תבוטל הסמכות לשלילת רישיון נהיגה לחייבים

בשורה חברתית חשובה לחייבי הוצאה לפועל. כיום קיימים כ-180,000 בעלי חוב שרישיון הנהיגה שלהם נשלל בעקבות חובותיהם.

היום פירסמתי תזכיר חוק שלפיו לא ניתן יהיה עוד למנוע החזקה ברישיון נהיגה מאדם רק בשל חובותיו בהוצאה לפועל או במרכז לגביית קנסות. בתזכיר החוק מוצע תיקון לחוק ההוצאה לפועל, שמטרתו לבטל את סמכות רשמי ההוצאה לפועל, וכן את סמכות המרכז לגביית קנסות, להטיל על חייבים מגבלה לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.

התזכיר משקף את תפיסתי, ובהתאם לתפיסה רווחת כיום בעולם המערבי ביחס לאופי ההגבלות על חייבים. מגבלה על רישיון נהיגה מהווה פגיעה משמעותית על חופש התנועה של החייב, על יכולתו להגיע למקום העבודה, ועל התנהלותו היומיומית, ואף אין לה בהכרח זיקה לגביית החוב ולנכסים שיכולים לשמש לפירעון החוב. עוד נמצא כי כלי גבייה מסוג זה לא קיים במרבית מדינות המערב.

לאחר שבתקופת הקורונה הוקפאה זמנית (אוגוסט 2020 עד יולי 2021) הסמכות להטיל מגבלה על רישיון הנהיגה על מנת להקל על יכולת ההתניידות בתקופה בה היו מגבלות רבות על התחבורה הציבורית, לא נמצא כי היה בהקפאת הסמכות כדי לפגוע בצורה משמעותית בהיקפי הגביה.

על כן, החלטתי כי הגיעה העת לבטל את הסמכות להטיל הגבלה על רישיון הנהיגה של חייבים נוכח מידת הפגיעה בחייבים הנובעת ממנה.

יחד עם זאת, הסמכות להטיל מגבלה על רישיון הנהיגה תיוותר כחריגה ביחס לחוב מזונות וחוב שהוא לטובת נפגע עבירה, כיוון שחובות אלו דורשים התייחסות מיוחדת לבעלי החוב, ומאחר שמדובר בחלק קטן מאוד מקרב החייבים.

תזכיר החוק נכתב ברשות האכיפה והגבייה ובייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, והופץ היום להערות הציבור למשך 21 יום.

״כל מי שהיה פה בשנים האחרונות הבין שאנחנו התגלגלנו למקומות מאוד מסוכנים״

מתוך ראיון לתמר אלמוג הערב, בכנס לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב

הצטערתי לשמוע על פטירתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אליהו מצא, שהתחיל את דרכו כשופט צבאי והגיע לערכאת השיפוט הגבוהה ביותר.
‏השופט מצא בלט במיוחד בתחום המשפט הפלילי, בו קבע הלכות מנחות והותיר חותם, בין היתר בנוגע לשמירת זכויותיהם של חשודים ונאשמים. תנחומי למשפחתו

ייצוג משפטי לנפגעי ולנפגעות עבירות מין כבר בשלב הגשת התלונה.

תזכיר החוק אותו פרסמתי היום יביא להרחבת הסיוע המשפטי שניתן כיום לנפגעי עבירות מין ויחול ללא מבחן זכאות כלכלית, החל משלב החקירה בהליך הפלילי ואף בהליך אזרחי שנובע כתוצאה מהפגיעה.

הרחבת הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין נובעת מההבנה כי תקיפה מינית היא פגיעה קשה, ייחודית וטראומתית. נפגעות ונפגעי העבירה מתקשים בחשיפה הכרוכה בניהול הליכים משפטיים ולכן מתקשים להתלונן או לשמור על קשר רציף עם רשויות האכיפה. הסיוע המשפטי נועד כדי לאפשר לנפגעות ולנפגעי עבירות המין למצות את זכויותיהם בהליך הפלילי כבר משלב החקירה וכדי לסייע בתיווך העולם המשפטי עבורם.

