דברי, לפני שעה קלה, במסיבת העיתונאים להצגת התוכנית להפחתת הרגולציה.

תודה רובי!

במהלך שבע שנות כהונתך דאגת לשמור על חוסנה של החברה הישראלית בתקופה לא פשוטה.

פתחת את בית הנשיא ואת ליבך בפני כלל אזרחי ישראל והבאת יחד איתך למשכן ולתפקיד הרם - רגישות, חוכמה, ממלכתיות והדר בית"רי.

תודה רבה, כבוד הנשיא היוצא. אני מאמין שתמצא את הדרכים לפעול למען עם-ישראל, ארץ-ישראל ומדינת ישראל גם בעתיד.

נפתרה סוגיית משפחות הפונדקאות הישראליות בגיאורגיה

בשיחה טלפונית שהתקיימה אמש ביני לבין שר המשפטים הגאורגי רתי ברגדזה, הודיע לי השר הגיאורגי כי הסוגיה נפתרה וכי המשפחות מקבלות תשובות חיוביות לבקשותיהן. בשבועיים האחרונים קיימתי מגעים רציפים בנושא עם שגריר גיאורגיה בישראל לאשה זבאניה ועם עמיתי הגיאורגי על מנת להביא לפתרון הבעיה שנמשכה מספר חודשים. כעת יוכלו המשפחות לצאת מגיאורגיה לישראל עם התינוקות.

מדובר ב- 9 משפחות עם תינוקות שנולדו בהליך פונדקאות בגאורגיה ונמנע מהן לצאת מגאורגיה מזה מספר חודשים, בשל רגולציה שנקבעה בתקופת הקורונה ע״י שלטונות גיאורגיה. בתקופה הקרובה צפויות לידות נוספות והפתרון יחול גם עליהן.

מסרתי לשר הגיאורגי כי אני מודה לו בשם ממשלת ישראל ובשם המשפחות על הפתרון שהוביל. מרגע פנייתי אליו הוא פעל בצורה מהירה למתן פתרון הולם לבעיה אנושית של המשפחות הישראליות. אנחנו מעריכים זאת. זוהי עדות נוספת לידידות העמוקה בין המדינות ואנו נפעל להעמיקה.

מהלך להפחתה דרמטית בריבית הפיגורים, והפיכתה לתמריץ מעודד תשלום

אימצתי את מסקנות הביניים של הצוות לבחינת מנגנוני הריבית הנגבית בגין חובות, אשר בחן את הריביות המוגדרות בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

פניתי הבוקר לשר האוצר במטרה לשתף פעולה בקידום תיקוני חקיקה לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל, ואני פועל לפרסום תזכיר חוק בהקדם האפשרי על מנת להביא לקידום הרפורמה.

השפעת המהלך צפויה להיות דרמטית בהשפעה על חלק גדול מאוד בציבור: למשל חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, שיקים חוזרים ועוד וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.

המצב כיום: ריבית הפיגורים בגין חובות מייאשת את החייבים בהוצאה לפועל. ריבית הפיגורים כיום מתפיחה את החוב עוד ועוד כך שהחייבים לא מצליחים לסגור אותו. גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה לגדול, ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.

המהלך כולל:
• הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים: תוספת הפיגורים נועדה לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם בהקדם. התכלית שלה היא התנהגותית-תמריצית, להבדיל מתכלית ה"פיצויית" של ריבית הבסיס. למרות זאת, כיום תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ומתנהגת כמו ריבית הבסיס. כלומר, היא נצברת יחד איתה כריבית דריבית והיא מתווספת על בסיס יומי. מכיוון שהתפקידים של ריבית הבסיס ותוספת הפיגורים שונים, הוחלט להפריד בין השניים ולייצר מנגנון חדש, נפרד מריבית הבסיס, שייקרא "דמי פיגורים". דמי הפיגורים יגשימו בצורה טובה יותר את התכלית של תמרוץ החייב לשלם תוך דגש על הנעת החייב לשלם ומניעת תפיחה מהירה של החוב.

