״לממשלה חדשה נאחל בהצלחה גם בהתמודדות עם אתגרי הבטחון הכבדים. והם כבדים״

צפו בראיון לעופר חדד בערוץ 12 >>>

תנחומי למשפחתו של אריה שצ׳ופק הי״ד, שנרצח הבוקר בפיגוע בירושלים. מאחל החלמה מלאה לפצועים בפיגועים. הפיגועים בירושלים כמו גם הארוע החמור בג׳נין הם תזכורת לעומק השנאה והאכזריות של אויבינו. מול הטרור וההתנגדות לעצם קיומנו כאן - צריך לדעת לעמוד ביחד. ישראל, כתמיד, תביס את מבקשי נפשה.

מברך על החלטת בית המשפט העליון לאסור על הקרנת הסרט ״ג׳נין ג׳נין״ וקובעת כי הסרט "כולל שקרים ובדיות ומהווה לשון הרע על חיילי צה"ל". נעשה צדק היסטורי עם לוחמי צה״ל, שפעלו בקרב הקשה שהתנהל בג'נין במבצע "חומת מגן" באופן מוסרי שאין דומה לו בין צבאות העולם.

״לא נכון להפוך יועץ משפטי של משרד ממשלתי לתפקיד אמון כמו של מזכירה בלשכת השר״.

האזינו לראיון המקיף שהענקתי לדוד בן בסט בתכנית "הנבחרים", ברדיוס 100fm >>>

לא רק בדואר: דוחות חניה ישלחו גם באמצעות מסרון לנייד.

פרסמתי תזכיר תקנות שיחייבו רשויות שמפעילות מערך הודעות מקוונות (מסרונים, דוא"ל) להודיע לגבי ביצוע עבירות תעבורה ועבירות קנס גם באמצעות מסרון לנייד.

במצב הנוכחי שבו מסתמכים על משלוח דואר פיזי - אם הקנס לא התקבל ע"י התושב חובת ההוכחה היא עליו, כתוצאה מכך לתושבים רבים הקנסות תפחו מבלי שידעו שנקנסו.

בעקבות תלונות רבות שהתקבלו על תקלות שהביאו לאי קבלת ההודעה בדואר, ועל הקושי להוכיח שאי קבלת ההודעה היתה מסיבות שאינן תלויות בהם, גיבשתי תקנות שיחייבו את רשויות האכיפה שמפעילות מערך הודעות מקוונות ליידע בהודעה מקוונת את הנקנס בהודעת הקנס או בהזמנה למשפט.

בקדנציה האחרונה פעלתי במישורים מגוונים כדי לצמצם עוולות הקשורות בגביית קנסות וחיובים מאזרחים אשר גרמו לתפיחה לא הגיונית של החוב. קידמתי תיקון היסטורי להפחתת ריביות הפיגורים והובלתי לשינוי שיטת הגבייה חסרת הפרופורציה בכביש 6 כבר בחידוש הזיכיון הקרוב.

תזכיר התקנות שפרסמתי היום מהווה המשך ישיר לקו שהובלתי במטרה להפוך את הליכי הגבייה להוגנים יותר ומאוזנים יותר, אני תקווה כי שר המשפטים הבא ישכיל להמשיך בשינויים הללו שייטיבו עם אזרחי ישראל.

״הסכנה האמיתית היא שינוי המשטר בישראל וגלישה למדינה שיש בה רק רשות אחת אפקטיבית: הממשלה״.

צפו בראיון לד"ר אמנון כוורי בכנס כ"ט בנובמבר של אוניברסיטת רייכמן >>>

סיכום המהלכים המרכזיים בכהונתי במשרד המשפטים והתכנון קדימה לקראת האתגרים באופוזיציה.

צפו בראיון בתכנית "הנבחרים" עם דוד בן בסט, ברדיוס 100fm >>>

https://youtu.be/cldAEKvj_Gg

על ההסכם המעוות עם אבי מעוז ועל החוק הפרסונלי ״חוק דרעי״.