עלות התקציבית לתיקון מוערכת בכ-12 מיליון ש״ח בשנה והוא עולה בקנה אחד עם המלצות דו״ח הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי בראשות השופטת ברלינר בכך שהוא מאפשר ליווי רציף לאורך כל ההליך הפלילי.

זהו צעד נוסף בשורה של תיקוני חקיקה שאני מוביל למען נפגעי עבירות מין, כמו חקיקה למתן פיצוי לנפגעי עבירות מין מיד לאחר הרשעה. כלל התיקונים נועדו לשפר את היחס של גורמי האכיפה לנפגעי העבירה ולטייב את המענה השיקומי שניתן להם.

אני מקדם מהלך להצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול למאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה

לאחר שבחודשים האחרונים הובלתי שורה של מהלכים שנועדו לקדם את הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת איסטנבול מול משרדי הממשלה הרלוונטיים– אני מבקש היום לקדם את הצטרפותה של ישראל לאמנה חשובה זו.

במכתב ששלחתי היום לשר החוץ יאיר לפיד, ביקשתי שיורה לאנשי משרדו לפנות למועצת אירופה ולהגיש מטעם ישראל בקשה לקבלת הזמנה להצטרף לאמנה. לאחר שתתקבל ההזמנה - בכוונתי להביא לממשלה הצעת החלטה לאשרור האמנה.

פניתי זו נעשית לאחר שהושלמו הליכי התיאום במשרדים הממשלה השונים, ובכללם, משרדי הרווחה, הבריאות, שוויון חברתי, החינוך, ביטחון פנים, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החוץ.

מטרתה של האמנה היא למנוע אלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, להגן על הקורבנות ולקבוע רף הענישה ההולם עבירות בתחום זה.

אמנת איסטנבול היא האמנה הבינלאומית הראשונה שמסדירה את המאבק באלימות נגד נשים ובאלימות במשפחה. חברות כיום 35 מדינות, ביניהן גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, הולנד, דנמרק ואוסטריה.

מתוך הכרה בחשיבות הרבה של המאבק באלימות נגד נשים ושל אלימות במשפחה – עלינו לפעול להשלמת המהלך ועמידתה של ישראל בשורה הראשונה של המדינות בעולם הנלחמות בתופעות אלו.

החלטתי להביא לאישור הממשלה את מינויו של שר המשפטים לשעבר מאיר שיטרית כחבר הועדה המקצועית-ציבורית לבחינת המועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה.

בכך יושלם הרכב הועדה לאחר שעד כה מונו לכהן בה נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס (יו״ר הועדה), ח״כ צבי האוזר, עו״ד תמי אולמן ופרופ׳ רון שפירא.

לאחר השלמת ההרכב אפנה ליו״ר הועדה על מנת שיכנסה וכדי שתתחיל בעבודתה.

בנאום רעיל וגדוש הסתה וכזבים נמנע נתניהו מלהשיב על שאלה אחת: מדוע בעצם הוא לא העביר תקציב כשיכול היה לעשות זאת לפני שנה למען המדינה

החלטתי על מינויו של דן רשל לתפקיד נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לאחר שקיבלתי את המלצת ועדת האיתור.

הועדה המליצה פה-אחד על מועמדותו של מר דן רשל. אביא את המינוי לאישור הממשלה.

מר רשל, בעל תארים במשפטים, כלכלה ומנהל עסקים, חולה במחלת ניוון שרירים, בעל ניסיון מקצועי רב בתחומים הכלכליים והאסטרטגיים לצד עשיה מרובה בכל הקשור לשילוב אנשים עם מוגבלות במגוון דיסציפלינות – בעולמות התעסוקה, חקיקה ואכיפה. למר רשל ניסיון בעבודה מול גורמים בארץ ובעולם בתחומים הרלוונטיים לעבודת הנציבות, הוא הוביל מיזמים בתחום, ושימש כיועץ מומחה למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה.

בעשייתו המרשימה מהווה מר רשל מודל לחיקוי לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית בשוק התעסוקה. לצד ההבנה העמוקה בנושא צרכי אנשים עם מוגבלות, למר רשל יכולות יזום וחשיבה בסביבה מורכבת ומאתגרת בתחום, ואף ניסיון עסקי הכולל ממשקים מול המגזר הפרטי והמגזר הציבורי, והוא מביא עמו מחויבות אישית לעשיה משמעותית למען אנשים עם מוגבלות.

