חתמתי על תקנות חדשות המקלות עדות נפגעות עבירות מין בבתי המשפט שלא בפני הנאשם.

התקנות תיכנסנה לתוקף באופן מיידי.

ההקלות כוללות:
א. ביטול הצורך בחוות דעת מקצועית באשר למצבה של הנפגעת. מספיק שהנפגעת תאמר שרצונה הוא לא להעיד בנוכחות הנאשם.

ב. דיון מקדים של בית המשפט על יסוד הבקשה הכתובה של הנפגעת מבלי שהנפגעת צריכה להופיע בפני בית המשפט.

התיקון נועד להקל על עדותם של נפגעי עבירות מין וסחר בבני אדם, עדים קטינים נפגעי עבירות מין וחלק מעבירות האלימות.

מטרת המהלך להפחית את הדרישות לגבי בקשה למסירת עדות במשפט שלא בפני הנאשם ביחס למתלוננים הנ״ל זאת על מנת להקל עמם במסירת העדות בבית המשפט.

על מערכת המשפט לגלות רגישות כלפי נפגעי עבירה הנדרשים בהליך המשפטי לחזור למקרה הטראומתי. לכן אני מקדם תיקוני חקיקה שמטרתם לשפר את היחס של כלל גורמי אכיפת החוק לנפגעי העבירה.

מצ״ב התקנות החדשות.

החלטתי על מינויו של השופט בדימוס פרופ׳ מנחם פינקלשטיין לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. זאת, לקראת סיום תפקידו של השופט בדימוס דוד רוזן בתחילת חודש ינואר 2022.

אני מודה לשופט דוד רוזן על מילוי התפקיד בשנים האחרונות.

מוסד נציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות הוא מוסד חשוב וחיוני גם לחיזוק אמון הציבור במערכת התביעה. בחודשים הקרובים אבחן את הצורך בתיקוני חקיקה בהתחשב בנסיון הנצבר בשנים האחרונות להגדלת האפקטיביות של הביקורת.

השופט פינקלשטיין שימש בעברו כפרקליט הצבאי הראשי, הסנגור הצבאי הראשי, התובע הצבאי הראשי, והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. השתחרר מצה״ל בדרגת אלוף. לאחר מכן שימש כשופט בית המשפט המחוזי מרכז, וכסגן נשיא בית המשפט, ופרש מכס השיפוט לפני כשנה.

השופט פינקלשטיין יכנס לתפקידו בעוד כמספר חודשים, לאחר סיום עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית לעניין הבריחה מבית הסוהר גלבוע שהוא עומד בראשה. עד כניסתו לתפקיד תמלא את מקום הנציב עו״ד ליעד מאיר צדר, שמשמשת כיום כסגניתו של הנציב הנוכחי.

תקופת המינוי היא ל-5 שנים.

ההחלטה על מינויו נעשית לאחר היוועצות עם נשיאת בית המשפט העליון, ובהסכמת השר לבט״פ והיועץ המשפטי לממשלה.

אביא ביום שני לועדת השרים לחקיקה את החוק למניעת הסתה ברשתות החברתיות.

החוק מאפשר להסיר מרשתות חברתיות תכנים שיש אפשרות ממשית שיפגעו בבטחונו של אדם, בבטחון המדינה או בבטחון הציבור. יובהר כי מדובר בהצעת חוק דומה להצעת החוק הממשלתית שאושרה בקריאה ראשונה ע"י הכנסת ב-2.1.2017.

המציאות הטכנולוגית מקדימה את המדינות המתקדמות בעולם בכל מה שקשור להתמודדות עם סכנות ברשת. המערכות המדינתיות - המשפט, החקיקה והאכיפה עומדות בפני אתגרים חדשים במהירות רבה מאוד. מדינות מערביות כמו אוסטרליה וגרמניה חוקקו כבר חוקים בנושא ובכך צימצמו את הפער.

להסתה ברשתות החברתיות יש קשר ישיר לפגיעה בביטחון הציבור. עצירת הצעת החוק הממשלתית מ-2017 הייתה גחמה שביטאה הפקרה של הציבור ובטחונו. על כן, החלטתי לחדש יוזמת חקיקה חיונית זאת

מטרת החוק להתמודד עם פרסום תכנים המהווים עבירה ושיש בהם סיכון ממשי לבטחונו של אדם, לבטחון הציבור או לבטחון המדינה. הצעת החוק מאפשרת לבית המשפט המחוזי להחליט על הסרת תוכן מסית המפורסם ע"י אחת מספקיות התוכן ובכללן: גוגל, פייסבוק, טיקטוק וטוויטר.

הצעת החוק מציבה שני תנאים מצטברים להסרת התוכן:

1. פרסום התוכן מהווה עבירה פלילית.
2. בפרסום יש אפשרות ממשית לפגיעה בבטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה.

בדיון שיתקיים בבקשה להסרת הפרסום יוזמנו מפרסם התוכן והבעלים, המנהל, או המפעיל של אתר האינטרנט בו פורסם התוכן וכן נציגי ספק השירות.

״החיסונים הם החומה הכי משמעותית נגד הקורונה. אני חיסנתי את ילדי, בני 5 ו-8, וזה הדבר הנכון לעשות״.

צפו בראיון מהערב בחדשות 13 עם נגה ניר נאמן.

״אנחנו מביאים היום את התכנית המקיפה ביותר לחיזוק התיישבות בגולן שהובאה אי פעם. המטרה היא להכפיל את האוכלוסייה תוך מספר שנים. נקבע את עתיד הגולן לדורי דורות על ידי קביעת עובדות בשטח״.

האזינו לראיון אצל אפי טריגר בגל״צ.