האזינו לראיון אצל אריה גולן, בכאן ב'.

״הממשלה החדשה מאבדת אשראי ציבורי במהירות שיא עוד לפני שקמה״.

צפו בראיון הערב לתוכנית ״שש עם עודד בן עמי״ בערוץ 12.

"מי שחושב שפוליטזציה טוטלית בבחירת השופטים זה טוב, כי כרגע הוא בשלטון - לא לוקח בחשבון שהשלטון גם מתחלף".

האזינו לראיון אצל משה גלסנר ברדיו "קול ברמה"

העברת חתימות מפלגות גוש נתניהו להחלפת יו״ר הכנסת מעידה שהרכבת הממשלה הושלמה. בקשת נתניהו לנשיא לתוספת ימים לצורך זה היא אחיזת עינים. המטרה: העברת חוקים פרסונליים ובעייתים לפי דרישת שותפיו לפני הקמת הממשלה. לא לשם כך ניתנה הרשות לנשיא בחוק להארכת מועד. על הנשיא לדחות בקשת נתניהו.

״התחרפנתם?״

צפו בדברי בכנס בנושא ״מכירת החיסול של מערכת החינוך״ בכנסת בראשות שרת החינוך ד״ר יפעת שאשא ביטון

האלימות היא מכת מדינה – וככזאת – יש להתמודד איתה. רחמים יש לגלות כלפי הקורבנות. כלפי עם-ישראל. לא כלפי הפושעים. הענישה חייבת להיות הולמת ומרתיעה.

צפו בדבריי בטקס בבית המשפט העליון למינוי נשיאים, סגני נשיאים, שופטים בכירים ורשמים.

הסמכות להארכת המנדט שניתנה לנשיא בחוק מיועדת אך ורק להקמת ממשלה.
התכלית האמיתית עתה היא חקיקת חוקים שניתן להעבירם גם אחרי הקמתה והיא לא עילה להארכת מועד.

צפו בראיון הערב אצל הילה קורח במהדורה המרכזית של רשת 13.

״נתנגד לחוק דרעי. אין כל הצדקה עניינית להוריד את הרף בכל הנוגע לטוהר המידות במינוי השרים לממשלה״.

האזינו לראיון הבוקר אצל אפי טריגר בגל״צ.

דברי המלאים אמש בבית המשפט העליון:

״ראשית, אני מברך את 29 הנשיאים, השופטים והרשמים – המקבלים היום כתבי מינוי. אני מברך אתכם ואת בני משפחותיכם. יש להניח כי לגיבוי ולתמיכה שניתנו לכם על ידי משפחותיכם – משקל רב בהצלחתכם. 

בשנה וחצי האחרונות, פעלתי בשיתוף פעולה עם הנשיאה חיות, על מנת שתקני שיפוט רבים בבתי המשפט לערכאותיהם יאוישו. אני שמח שהצלחנו למנות שופטים ונשיאים מצוינים שהוסיפו כוח עבודה חשוב למערכת ותרמו לגיוון שבה.

אני מאחל לכם הצלחה רבה בתפקידכם. 

גבירותי ורבותי,
הסדרים משטריים הם דבר רציני.
למרבה הצער – בישראל אין חוקה.
בוודאי לא חוקה שלמה ולא חוקה קשיחה.

זאת הכרעה שגויה שהתקבלה בראשית ימי המדינה ותוצאותיה ניכרות עד ימינו אלה.

הכנסת כרשות מכוננת לא סיימה את מלאכתה. כללי המשחק היסודיים בין הרשויות – חלקיים וחסרים.
החברה הישראלית היא חברה מאוד מגוונת, הטרוגנית ומקוטבת.
יש בכך גם יתרונות בהיבטים מסויימים.