ב-8 בדצמבר הודעתי על הקמת תקווה חדשה ויצאתי למסע המפרך לחילוץ ישראל מהשעבוד לאינטרסים האישיים של אדם אחד. הבטחתי להחליף את השלטון במדינה ולהחזיר את היציבות. ב-13 ביוני החלפנו את השלטון. הבוקר הזה בו העברנו את תקציב המדינה הוא בוקר של תקווה חדשה. נמשיך, בנחישות ובהתמדה, לעבוד קשה על מנת להביא לישראל ואזרחיה עתיד של יציבות ושגשוג.

החלטתי לקדם מהלך כולל של ביטול עבירות פליליות ומעבר לעבירות מנהליות (דה-פלילזציה).

העקרון לפיו יש לעשות שימוש בדין הפלילי רק במקרים של סטיה משמעותית מהנורמה החברתית נשחק. בספר החוקים קיימות עבירות פליליות רבות מיותרות. במקרים רבים שבהם מוגשים אישומים הם של זוטי דברים.

על כן, החלטתי על הקמת צוות לדה-פליליזציה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד ערן דוידי, ובהשתתפות נציגי הנהלת בתי המשפט, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית, ייעוץ וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר ועוד.

בפני הצוות יוצג מיפוי העבירות הפליליות הקיימות בחוקים השונים, שאינן מעידות על סטיה משמעותית מהנורמה החברתית (או פגם מוסרי), כדי לבחון את האפשרות שעבירות אלו יעברו למישור המינהלי או האזרחי בלבד.

הצוות עתיד להמליץ לי על עקרונות וקווים מנחים לאורם ייבחן ההכרח בקיומה של העבירה הפלילית, והכל כדי למנוע הליך פלילי מיותר וסטיגמה פלילית על אדם שעבר עבירה קלה ולמען הקלה בעומס המוטל על מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט. ההמלצות יכללו עבירות ספציפיות אותן יש לבטל או להעביר למישור המנהלי.

בנחישות, מול מפל הסתה וכזבים, מבול של צרחות וגידופים, עברו תקציב המדינה וחוק ההסדרים במלואם. נכשלה מזימת האופוזיציה לגרור את ישראל למערכת בחירות חמישית.

התרחקנו מהתהום והחזרנו את ישראל לפסים של יציבות ועבודה למען אזרחיה. הבטחנו וקיימנו. הבאנו לישראל תקווה חדשה.

שבת שלום

ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעתי לרפורמה בהגנת הפרטיות

הרפורמה בתחום דיני הגנת הפרטיות וההגנה על מידע אישי שאני מוביל נועדה לקדם את ההגנה על האזרח ולהתאים את החוק והאכיפה לעידן הדיגיטלי.

חשיבותה של הרפורמה מתחדדת במיוחד לאור אירועי אבטחת המידע שהתרחשו בעת האחרונה לרבות האירוע שהתרחש בחברת סייברסרב לפני ימים אחדים, הממחישים בפועל את הצורך המשמעותי בהגברת ההרתעה וכלי האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות - הרגולטור הייעודי האמון על הזכות לפרטיות וההגנה על המידע האישי של הציבור. הרפורמה תחזק את יכולת האכיפה המנהלית של הרשות במקרים של אי עמידה ברמת אבטחת מידע מספקת ע"י מחזיקי מידע, כמקובל בעולם, והם הכרחיים לשם מניעת אירועי דלף עתידיים.

כלי האכיפה שמספק חוק הגנת הפרטיות הנוכחי מיושנים, ונחקקו ברובם בשנת 1981. רפורמת דיני הגנת הפרטיות אף הכרחית במיוחד בעת הזו, שכן מעבר להשלכותיה החשובות על חייו ורווחתו של כל אזרח וההגנה על פרטיותו, היא גם משפיעה באופן מהותי על המגזר העסקי ומפחיתה נטל רגולטורי באמצעות צמצום משמעותי בחובת הרישום של מאגרי מידע דיגיטליים. הרפורמה מהווה צעד חשוב גם בראי ההתאמה של ישראל לדיני הגנת הפרטיות המקובלים באירופה ובעדכון סמכויות האכיפה של הרשות כך שיתאימו למציאות הטכנולוגית של ימינו.

