על חוק פסילת ראיה שלא כדין ועל תקנות הקנאביס. כמו בכל שבוע - אנחנו מקיימים את ההתחייבויות שלנו לציבור.

צפו בדברי בפתח ישיבת סיעת תקווה חדשה בכנסת.

הקול קול דודי והידיים ידי ביבי. התקפותיו חסרות המעצורים של ח״כ אמסלם על בית המשפט העליון, שופטיו ונשיאתו, הן חלק ממערכה שיטתית ומתוכננת לדה לגיטימציה לכל מוסדות החוק במדינה שנובעת מאינטרס אישי על רקע משפט נתניהו. מטרת המתקפות להטיל מורא על שופטי ישראל, כמו גם על רשויות החקירה והתביעה. לא אתן להם להרוס את המדינה! לא במשמרת שלי.

״יש כאן מהלך מתוכנן ומסוכן להרוס את מערכות החוק במדינה״.

הראיון שלי הערב בתוכנית ״שש עם עודד בן עמי״ בערוץ 12.

הצטערתי לשמוע על פטירתו של גבריאל בך, לשעבר פרקליט המדינה ושופט בביהמ״ש העליון.

סיפור חייו מסמל את המפנה שחל בתולדות עמנו: הילד שנמלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית לפני ליל הבדולח ועלה עימה לארץ - והיה לתובע של הצורר אייכמן בפני בית משפט בישראל הריבונית. תנחומי למשפחתו.
יהי זכרו ברוך

ועדת השרים לחקיקה אישרה פה אחד את הצעת החוק שהבאתי להסדרת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בבתים משותפים.

היום ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעתי להסדרת ההתקנה של עמדות טעינה לרכב חשמלי בבתים משותפים. מטרת החוק היא לקבוע איזון בין זכויות בעלי הדירות לבין הרצון להקל ולשחרר חסמים בהתקנת עמדות הטעינה, על רקע האינטרס הציבורי בהנגשה ובהרחבה של השימוש בכלי רכב מזהמים פחות.

על פי ההסדר המוצע, בחניה צמודה לדירה ניתן יהיה לחבר עמדת טעינה לחיבור חשמל דירתי או לחיבור חשמל ייעודי שמשמש לטעינת רכבים חשמליים, גם ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, בכפוף לעמידה בכללים שעניינם, בין היתר, שמירה על בטיחות וחזות הבית.

כמו כן, בהסכמת רוב בעלי הדירות ניתן יהיה לחבר עמדת טעינה כאמור לחיבור הציבורי (המשמש את הרכוש המשותף), וזאת באמצעות מונה נפרד, כך שהתשלום עבור החשמל המשמש לטעינת רכבים יהיה נפרד מהתשלום עבור שאר צריכת החשמל מהחיבור הציבורי.

עוד מוצע, כי בחניה שהיא חלק מהרכוש המשותף ניתן יהיה להתקין עמדת טעינה בהסכמת רוב מיוחד של שני שליש מבעלי הדירות, שייקבעו גם את הסדרי השימוש בעמדת הטעינה, תוך התחשבות בצרכיהם של כלל בעלי הדירות המשתמשים בחניות המשותפות.

ההסדר המוצע יהווה ברירת מחדל שניתן להתנות עליה, כך שכל עוד בעלי הדירות לא קבעו הסדר אחר בתקנון המוסכם של הבית המשותף, יחולו עליהם הוראות התיקון המוצע.

הצעת החוק הוכנה במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, בשיתוף גורמי הממשלה הרלוונטיים במשרד האוצר, רשות החשמל במשרד האנרגיה והרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין.

דברי מפתח ישיבת הועדה לבחירת שופטים.

הועדה לבחירת שופטים בראשותי בחרה כעת ארבעה שופטים לבית המשפט העליון:

1. השופטת גילה כנפי-שטייניץ.
2. השופט חאלד כבוב.
3. עו״ד יחיאל כשר.
4. השופטת רות רונן.

השופטים יכנסו לתפקידם לפי סדר הופעתם ברשימה זו.

