשבר מוטל לפי שעה על המגזר הפרטי ויש חשיבות, גם מבחינת הסולידריות החברתית וגם מבחינה כלכלית שהמגזר הציבורי יתרום את חלקו.
היום אכתוב בתמצית על השלמה הנדרשת לתוכנית הכלכלית שהוצגה שלשום שתכלול התייחסות מקיפה יותר לעצמאים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים.
בתמצית - אלה הצעדים החיוניים העיקריים לפי דעתי:
1. דמי אבטלה לעצמאים יחידים שוויוני לזה של שכירים. מאחר שעצמאים משלמים ביטוח לאומי אין מקום לאפליה.
2. מענק דיפרנציאלי למעסיקי עובדים לפי גובה המחזור (עד לתקרה מסויימת שתקבע).
3. כספי המענק לא יחשבו הכנסה לענין גביית מס הכנסה וביטוח לאומי.
4. לאפשר הסתמכות גם על דוחות לשנת 2019, ככל שהוגשו (זה יפתור גם סוגית עסקים חדשים).
5. להכניס כזכאי מענק גם בעלי שליטה בחברות קטנות.
6. יצירת ודאות בקריטריונים וחיתוך בירוקרטיה בכל הקשור לקבלת המענקים. לפי מה שפורסם - רבים מהעצמאים לא ״נכנסים״ לקריטריונים שנקבעו.
חברתית: אסור לתת לעצמאים ולעסקים הקטנים והבינוניים ליפול. זה יסוד הערבות ההדדית בינינו.
כלכלית: זה מנוע צמיחה מרכזי ביציאה מהמשבר. אם המגזר הפרטי יקרוס - נקלע למיתון כבד וארוך.
אתמול הצגתי מספר צעדים להתמודדות עם משבר הקורונה שעל המגזר הציבורי לנקוט. עיקר הנטל של ההתמודדות עם המשבר מוטל לפי שעה על המגזר הפרטי ויש חשיבות, גם מבחינת הסולידריות החברתית וגם מבחינה כלכלית שהמגזר הציבורי יתרום את חלקו.
היום אכתוב בתמצית על השלמה הנדרשת לתוכנית הכלכלית שהוצגה שלשום שתכלול התייחסות מקיפה יותר לעצמאים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים.
בתמצית - אלה הצעדים החיוניים העיקריים לפי דעתי:
1. דמי אבטלה לעצמאים יחידים שוויוני לזה של שכירים. מאחר שעצמאים משלמים ביטוח לאומי אין מקום לאפליה.
2. מענק דיפרנציאלי למעסיקי עובדים לפי גובה המחזור (עד לתקרה מסויימת שתקבע).
3. כספי המענק לא יחשבו הכנסה לענין גביית מס הכנסה וביטוח לאומי.
4. לאפשר הסתמכות גם על דוחות לשנת 2019, ככל שהוגשו (זה יפתור גם סוגית עסקים חדשים).
5. להכניס כזכאי מענק גם בעלי שליטה בחברות קטנות.
6. יצירת ודאות בקריטריונים וחיתוך בירוקרטיה בכל הקשור לקבלת המענקים. לפי מה שפורסם - רבים מהעצמאים לא ״נכנסים״ לקריטריונים שנקבעו.
חברתית: אסור לתת לעצמאים ולעסקים הקטנים והבינוניים ליפול. זה יסוד הערבות ההדדית בינינו.
כלכלית: זה מנוע צמיחה מרכזי ביציאה מהמשבר. אם המגזר הפרטי יקרוס - נקלע למיתון כבד וארוך.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
״לא לפגיעה בעצמאים!״ - דברי היום בישיבת ועדת הכספים של הכנסת
ה״מענקים״ לא יספיקו כדי להציל את העצמאים. כל יום שעובר עסקים נוספים קורסים. חוזר: יש לפצות את העסקים בזיקה לירידה במחזור שלהם מהשבתת הקורונה, כפי שנעשה בעבר (במלחמת לבנון השניה). הגון ונכון - כלכלית וחברתית. ללא מענה אמיתי לעצמאים - גם לשכירים רבים לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו
הצעת_חוק_לתיקון_פקודת_הראיות_פסילת_ראיה_pdf.pdf
50.9 KB
הנחתי היום מחדש על שולחן הכנסת הצעת החוק שלי לפסילת ראיה שהושגה באמצעי חקירה פסולים. מצ״ב ההצעה
הרב אברהם ישעיהו הבר, פורץ דרך בתחום עידוד התרומות להשתלת כליה, הותיר אחריו, בפטירתו הערב, חלל עצום. הקדיש את חייו למען הזולת. דאג ללא לאות לתורמים ולמושתלי הכליה. תנחומי לבני משפחתו ולמשפחת ארגון מתנת חיים. יהי זכרו ברוך.
שבוע טוב לכולם.
בשבוע החולף נחתם ההסכם בין הליכוד לכחול-לבן. נכון - יש בהסכם זה בעיות (התייחסתי, למשל, לפני מספר שבועות, לסוגית גודל הממשלה) ויש לקוות שחלקן תיפתרנה בתקופה שעד להקמת הממשלה. אבל העובדה המרכזית היא - שלאחר כמעט שנה וחצי של משבר פוליטי עמוק ושלוש מערכות בחירות - נסללה הדרך להקמת ממשלה חדשה. בוודאי ניתן יהיה למצוא בה ובהסדרים שיאפשרו את הקמתה פגמים. אך החלופה - בחירות רביעיות - גרועה לאין שיעור. בפרט, לנוכח משבר הקורונה על השלכותיו הכלכליות הקשות לחיי אזרחים כה רבים.