עיקרי הרפורמה:
- הפחתת הנטל הבירוקרטי באמצעות צמצום משמעותי בחובת הרישום על מאגרי המידע - במטרה למקד את הפעילות הרגולטורית של הרשות להגנת הפרטיות במאגרים המציבים איומים משמעותיים לפרטיות ולהפחית את הנטל הבירוקרטי על גופים המנהלים מאגרי מידע
- התאמת ההגדרות בחוק להתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות.
- הרחבת האכיפה המנהלית של הרשות להגנת הפרטיות - התאמת אמצעי הפיקוח וכלי האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות לעידן הנוכחי ולמציאות הטכנולוגית, בדגש על כלי אכיפה מנהלית, ובראשם הסמכות להטיל עיצומים כספיים, תאפשר הרחבת הפעילות בתחומי ההגנה על המידע האישי גם אל מול חברות גדולות במשק.

זוהי תחילתה של הרפורמה, ובכוונתי לקדם נושאים נוספים בתחום, במיוחד בתחום זכויות נושאי המידע, הטמעת הליכי אחריותיות אצל הגופים המעבדים מידע אישי ועוד.

הרפורמה נעשתה בהובלת מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי- חוקתי) - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי יחד עם מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות ד"ר שלומית ווגמן.

רפורמה מקיפה בדיני הגנת הפרטיות מתבקשת ומתחייבת לאור הנסיבות. העיתוי הנוכחי של תקיפות סייבר על מערכות מידע בישראל מחדד ומעצים את חשיבות קידום הרפורמה בעת הזאת.
הגיעה העת לגשר על הפער המובנה הקיים בין הטכנולוגיה המתקדמת בצעדי ענק ובין החקיקה, שמטבע הדברים מדדה לעתים מאחור. התיקונים המוצעים לחוק הגנת הפרטיות יקדמו את הוודאות של נושאי המידע ושל בעלי המאגרים, יאפשרו אכיפה אפקטיבית של הוראות החוק ועמידה על זכויותיהם של נושאי המידע, וימקדו את משאבי הרשות בפיקוח ובאכיפה.

ועדת שרים לחקיקה אישרה: חוק להחמרת הענישה בגין עבירות נשק.

כחלק מסדרת מהלכי החקיקה שאני מוביל בנושא הפשיעה והאלימות במגזר הערבי ולנוכח ריבוי עבירות הנשק אישרה כעת ועדת השרים לחקיקה את הצעתי הקובעת החמרת הענישה בעבירות נשק.

ההצעה כוללת:
1. החמרת העונש הקבוע בצד רכישת נשק בלתי חוקי משבע שנות מאסר לעשר שנות מאסר.

2. לאור מהמציאות הקיימת שבה עבריינים רוכשים חלקי נשק מהותיים (חלק החיוני להרכבת הנשק) בנפרד, מהם הם מרכיבים נשק באופן עצמאי המשמש למטרות פשיעה, מוצע להחמיר בענישה בגין החזקה או רכישה של חלקים אלו משלוש שנות מאסר לחמש שנות מאסר.


אחד המאפיינים והגורמים של תופעת הפשיעה בחברה הערבית הוא זמינותם של כלי נשק מסוגים שונים בהיקפים גדולים במיוחד. החוק נועד להגביר את ההרתעה ולתת לבתי המשפט את הסמכות לטפל באופן הולם בתופעה החמורה שהפכה למכת מדינה ואת חייהם של אזרחים רבים לסיוט.

ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה כעת את הצו שהבאתי בפניה להסמכת בתי המשפט הכלכליים לדון בתיקי פשיעה כלכלית חמורים.
יש צורך חיוני לנהל באופן יעיל משפטים בעבירות הלבנת הון ומס חמורות שבשל מורכבותם והיקפם נמשכים כיום שנים ארוכות. זהו נדבך חשוב במאבק בפשיעה הכלכלית בכלל ובמגזר הערבי כפרט.