רקע על השופטים הנבחרים:

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים, השופטת גילה כנפי-שטייניץ - נבחרה לכהונת שופטת של בית המשפט העליון.
השופטת שטייניץ מונתה בספטמבר 1993 לכהונת שופטת בית משפט השלום בירושלים. במאי 2006 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי ירושלים ובמרס 2016 מונתה לכהונת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, השופט חאלד כבוב - נבחר לכהונת שופט של בית המשפט העליון.
השופט כבוב מונה בספטמבר 1997 לכהונת שופט בית משפט השלום בנתניה. ביוני 2003 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובספטמבר 2017 מונה לכהונת סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.

עו"ד יחיאל כשר - נבחר לכהונת שופט של בית המשפט העליון .
עו"ד כשר הוא שותף וראש מחלקת הליטיגציה במשרד (הממוזג) תדמור לוי ושות'.

שופטת בית המשפט המחוזי תל-אביב רות רונן - נבחרה לכהונת שופטת של בית המשפט העליון.
השופטת רונן מונתה ביוני 1995 לכהונת שופטת בית משפט השלום בתל אביב. במאי 2005 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי תל אביב. משנת 2010 מכהנת כשופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ארבעת השופטים החדשים שנבחרו לבית המשפט העליון הם מעולים שבמעולים.
הם נבחרו לפי 3 אמות המידה שקבעתי: מצוינות, איזון וגיוון. מגוון של דעות, מגוון מגדרי ומגוון של עדות.

אני נושא באחריות למערכת החשובה הזאת. לא קיבלתי ולא אקבל ציונים או תכתיבים מגורמים קיצוניים או אופוזיציוניים.

רוב העם מבין שמערכת המשפט צריכה תיקון ולא הרס, ומעריך את המחוייבות לשמירת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

״לשרת כעובד ציבור או כנבחר ציבור את מדינתו של העם היהודי זה הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לעשות בימי חייו.
אני יודע מאיפה באת ועל מה גדלת: על אהבת עם ישראל וארץ ישראל״.

דברי באירוע הפרידה של לשכת עורכי הדין מהיועמ״ש היוצא ד״ר אביחי מנדלבליט.

״אנחנו מחנה לאומי ממלכתי ליברלי שרואה את החשיבות בתיקון המערכות הממלכתיות ולא בהריסתן.״

צפו בראיון למיכל רבינוביץ׳ במהדורה, כאן 11

אביא לאישור הממשלה ביום ראשון את חוק-יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי.

לאחר עבודה יסודית של למעלה מחצי שנה אביא לאישור הממשלה את חוק היסוד שיקנה מעמד חוקתי לזכויות היסוד של אזרחי ישראל בהליכי חקירה ומשפט פלילי.

הזכויות שנקבעו בחוק היסוד, נועדו להגן על זכויותיו של העצור, החשוד או הנאשם מפני כוחה העודף של המדינה ומערכותיה בעת שהוא במצב פגיע ומוחלש. בין היתר מוצע לעגן את הזכות להליך הוגן, המהווה עקרון מרכזי בהליך הפלילי וזוכה להגנה חוקתית בחוקות רבות בעולם. בנוסף, מעגנת ההצעה כזכות חוקתית את הזכות לייצוג על-ידי עורך דין בהליך הפלילי כזכות חוקתית, לרבות הזכות להיוועץ בעו״ד במהלך החקירה הפלילית.

החוק מעגן גם זכויות בהליכי מעצר, זכויות בהליכי חקירה, זכויות הנחקר והנאשם להימנע מהפללה עצמית וכן זכויות ועקרונות יסוד בהליך הפלילי, כגון חזקת החפות.

סעיף אחר מתייחס להגבלת סוגי הענישה, במסגרתו נקבע כי כל אדם זכאי שלא יוטל עליו עונש גופני, או עונש אכזרי.