אך הצורך החברתי בכללי משחק מוסכמים, בעקרונות יסודיים חוקתיים מאוזנים ומקובלים הוא רב.
הסדרים אלה רצוי לקבל תוך הסכמה פרלמנטרית וציבורית רחבה ככל שניתן – דבר שיבטיח את יציבותם וימנע שינויים תכופים בשיטת המשטר בהתאם לשינויים הפוליטיים. 
ההסדרה החוקתית, שליבה חייב להיות חוק יסוד: החקיקה, חייבת לקחת בחשבון את שיטת המשטר שלנו ומאפייניה.

ביניהן – ממשלה חזקה השולטת בד"כ בכנסת במידה רבה מכוח שיטת הבחירות והרוב הקואליציוני; שלטון מקומי חלש ביחס לשלטון המרכזי; העדרה של חוקה שלמה, קשיחה ויציבה המבטיחה את זכות אזרח; העדרו של שלטון פדרלי כמו גם של שני בתי פרלמנט. ועוד.

לא ניתן "לייבא" משיטות משטר אחרות רכיב אחד "בהזמנה" תוך התעלמות ממכלול האיזונים והבלמים הקיימים בהן. 

לא נכון לייבא את שיטת בחירת השופטים או היועצים המשפטיים בארה"ב תוך התעלמות מההגנות החוקתיות החזקות והקשיחות הקיימות בה, שני בתי נבחרים שונים, כוחות מאזנים בין הנשיא (הרשות המבצעת) לבתי המחוקקים; האיזונים בין השלטון הפדרלי למדינות; העדרה של "התגברות" על פסיקת ביהמ"ש העליון ועוד.

ואותם הדברים נכונים (בשינויים הרלוונטיים) לגבי פיסקת ההתגברות הקנדית.

יש לבנות את הדברים תוך התחשבות במכלול ההסדרים ותוך יצירת האיזונים הנדרשים.

משטר חוקתי, כל משטר חוקתי – בנוי על איזונים ובלמים. בימינו זהו בגדר המובן מאליו שלא נכון שכל הכוח ירוכז בידי רשות אחת, גם אם נבחרה על ידי רוב הציבור.

לכל מדינה דמוקרטית יש מערכת איזונים שונה. מערכת שמבוססת על התפתחותה של אותה חברה ושל אותו משטר ועל מסורתה המשטרית הייחודית.

כל חיי הציבוריים תמכתי בהשלמת חוקה לישראל.
השתתפתי בכנסת ה-16 במאמץ של ועדה החוקה, חוק ומשפט בראשותו של ח"כ מיכאל איתן בכתיבת חוקה שלמה לישראל.

תמיד תמכתי בחקיקת חוק יסוד: החקיקה.
כשר המשפטים, יזמתי הקמת ועדה ועמדתי בראשה, שבה השתתפו נציגים מכל מפלגות הקואליציה, שמטרתה הייתה לבחון האם ניתן לבנות הסכמה בנושא.

גם תמכתי ואני תומך עד היום בפיסקת ההתגברות אך ברוב מיוחס כחלק מחוק יסוד: החקיקה ובו איזונים פנימיים והגיון פנימי.

במה אינני תומך?
בשינויים שכל תכליתם הסרת כל מגבלה על הכוח השלטוני וביצירת שיטת משטר שבה יש רק רשות אחת אפקטיבית: הממשלה.
ואני אומר זאת כמי שנטל חלק בממשלות רבות: בשלוש כשר, בעוד שתיים כמזכיר ממשלה, וגם בתפקידים רבים אחרים נוספים בזיקה לעבודת הממשלה.

מה שמטריד אותי הוא שכל ההצעות שנזרקות לחללו של עולם חותרות ליעד של שלטון המסיר מעליו כל מגבלה.
רשות מבצעת עם כוח בלתי מוגבל ובלתי מאוזן.
זוהי התכלית המשותפת של: 

מחיקתה המוחלטת של עילת הסבירות מהמשפט המנהלי שלנו.

ביטולה של עבירת המרמה והפרת אמונים.

ביטול חוות הדעת המחייבת של היועץ המשפטי לממשלה והפיכת היועצים המשפטיים למשרות אמון.

