מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, הודיע לפני מספר ימים לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ולי על כוונתו לסיים את כהונתו בתפקיד מנהל בתי המשפט ביום 2.10.2022, וזאת לאחר ארבע וחצי שנים בתפקיד. השופט מרזל יצא בהמשך למספר חודשי חופשה, שלאחריהם הוא צפוי לפרוש מכהונתו כשופט.

מנהל בתי המשפט ממונה על-ידי שר המשפטים, בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון (סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). שאלת מינויו של מנהל בתי המשפט בתקופת בחירות הובאה על ידי בפני היועצת המשפטית לממשלה, אשר קבעה בחוות דעתה כי בשל הצורך החיוני במינוי מנהל למערכת בתי המשפט וכן בשל אופיו המקצועי של התפקיד, ניתן בעת הזו למנות מנהל לבתי המשפט לתקופה קצובה קצרה, וזאת עד ליום 31.12.2023. מועד זה, כך ציינה היועצת המשפטית לממשלה, יאפשר שמירה על יציבותה של מערכת בתי המשפט, וכן יאפשר למנהל בתי המשפט שיתמנה תקופת כהונה רציפה של קצת יותר משנה, אשר תסתיים סמוך לאחר כניסתו לתפקיד של נשיא בית המשפט העליון הבא (17.10.2023). לאחר מכן, שר המשפטים שיכהן באותו המועד יוכל למנות מנהל בתי משפט חדש, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון הבא שייבחר בועדה לבחירת שופטים.

בהסכמת ובהמלצת נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, החלטתי על מינויו של השופט מיכאל שפיצר למנהל בתי המשפט לתקופה הקצובה האמורה, דהיינו - החל מיום 2.10.2022 ועד ליום 31.12.2023. השופט מיכאל שפיצר, שמכהן כיום כשופט בית הדין הארצי לעבודה, כיהן בעבר כמנהל בתי המשפט (החל מאפריל 2012 עד למרץ 2018). בידע ובניסיון של השופט שפיצר במילוי תפקיד זה בעבר יש משום יתרון באיוש התפקיד על ידו לתקופה הקצובה, כנדרש בנסיבות העניין.

אני מאחל לשופט שפיצר הצלחה רבה במילוי תפקידו ומודה למנהל, השופט ד"ר יגאל מרזל, על תרומתו הרבה והמשמעותית לניהול מערכת בתי המשפט, ועל ההישגים אליהם הגיעה המערכת בהובלתו, בין היתר, בתחומי הדיגיטציה, בשיפור השירות לציבור, הבינוי והפיתוח הארגוני וכן על ההתמודדות הניהולית המוצלחת עם האתגרים חסרי התקדים בתקופת הקורונה. השר איחל למנהל בתי המשפט היוצא הצלחה רבה והמשך עשייה פורייה.

"יש גוש שנמצא שמאלה מהמרכז שבראשו עומד לפיד ויש את גוש ביבי. הרצון שלי - לייצר מסה קריטית שנמצאת בין הגושים האלה כדי לחלץ את ישראל מהמשבר הפוליטי בו היא תקועה בשנים האחרונות בגלל אדם אחד.״

צפו בראיון המלא שקיימתי היום באולפן ערוץ 7 >>>

הבחירות הקרובות הן ייחודיות וגורליות בגלל שהסכנה בהן אינה רק לחילופי שלטון אלא לחילופי משטר. שינוי מוחלט של המשטר במדינת ישראל כפי שהכרנו אותו ופירוק מוחלט של כל האיזונים והבלמים.

צפו בדבריי מפתח ישיבת סיעת כחול לבן תקווה חדשה.

"היה צריך לבנות כוח פוליטי שלישי בין הגוש שנמצא שמאלה מהמרכז לבין הגוש של ביבי. זה מה שעשינו״.

האזינו לראיון עם דוד בן בסט בתכנית ״הנבחרים״ ברדיוס 100.

״אנחנו פועלים מתוך שיקול דעת ואחריות. ככל שהג׳יהאד האיסלאמי ימשיך בניסיונותיו לפגוע באזרחי ישראל - הוא יספוג יותר מכות״.

האזינו לראיון ביומן הבוקר עם אפי טריגר בגל״צ.

״פעלנו באופן יזום באופן המבטא את הערבות ההדדית ואת המשפט 'דין עוטף עזה כדין תל אביב'״.

האזינו לראיון לבן כספית ודידי הררי ב103fm

״המאמץ ההתקפי שלנו נמשך. גם ההגנתי. צריך אורך נשימה ולציבור בישראל יש את החוסן״.

צפו בראיון לאודי סגל במהדורה המרכזית, ערוץ 13.

״לא אפשרנו פגיעה בשגרת החיים בעוטף עזה וגם לא בריבונותנו בירושלים״.

האזינו לראיון הבוקר אצל אריה גולן ברשת ב'

"הג'יהאד האסלאמי למד לקח בתקופה קצרה של שתי יממות".

צפו בראיון של סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער לטל שלו ויקי אדמקר בוואלה.

"ישראל החזירה את היוזמה לידיה וחיזקה את ההרתעה"

צפו בראיון המלא אצל עודד בן עמי בקשת 12:

הצטערתי לשמוע על פטירתו של שר החינוך לשעבר אהרון ידלין. זכיתי להעניק לו את פרס ישראל למפעל חיים וגם לקיים איתו שיחות מעמיקות על החינוך בישראל. ידלין היה מופת של שליח ציבור אמיתי, ערכי, ציוני, אוהב אדם ובעל תפיסה חברתית מובהקת שהשפיעה על החלטותיו בתפקיד שר החינוך. יהי זכרו ברוך.