על הצעת החוק המקיפה והיסודית עמלו בחודשים האחרונים מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) בהובלת המשנה ליועמ״ש (משפט פלילי) עו"ד עמית מררי ובשיתוף המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה בראשות עו״ד רז ניזרי. זאת, בהתאם להנחייתי שניתנה בקיץ לגבש חוק יסוד זה. בעקבותיה, פורסם בחודש אוגוסט קול קורא לציבור והתקבלו התייחסויות בנושא, ובחודש שעבר (ינואר) פורסם תזכיר להערות הציבור. הנוסח הסופי גובש בעקבות שורה של דיונים נוספים שהתקיימו אצלי ואצל היועצת המשפטית לממשלה לאחר קבלת הערות הציבור.

אני רואה חשיבות עליונה להוביל מהלך הסטורי במשפט החוקתי שלנו לאחר ששלושים שנה לא קודמו זכויות האזרח בישראל בחקיקת יסוד. למהלך החוקתי חשיבות עליונה בשמירה על זכויותיו הבסיסיות של האזרח שמצוי בפערי כוח מול המדינה ומערכותיה. התחייבנו לציבור לעגן ולבצר זכויות אלה והדברים קיבלו ביטוי גם בהסכמים שביסוד הקמת הממשלה. בחוקותיהן של המדינות המתקדמות בעולם מעוגנות זכויות היסוד של האדם בהליכי חקירה ומשפט. אני רואה גם חשיבות להכללתן בהצעת החוק של זכויות נפגעי עבירה, זכויות קטינים, בעלי מוגבלות ובעלי קשיי שפה.

מצ״ב נוסח הצעת החוק המעודכן, כולל דברי ההסבר.

קנסות משמעותיים על שריפות פסולת

אני והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, העברנו לאישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תיקון צו אשר מטרתו ייעול והגברת האכיפה כנגד הבערת פסולת, על ידי קביעתה כעבירת קנס.

בשנת 2018 תוקן חוק שמירת הניקיון והוסף לו סעיף האוסר על הבערה של פסולת באש פתוחה או בלתי מבוקרת. החוק קודם במטרה למגר את תופעת שריפות הפסולת, אשר מסכנות את בריאות הציבור והסביבה. כעת, אנו מבקשים לאפשר אכיפת האיסור על הבערת פסולת בדרך של הטלת קנסות.

תיקון הצו קודם במשרד המשפטים, מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי יחד עם אנשי המשרד להגנת הסביבה.

על פי הצו, ניתן יהיה לראשונה למסור הודעת תשלום קנס למי שייתפס מבעיר פסולת. הקנס שיוטל על אדם יחיד בגין עבירה זו יהיה 3,000 שקל, או 6,000 שקל לעבירה שבוצעה במקום רגיש. לתאגידים הקנס יהיה בין 6,000 שקלים ל- 12,000 שקל לעבירה שבוצעה במקום רגיש.

אנו רואים חשיבות באכיפה אפקטיבית נגד מי שבוחר להתעלם מהוראות החוק ולהבעיר פסולת תוך גרימת זיהום אוויר ופגיעה אקולוגית. יש לקוות כי הטלת הקנסות תימנע הבערת פסולת, ותעודד שימוש באמצעים אחרים אשר אינם גורמים לנזקים סביבתיים. נמשיך לקדם את המאבק החשוב למען אוויר נקי ובריא יותר ולשמירה על הסביבה.

אישרנו כעת פה אחד בממשלה ובועדת השרים לחקיקה את הצעתי - חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי.

אני רואה חשיבות עליונה להוביל מהלך היסטורי במשפט החוקתי שלנו. במדינה דמוקרטית יש חשיבות עליונה בשמירה על זכויותיו הבסיסיות של האזרח שמצוי בפערי כוח דרמטיים מול המדינה ומערכותיה.

בחוקותיהן של המדינות המתקדמות בעולם מעוגנות זכויות היסוד של האזרח בהליכי חקירה ומשפט. אני רואה גם חשיבות להכללתן בהצעת החוק של זכויות נפגעי עבירה, זכויות קטינים, בעלי מוגבלות ובעלי קשיי שפה.

התחייבנו לציבור במערכת הבחירות ובהסכמים הקואליציוניים לחזק את זכויות האזרח בחקירה ובמשפט - ועכשיו אנחנו מקיימים.