״בכל ימי הציונות והמערכה על ארץ ישראל קבעו העובדות בשטח. לא נאומים והצהרות. אנחנו חייבים להיות כנים עם עצמנו: היינו היום, 54 שנים לאחר מלחמת ששת הימים, צריכים להיות בנקודה אחרת לגמרי מבחינת היקף ההתישבות הישראלית בגולן. לא נעשה די. היום, צו השעה, הוא תנופת פיתוח של ההתישבות בגולן. אנחנו מביאים היום את תוכנית הפיתוח הנרחבת ביותר שהיתה להתישבות בגולן. המטרה: עידוד צמיחה דמוגרפית של ההתישבות בגולן עם יעד של הכפלת האוכלוסיה תוך חמש שנים״.

צפו בדברי בפתח ישיבת הממשלה בגולן.

אני עדיין מחכה לגינוי של ביבי למתקפה המכוערת על בני בגין מאתמול.

צפו בראיון שלי באולפן ווינט.

החלטתי לפתוח את רשימת המועמדים לכהונה בבית המשפט העליון. ניתן יהיה להגיש מועמדים נוספים עד יום חמישי הבא.

״ההתפתחות של הטכנולוגיה היא מאוד מהירה. החקיקה הרבה מאחור. הרשתות פרוצות לחלוטין ובמדינות הדמוקרטיות מבינים את הצורך ברגולציה, שצריכה להיות מאוזנת. אם יש פרסום שגורם לאלימות - נכון להשאיר אותו בשם חופש הביטוי?״

צפו בראיון למשה גורלי ב״ועידת התחזיות״ של העיתון ״כלכליסט״.

״האירוע המדיני החשוב השבוע הייתה החלטת הממשלה ברמת הגולן״.

צפו בראיון לרינה מצליח בערוץ 12 הערב.

"כל תירוצי הברקים ומזג האוויר - זאת שיטה. לא מזג האוויר שיגר את הטילים. אנחנו רואים בחמאס אחראי על ירי משטח הרצועה. התגובה של צה״ל הולמת את אופי האירוע. המדיניות שלנו הרבה יותר חזקה מהמדיניות החלשה של הממשלה הקודמת, שספגה בלי סוף ולא הגיבה".

האזינו לראיון עם אפי טריגר ביומן הבוקר של גל״צ.

אושר פה אחד בועדת שרים לחקיקה: ייצוג משפטי לנפגעי ולנפגעות עבירות מין כבר בשלב הגשת התלונה.

הבאתי לועדת השרים לחקיקה הצעת חוק להרחבת הסיוע המשפטי שניתן כיום לנפגעי עבירות מין, כך שיחול ללא מבחן זכאות כלכלית והחל משלב החקירה בהליך הפלילי ואף בהליך אזרחי שנובע כתוצאה מהפגיעה. הצעת החוק אושרה פה אחד בועדת השרים לחקיקה.

זהו צעד נוסף בשורה של תיקוני חקיקה שאני מוביל למען נפגעי עבירות מין, כמו גם החקיקה למתן פיצוי לנפגעי עבירות מין מיד לאחר הרשעת הנאשם. כלל התיקונים נועדו לשפר את היחס של גורמי האכיפה לנפגעי העבירה ולטייב את המענה השיקומי שניתן להם.

הרחבת הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין נובעת מההבנה כי תקיפה מינית היא פגיעה קשה, ייחודית וטראומתית. נפגעות ונפגעי העבירה מתקשים בחשיפה הכרוכה בניהול הליכים משפטיים ולכן לא אחת מתקשים להתלונן או לשמור על קשר רציף עם רשויות האכיפה. הסיוע המשפטי נועד כדי לאפשר לנפגעות ולנפגעי עבירות המין למצות את זכויותיהם בהליך הפלילי כבר משלב החקירה וכדי לסייע בתיווך העולם המשפטי עבורם.

עלות התקציבית לתיקון מוערכת בכ-12 מיליון ש״ח בשנה והוא עולה בקנה אחד עם המלצות דו״ח הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי בראשות השופטת ברלינר בכך שהוא מאפשר ליווי רציף לאורך כל ההליך הפלילי.

אחרי 55 שנה ללא שום שינוי בתקנות הוצאתי לדרך רפורמה משמעותית בתחום שמאות המקרקעין כדי להנגיש את השירות לציבור. הרפורמה צפויה לעודד תחרות בתחום ולאפשר גישה טובה יותר לציבור.

השינוי נוגע לאפשרות קביעת שכר מותנה בתוצאה על ידי שמאי, והוא נועד להנגיש את שירות השמאי לציבור. מסלול זה יוכל להנגיש את השירות גם למעוטי יכולת. בנוסף, השינוי מאפשר גישה רחבה להליכי ערעורים על קביעות שמאים.

התקנה הנוכחית, בטרם השינוי, אוסרת על שמאי להעניק שירות לאדם אם שמאי אחר כבר החל בטיפול בשמאות, זולת אם השמאי הראשון הסכים לכך או שסירב אך לא נתן נימוק סביר להתנגדותו.

התקנה החדשה תאפשר מעבר חופשי בין שמאים, ובכך תיווצר תחרות הוגנת ושליטה של הלקוח בתהליך. התקנה משווה למעשה את תנאי המעבר של שמאי מקרקעין לאלו של עורכי הדין, במטרה לתרום לתחרותיות.

"זרם אנרכיסטי השתלט על המפלגה הגדולה ביותר בישראל. זו לא שמרנות או ליברליות. הם מנסים לקעקע את מוסדות המדינה ומערכות המדינה עד היסוד. חלק מהניסיון הוא לעצור חוק שימנע הסתה ברשתות."

צפו בראיון לטל שלו בכנס של מכון חירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בשיתוף תכלית.