אני מבקש להודות ליו״ר הועדה ח״כ גלעד קריב על דיון שהיה ממצה ומהיר כאחת ועל הרתמות הועדה בראשותו להתמודדות עם הפשיעה הכלכלית.

החלטתי לקדם יחד עם שר האוצר תיקון היסטורי לריביות של חייבים בהוצאה לפועל – מהלך להפחתה דרמטית בריבית הפיגורים, והפיכתה לתמריץ מעודד תשלום.

הפצנו כעת תזכירי חוק לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל. השפעת המהלך צפויה להיות דרמטית בהשפעה על חלק גדול מאוד בציבור: למשל חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, ושיקים חוזרים, וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.

אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם.

המצב כיום:
מנגנוני חישוב הריביות לחייבי הוצאה לפועל הקיימים בחוק כיום אינם תואמים את תנאי השוק אשר השתנו מאוד ממועד עדכונם האחרון לפני 18 שנים. ריבית הפיגורים הכוללת הקיימת היום עומדת על שיעור של 7.5%. זהו שיעור גבוה מאוד שמגדיל את החוב ועלול לייצר תמריץ שלילי לתשלום, במקום לעודד את החייבים לשלם את חובם. גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה להצטבר, ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.

רכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים הכוללת גבוה מאוד היום (6.5%), כיוון שנקבע ללא תלות בשיעור ריבית הבסיס אשר פחתה במהלך תקופה זו באופן משמעותי.

המהלך כולל:
• הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים: תוספת הפיגורים נועדה במקור לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם.
• מאפייני דמי הפיגורים: דמי הפיגורים יניעו חייבים לשלם את חובותיהם מבלי שאלו "ינפחו" את כלל חובותיהם.
• שינוי המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם: ריבית הבסיס נועדה לפצות נושים על העיכוב בקבלת התשלום המגיע להם. לצורך הגשמת תכלית זו, ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הון חלופי.

לחוק המוצע השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית של אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם.

אושר פה אחד בקריאה ראשונה: החוק לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין.

מליאת הכנסת אישרה הערב פה אחד את הצעתי לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין.

החוק המוצע מרחיב את שיקול הדעת השיפוטי לפסול ראיה שהושגה בניגוד לדין ובכך הוא מעגן ומרחיב את הכלל שנקבע בפסיקה בענין זה. הצעת החוק קובעת כי הכלל יחול על כל ראיה - הודאת נאשם, הודעת עד או ראיה חפצית.

החוק הוגש לאחר שהצעת חוק פרטית שלי מהכנסת הקודמת נבחנה במשך כשנה בעבודתה של הוועדה המייעצת לשר המשפטים לענין סדר דין פלילי וראיות בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) עדנה ארבל.

מבחינתי מדובר בסגירת מעגל לאחר שאת הצעת החוק הראשונה שלי בנושא זה הגשתי עוד בשנת 2005. מדובר על מהלך חשוב המגן על 3 ערכים חשובים: טוהר ההליך השיפוטי, הזכות של נאשמים להליך הוגן וחובת רשויות אכיפת החוק לפעול בגדרי החוק. אני רואה ערך רב הן בעיגון הכלל בחוק והן בהרחבתו. כפי שהתחייבתי במערכת הבחירות ועם כניסתי לתפקיד - אני מחוייב לחזק את זכויות האזרח המתמודד בהליך המשפטי מול מערכות המדינה רבות העוצמה, וכך אמשיך לעשות.

באופוזיציה ימשיכו לשקר ולהשמיץ, אנחנו נמשיך לעבוד.

צפו בנאומי מהמליאה היום.

ביום ראשון אביא לאישור ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים. עוד פרק ממצע תקווה חדשה ומהההסכמים הקואליציוניים שאנחנו מקיימים.

"כשאין לאדם מגבלת כהונה, הנטייה היא לחשוב על הישרדות אישית"

צפו בראיון למיכל רבינוביץ בכאן 11 הערב.

״הגבלת כהונה במקום כהונה ללא הגבלה תחזק את המשטר הדמוקרטי בישראל״.

האזינו לראיון מהבוקר אצל אפי טריגר בגל״צ.