המאבק באלימות עולה מדרגה: התכנית למיגור האלימות בספורט יוצאת לדרך

לאחר עבודה מאומצת, לראשונה התכנית למיגור האלימות בספורט שמובילים משרד המשפטים, משרד התרבות והספורט והמשרד לביטחון פנים יוצאת אל דרכה כאשר היום תזכיר החוק לאיסור אלימות בספורט יצא להערות ציבור וצפוי להגיע בהמשך לאישור הממשלה והכנסת. תיקון החוק לאיסור אלימות בספורט כולל כמה צעדים משמעותיים שיובילו לקידום המאבק באלימות במגרשים ובאצטדיונים. במרכז החוק: המשטרה תוכל לראשונה לתת קנסות מנהליים, דבר אשר יתרום להרתעת המתפרעים. כמו כן, הרחבת סמכויות ההרחקה מהמגרשים תגביר את שימוש המשטרה בצווי הרחקה מהמגרשים, כשהמטרה הברורה היא יותר הרחקות של אוהדים אלימים ומתפרעים, ולתקופות ארוכות יותר.

מדובר בכלים משמעותיים שיקנו לגורמי אכיפת החוק אפשרות להתמודד עם האלימות במגרשים. בשיתוף פעולה ייחודי בין שלושת המשרדים ובהובלתי יחד עם שר התרבות והספורט, השר לביטחון פנים וכלל הגורמים הרלוונטיים, התכנית למיגור האלימות בספורט תחל עם סיום החקיקה. התכנית צפויה להתרחב בהמשך לצעדים נוספים, כל זאת כדי להבטיח מגוון כלים לצמצום האלימות.

אנו פועלים ביחד למגר את האלימות במגרשי הספורט הפוגעת אנושות בערכי הספורט. התכנית תביא למדיניות אפקטיבית יותר, המבוססת על קנסות והרחקה מהמגרשים של אוהדים אלימים. אני קורא גם לבתי המשפט לנקוט מדיניות תקיפה למיגור האלימות בספורט.

״אירועי הימים האחרונים באוקראינה מלמדים פעם נוספת חשיבות ההסתמכות על כוחנו שלנו. מנחם בגין, בשנות הנהגתו, הסיר מישראל את סכנת הכור הגרעיני בעיראק והרחיק את מחבלי אש"ף מלבנון עד טוניסיה.

מורשתו של מנחם בגין על כוח המגן הלאומי ככלי המרכזי להבטחת קיום וביטחון ישראל תוסיף להתוות לנו את הדרך גם בעתיד.

דרכו של בגין – הדרך לאומית הליברלית – היא דרכה של תקווה חדשה. אלה הערכים עליהם הוקמה״.

צפו בדברי מפתח ישיבת סיעת תקווה חדשה במרכז מורשת בגין לציון 30 שנה לפטירתו.

פרסמנו כעת את תזכיר חוק העדה הדרוזית

בימים אלה אני מקדם יחד עם שרת הפנים אילת שקד הצעת חוק ממשלתית המכירה במעמדה של העדה הדרוזית.

הפצנו היום לקבלת הערות הציבור את תזכיר חוק העדה הדרוזית. החוק יעגן את מעמד העדה הדרוזית, את שימור מאפייניה, ואת השמירה על המקומות הקדושים לדרוזים.

תכלית החוק לקבוע כי במדינת ישראל יעוגן מעמדה של העדה הדרוזית ותוכר גם זכותם של אזרחי המדינה בני העדה הדרוזית לשמר את מאפייניה הייחודיים והגדרתם העצמאית.

העדה הדרוזית הוכרה על-יד ממשלת ישראל בשנת 1957 כעדה דתית עצמאית בהתאם לפקודת העדות הדתיות (ארגונן).

הגיעה העת שמדינת ישראל תעגן גם בחקיקה את מעמדה של העדה הדרוזית בישראל. בני העדה הדרוזית במדינת ישראל תמכו ותומכים במדינה ומאז הקמתה נוטלים חלק אינטגרלי בבניית המדינה והבטחת קיומה. העדה הדרוזית בישראל קשרה את גורלה בגורל המדינה.

דברי באירוע לזכרה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור ז״ל.