• מאפייני דמי הפיגורים: דמי הפיגורים יניעו חייבים לשלם מבלי לנפח את חובותיהם עד למימדים שאינם יכולים לשלם. הצוות ממליץ כי במקום באופן יומי, דמי הפיגורים ייזקפו לחוב אחת לרבעון (במקום באופן יומי) במטרה לייצר לחייב נקודת זמן ברורה לתשלום בטרם יגיע המועד שבו יתווספו דמי הפיגורים לחוב. עעוד קובעת הרפורמה ששיעור דמי הפיגורים יהיה בשיעור של 100% מריבית הבסיס כך שהזיקה לריבית הבסיס תשמר את עדכניות דמי הפיגורים על פני הזמן. המשמעות היא שדמי הפיגורים יופחתו כיום ל- 2.5% במקום 6.5%. לבסוף, מכיוון שהמנגנון החדש הינו מנגנון לתמרוץ החייב לשלם – דמי הפיגורים לא ייצברו בשיטה של "ריבית דריבית" כפי שנהוג היום. מהלך זה יפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות.

• שינוי המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם: ריבית הבסיס נועדה לפצות נושים על העיכוב בקבלת התשלום המגיע להם. לצורך הגשמת תכלית זו, ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הון חלופי. מכיוון שקיים מגוון רחב של זוכים, המנגנון המוצע מבקש למצע בין נתוני הזוכים ועלויות גיוס ההון שלהם, לצורך יצירת שיעור ריבית אחיד לכלל הזוכים. עדכון מנגנון ריבית הבסיס יאפשר לנושים לקבל פיצוי המבטא את הנזק שנגרם להם בשל העיכוב בקבלת תשלומים.

הוספתי למתווה שינוי נוסף שיביא להפחתה גדולה יותר בדמי הפיגורים: חייב אשר משלם את חובו בתשלומים ויתמיד בתשלומים שנקבעו לו לא יידרש לשלם דמי פיגורים. כך דמי הפיגורים יהפכו לגורם מתמרץ במקום מייאש לחייבים.

כפי שעולה מהגרף שלהלן המלצות הצוות יחד עם השינוי הנוסף שלי הנ"ל – לכשייושמו יפחיתו את שיעור דמי הפיגורים בשיעור של 70% עבור חייבים משלמים.

אני מודה לצוות שגיבש את ההמלצות ואת הרפורמה בראשות סגן החשב הכללי, מר גיל כהן, ובהשתתפות נציגי משרד המשפטים מאיר לוין, המשנה ליועמ"ש (כלכלי), ותומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האכיפה והגביה יחד עם נציגים נוספים מייעוץ וחקיקה, משרד האוצר, בנק ישראל, והסיוע המשפטי.

״לעולם לא נוותר על זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. לעולם גם לא נוותר על אופיה הדמוקרטי״.

דברי היום במליאת הכנסת בציון יום זכרו ופועלו של זאב ז׳בוטינסקי.

פגישת עבודה ראשונה עם הנשיא הרצוג 🇮🇱

בכנס ראשי מועצות אזוריות בשדה בוקר הודעתי כי בכוונתי לקדם את חקיקת חוק עונשי מינימום למחזיקים וסוחרים בנשק בלתי חוקי. הצעת החוק שלי עברה בקריאה הטרומית ועם המינוי שלי לשר הועברה לח״כ שרן השכל. ביום ראשון הקרוב אביא לועדת שרים לחקיקה את הצעת החוק כדי לקדם את העברת החוק בקריאה ראשונה.

חייבים לטפל במרץ וברצינות בפשיעה ובאלימות במגזר הערבי וזה מרכיב חיוני והכרחי בהתמודדות עם המצב הקשה הקיים.

חוק עונשי מינימום לעבירות החזקה וסחר בנשק בלתי חוקי אושר בועדת שרים לחקיקה לקראת השלמת חקיקתו בכנסת.

הצעת החוק קובעת עונשי מינימום למחזיקים והסוחרים בנשק בלתי חוקי, ובכך מבקשת ההצעה להילחם בתופעה הקשה באמצעות עונשי מאסר בפועל.

סחר והחזקת נשק בלתי חוקי הם היום מכת מדינה, דבר המחייב התמודדות נחושה כדי להשיב את המשילות . חייבים לטפל במרץ וברצינות בפשיעה ובאלימות במגזר הערבי ועונשי המינימום למחזיקי וסוחרי נשק זה מרכיב חיוני והכרחי בהתמודדות עם המצב הקשה הקיים.