הממשלה החדשה תצטרך לשקוד על שיקום הכלכלה והחברה מנזקי סערת הקורונה, שטרם חלפה.
אני תקווה שהקמת ממשלת אחדות תתרום גם לשיכוך המתחים ולהורדת מפלס שנאת-החינם בעם.
ביום חמישי ניתן פסק-דין של בג״צ בענין חוק הפקדון של המסתננים. זהו אחד החוקים שיזמתי בתקופת כהונתי כשר הפנים ואני משוכנע שפסק הדין שגוי מיסודו.
הפקדון הוא אחד הכלים האפקטיביים האחרונים שנותרו בידי המדינה לעודד יציאה מרצון של מסתננים. זאת, לאחר שבג״צ פגע בעבר גם בכלים קודמים שהעמיד המחוקק לבקשת הממשלה למאבק בתופעת המסתננים, כגון: אורך תקופת השהיה במתקן ״חולות״ ותקופת המאסר למסתננים. גם אלה כלים שיזמתי בתקופת כהונתי כשר הפנים.
על כן הגשתי ביום חמישי, יחד עם חברי לסיעה יואב קיש ומאי גולן, הצעת חוק לפסקת-התגברות בנושא חוקי המסתננים. באופן דומה חוקקה בשעתו ממשלת רבין פסקת התגברות לחוק יסוד: חופש העיסוק בנושא יבוא בשר לא כשר.
אפעל לקידום חקיקה זאת כדי להעמיד לרשות המדינה מחדש את כל אותם כלים שאותם העמדתי לרשותה כשר הפנים - בתקופה בה ישראל הצליחה להתמודד עם התופעה ולהרחיק מסתננים רבים משטחה.
בשבוע הבא נציין את יום הזכרון לחללי צה״ל ונחגוג את יום העצמאות ה-72 לישראל. ישראל, שמונה היום למעלה מ-9 מליון תושבים, היא מקור לגאווה ולשמחה לכל אחד מאיתנו. היא מפעל-חיינו, כשם שהיתה מפעל-חייהם של הורינו והורי הורינו.
ב״ה - נוסיף לשמור עליה.
שבוע טוב ומבורך לכולם.
שלכם,
גדעון סער.
בשבוע החולף נחתם ההסכם בין הליכוד לכחול-לבן. נכון - יש בהסכם זה בעיות (התייחסתי, למשל, לפני מספר שבועות, לסוגית גודל הממשלה) ויש לקוות שחלקן תיפתרנה בתקופה שעד להקמת הממשלה. אבל העובדה המרכזית היא - שלאחר כמעט שנה וחצי של משבר פוליטי עמוק ושלוש מערכות בחירות - נסללה הדרך להקמת ממשלה חדשה. בוודאי ניתן יהיה למצוא בה ובהסדרים שיאפשרו את הקמתה פגמים. אך החלופה - בחירות רביעיות - גרועה לאין שיעור. בפרט, לנוכח משבר הקורונה על השלכותיו הכלכליות הקשות לחיי אזרחים כה רבים.
הממשלה החדשה תצטרך לשקוד על שיקום הכלכלה והחברה מנזקי סערת הקורונה, שטרם חלפה.
אני תקווה שהקמת ממשלת אחדות תתרום גם לשיכוך המתחים ולהורדת מפלס שנאת-החינם בעם.
ביום חמישי ניתן פסק-דין של בג״צ בענין חוק הפקדון של המסתננים. זהו אחד החוקים שיזמתי בתקופת כהונתי כשר הפנים ואני משוכנע שפסק הדין שגוי מיסודו.
הפקדון הוא אחד הכלים האפקטיביים האחרונים שנותרו בידי המדינה לעודד יציאה מרצון של מסתננים. זאת, לאחר שבג״צ פגע בעבר גם בכלים קודמים שהעמיד המחוקק לבקשת הממשלה למאבק בתופעת המסתננים, כגון: אורך תקופת השהיה במתקן ״חולות״ ותקופת המאסר למסתננים. גם אלה כלים שיזמתי בתקופת כהונתי כשר הפנים.
על כן הגשתי ביום חמישי, יחד עם חברי לסיעה יואב קיש ומאי גולן, הצעת חוק לפסקת-התגברות בנושא חוקי המסתננים. באופן דומה חוקקה בשעתו ממשלת רבין פסקת התגברות לחוק יסוד: חופש העיסוק בנושא יבוא בשר לא כשר.
אפעל לקידום חקיקה זאת כדי להעמיד לרשות המדינה מחדש את כל אותם כלים שאותם העמדתי לרשותה כשר הפנים - בתקופה בה ישראל הצליחה להתמודד עם התופעה ולהרחיק מסתננים רבים משטחה.
בשבוע הבא נציין את יום הזכרון לחללי צה״ל ונחגוג את יום העצמאות ה-72 לישראל. ישראל, שמונה היום למעלה מ-9 מליון תושבים, היא מקור לגאווה ולשמחה לכל אחד מאיתנו. היא מפעל-חיינו, כשם שהיתה מפעל-חייהם של הורינו והורי הורינו.
ב״ה - נוסיף לשמור עליה.
שבוע טוב ומבורך לכולם.
שלכם,
גדעון סער.