פוליטיזציה מלאה של בחירת שופטים.

ביטול דה-פקטו של הביקורת השיפוטית החוקתית באמצעות שילוב בין רוב קיצוני לפסילת חוק בלתי חוקתי לצד רף נמוך של רוב מינימלי להתגברות על הפסיקה השיפוטית.

אגב: אין זה אומר שאין לי ביקורת על האופן או ההיקף שבו נעשה לעתים שימוש בכלים המשפטיים שהזכרתי.

מה המשמעות של משטר שבו יש רשות מבצעת כל יכולה אשר שולטת למעשה על הרשות המחוקקת באמצעות שיטת הבחירות הקיימת והרוב הקואליציוני יותר מאשר מפוקחת על ידה; ושולטת במידה רבה על הרשות השופטת באמצעות השתלטות על בחירת השופטים ויכולת לבטל בקלות כל פסיקה?

רשות כזאת יכולה בקלות רבה לנצל את כוחה ולפגוע בזכויות האזרח או בזכויות המיעוט – ולא יהיה מי שייתן לאלה סעד.

תורה למדתי בנעורי מראש הממשלה השישי של מדינת ישראל מנחם בגין ז"ל. הוא דיבר באופן ברור על ביקורת שיפוטית חוקתית 40 שנה (!) לפני חקיקת חוקי היסוד של תחילת שנות ה-90.

"עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, אם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים (המתקבלים, כפי שראינו, בהשפעה ניכרת או מכרעת של הממשלה) מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו. 

את זכות הגשת הקובלנה המשפטית ביחס ל"חוקים" יש להעניק לכל אזרח, אם הוא רואה את עצמו נפגע על ידם במישרין או בעקיפין, "ודבר המשפט יקום"."

מנחם בגין, כראש אופוזיציה וכראש הממשלה, היטיב להבין כי אין שלטון שלנצח נותר על כנו.

בנאום בכנסת (ב-1956) בנושא "חוקה לישראל" אמר: 

"הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא איננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. 

בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, יתן את אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה."

אני מקווה שנוכל להתקדם ביצירת הסדרים משטריים בעלי יסודות קבועים.

יהיה זה טרגי – אם לאחר שנים רבות בו הכנסת לא קיימה את תפקידה כרשות מכוננת – יקבעו בה הסדרים שלנוכח אופיים יתבררו כזמניים וישתנו עם חילופי שלטון. חשוב לקבוע הסדרים כאלה בהסכמה רחבה כל הניתן וכך להבטיח גם את המשכיותם וקביעותם.
*   *   *

לא אוכל לסיים דברי הערב מבלי להתייחס למאבק בפשיעה הגואה ברחובות. 
דיברתי על כך גם איתכם מיום כניסתי לתפקיד והשתדלתי ליזום חקיקה – חלקה הושלם ורובה לא - 

שמחזקת את יכולות המדינה להתמודד עם הפשיעה החמורה.

בפניכם ההכרעה בכל תיק על פי נסיבותיו:
הראיות, נסיבות העבירה, נסיבותיו האישיות של העבריין, הסדרי טיעון לעתים. וכיו"ב.

אך אין ניתן להחמיץ את התמונה הרחבה:
גל של אלימות שוטף את החברה הישראלית ומשפיע קשות גם על תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל.
האלימות היא מכת מדינה – וככזאת – יש להתמודד איתה.
רחמים יש לגלות כלפי הקורבנות. כלפי עם-ישראל.
לא כלפי הפושעים.
הענישה חייבת להיות הולמת ומרתיעה.

בתי-המשפט מייצגים את הממלכה ושנינו כבר ש"ללא מוראה של מלכות – איש את רעהו חיים בלעו".

אני מאחל לכם הצלחה רבה בתפקידכם החשוב. על כתפיכם מוטלת אחריות כבדה. אני משוכנע כי תוכלו לה.

"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א, י"ז).״