הצעת החוק שהגשתי לפני הקמת הממשלה עברה בקריאה הטרומית ב-2.6.21 ועם המינוי לתפקידי כשר משפטים הועברה לח״כ שרן השכל, יו״ר סיעת תקווה חדשה בכנסת. בהמשך השבוע צפויה הצעת החוק להידון בועדת החוקה חוק ומשפט בהכנה לקריאה ראשונה.

אושר בועדת שרים לחקיקה: החוק לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין.

החוק מעגן לראשונה בחקיקה את סמכות בית המשפט לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. בנוסף, החוק מחיל את כלל הפסלות על כל סוגי הראיות - הודאת נאשם, הודעת עד, ראיות חפציות ועוד.

מדובר במהלך חשוב המגן על 3 ערכים חשובים: טוהר ההליך השיפוטי, זכותם של נאשמים להליך הוגן וחובת רשויות אכיפת החוק לפעול כראוי. אני רואה ערך רב בעיגון הכלל בחקיקה. כפי שהתחייבתי עם כניסתי לתפקיד - אני מחוייב לחזק את זכויות האזרח המתמודד בהליך המשפטי מול מערכות המדינה רבות העוצמה, וכך אעשה.

בהצעת החוק נכתב: ״בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה, ובכלל זה הודעה, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שהראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בקבלת הראיה״. עוד קובע התיקון, כי הוא יחול ״גם אם הושגה הראיה תוך הפרת הדין כלפי מי שאינו הנאשם״ (למשל - עד).

החוק שהבאתי אושר כאמור בועדת שרים לחקיקה, ויעלה לקריאה ראשונה בכנסת בתקופה הקרובה.

החוק שמונע מרה״מ עם כתב אישום לכהן אינו פרסונלי, הוא ערכי, ההתנגדות לו היא פרסונלית.

צפו בדבריי מישיבת הסיעה היום.

״כמה אפשר להיות רחוק מהאמת?״

צפו בדברי במליאת הכנסת היום בנושא הצעת חוק הריבונות.

חתמתי כעת על תקנות השקיפות לאגודות העותומניות.

התקנות נועדו להחיל לראשונה על אגודות אלו חובות דיווח ושקיפות, ולעגן כללים שעל-פיהם יגישו דיווחים על פעילותן.

הבסיס לתקנות הייתה הטיוטה שגובשה בתקופת השרה שקד. לפנים משורת הדין, הוציא השר את התקנות להערות הציבור פעם נוספת, כדי לאפשר לצדדים להשמיע את טענותיהם. יש לציין כי רובן הגדול של הערות הציבור שהגיעו למשרד המשפטים, הביעו תמיכה גורפת במהלך.

התקנות קובעות כי אגודות עותומניות יחויבו בהגשת הדיווחים הבאים:

א. דיווח ראשוני וחד פעמי הכולל פרטים בסיסיים על האגודה (תקנון, הרכב הוועד ומען האגודה). פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר ועדכני של כלל האגודות העותומניות בישראל;
ב. דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה;
ג. דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה.
הדיווח השנתי יכלול פרטים על פעילותה של האגודה בשנת הדוח לשם קידום מטרותיה, ויוגש באמצעות הטופס שבתוספת לתקנות. הדיווחים יוגשו לרשם העמותות ברשות התאגידים ויהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף לכל דין.

אני רואה בתקנות הללו צעד ראשוני, חשוב והכרחי לקידום האינטרס הציבורי - יצירת שקיפות ציבורית ביחס להתנהלותן של אגודות באשר הן. תאגידים ללא כוונת רווח, הפועלים לקידום מטרות ציבוריות למען ציבור נהנים רחב הנשענים על כספי ציבור במובנם הרחב (תרומות, תמיכות, הטבות מס, דמי חבר וכד'), נדרשים לפעול בשקיפות, תוך הקפדה על קיומם של מנגנוני בקרה פנימיים וחיצוניים. היעדר שקיפות בשל מועד ההתאגדות היה שריד אנכרוניסטי. לשקיפות יש ערך ציבורי, ואנו מתחילים היום שינוי חשוב.

"אנחנו בזמן קצר ביותר, עושים שינויים גדולים ומשמעותיים ביותר למען אזרחי ישראל".

האזינו לראיון שלי ברשת ב׳, אצל תמר אלמוג ומוטי גילת.