״אנחנו נאבקים בבחירות האלה על עתיד המדינה. לא פחות״

צפו בראיון לירון אברהם ב"פגוש את העיתונות", בערוץ 12

את גדי אייזנקוט הכרתי לראשונה - כמזכיר ממשלה בממשלתו ה-1 של אריאל שרון - כשהוא שרת כמזכיר צבאי לראש הממשלה, בתקופת האינתיפאדה ה-2. גדי הוא אדם ערכי, רציני, ישר, ממלכתי וציוני בכל רמ״ח אבריו, מחויב לבטחון ישראל ולחברה הישראלית. תוספת כוח איכותית למערכת הפוליטית ולמחנה הממלכתי

קרדיט: עמוס בן גרשום, לע״מ

מתן כהנא הוא איש ציבור ערכי ואמיץ, המייצג יהדות ברוח בית הלל. מקומו הטבעי הוא במחנה הממלכתי. ברוך הבא, מתן!

״מת אב ומת אלול״. באב נפטר ״המאסטרו״ צביקה פיק - אחד היוצרים, המוזיקאים והזמרים המוכשרים ביותר שהעשיר את התרבות והמוזיקה בישראל במשך עשרות שנים. אהבתי מאוד את צביקה שאחראי ליצירות הגדולות שהפכו לפס הקול של חיינו. הן יישארו איתנו לעד. יהי זכרו ברוך.

״אני מאמין שבכוחה של ההתלכדות הזאת לייצר כוח פוליטי משמעותי, ממלכתי, פטריוטי, מודרך בפעולתו ע"י האינטרס הלאומי, שיביא למערכת הפוליטית שלנו יציבות.״

צפו בדברי הערב במסיבת העיתונאים עם שר הבטחון בני גנץ והרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט >>>

אושרה הצעת החוק שתסייע ליורשי נספי שואה לקבל את נכסיהם.

מליאת הכנסת אישרה סופית את הצעתי אשר מאריכה את התקופה בה יהיה ניתן לאתר את היורשים של נספי השואה אשר עדיין קיימים נכסים בבעלותם. במדינת ישראל נמצאים כיום נכסים שהיו בבעלותם של אנשים שנספו בשואה, ויורשיהם טרם אותרו והנכסים טרם הושבו להם. מדובר בנכסים שמקורם ברכישות ובהשקעות של יהודים בארץ ישראל עוד לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.

החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ הוקמה מכוח חוק נכסים של נספי השואה מטרתה העיקרית של החברה הייתה איתור יורשים והשבת נכסים ליורשים של נספי השואה. בהתאם לתיקון מס' 4 לחוק משנת 2017, החברה סיימה את פעילותה הרגילה ביום 31 בדצמבר 2017. כיום החברה נמצאת בהליכי פירוק תחת הכונס הרשמי. עם סגירת החברה, הועברה אל האפוטרופוס הכללי הסמכות לסיים את הטיפול בהליכי איתור יורשים של נספי השואה והשבת הנכסים ליורשים לתקופת ביניים של חמש שנים, עד 31 בדצמבר 2022.

משנת 2018 האפוטרופוס הכללי פועל לקדם את איתור היורשים והשבת הנכסים שהחלה בימי פעילות החברה וטרם הסתיימה. ברם, עם העברת פעילות החברה לאפוטרופוס הכללי, התברר כי התחזיות שהוצגו ושימשו בסיס לקביעת ההסדר לתקופת ביניים של חמש שנים, היו נמוכות משמעותית מהיקף הנכסים וכמות העבודה הנדרשת בפועל.

חמש השנים שנקבעו כתקופת הביניים לא הספיקו למיצוי האפשרויות להשבת הנכסים, מסיבות מגוונות, הכוללות בין השאר קליטה של נכסים רבים מן הצפוי; מורכבות החקירה הנדרשת לאיתור היורשים שעלתה על הציפיות המקוריות ועוד.
מורכבויות אלו עוררו אתגרים וקשיים בפעולות החקירה ובהליכי ההשבה ליורשים שרובם אנשים מבוגרים, חלקם בעצמם ניצולי שואה, הנמצאים בארץ ובכל רחבי העולם, שהביאו לעיכוב בטיפול.

על מנת למנוע פגיעה בבעלי הזכויות בנכסים האמורים ולמען היורשים של נספי השואה, התיקון שאושר היום מאריך את תקופת הביניים שנקבעה - בחמש שנים נוספות.
בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע הוראות נוספות, שנועדו לאפשר השבה יעילה ליורשים בנסיבות שבהן כיום ההשבה אינה מתאפשרת, כך שיורשים של נספים בשואה שטרם אותרו לא ייפגעו. הצורך במנגנונים אלו נלמד בחלוף הזמן והניסיון של עובדי האפוטרופוס הכללי מתוך רצון לשפר משמעותית את הכלים לניהול יעיל והשבת הנכסים באופן מיטבי.


אין צורך להכביר מילים על חשיבות הנושא ועל החובה המוסרית שלנו כלפי אותם נספים, שבתוכה כלולה גם המחויבות למשפחותיהם ואפשרותם לקבל לידיהם את הנכסים שהיו בבעלות יקיריהם שנספו בשואה, ככל שהדבר אפשרי.
הארכת התקופה והשבת הנכסים לידי הזכאים, תקדם עשיית צדק עם נספי השואה ויורשיהם.