״נתנגד לחוק דרעי. אין כל הצדקה עניינית להוריד את הרף בכל הנוגע לטוהר המידות במינוי השרים לממשלה״.

האזינו לראיון הבוקר אצל אפי טריגר בגל״צ.

דברי המלאים אמש בבית המשפט העליון:

״ראשית, אני מברך את 29 הנשיאים, השופטים והרשמים – המקבלים היום כתבי מינוי. אני מברך אתכם ואת בני משפחותיכם. יש להניח כי לגיבוי ולתמיכה שניתנו לכם על ידי משפחותיכם – משקל רב בהצלחתכם. 

בשנה וחצי האחרונות, פעלתי בשיתוף פעולה עם הנשיאה חיות, על מנת שתקני שיפוט רבים בבתי המשפט לערכאותיהם יאוישו. אני שמח שהצלחנו למנות שופטים ונשיאים מצוינים שהוסיפו כוח עבודה חשוב למערכת ותרמו לגיוון שבה.

אני מאחל לכם הצלחה רבה בתפקידכם. 

גבירותי ורבותי,
הסדרים משטריים הם דבר רציני.
למרבה הצער – בישראל אין חוקה.
בוודאי לא חוקה שלמה ולא חוקה קשיחה.

זאת הכרעה שגויה שהתקבלה בראשית ימי המדינה ותוצאותיה ניכרות עד ימינו אלה.

הכנסת כרשות מכוננת לא סיימה את מלאכתה. כללי המשחק היסודיים בין הרשויות – חלקיים וחסרים.
החברה הישראלית היא חברה מאוד מגוונת, הטרוגנית ומקוטבת.
יש בכך גם יתרונות בהיבטים מסויימים.

אך הצורך החברתי בכללי משחק מוסכמים, בעקרונות יסודיים חוקתיים מאוזנים ומקובלים הוא רב.
הסדרים אלה רצוי לקבל תוך הסכמה פרלמנטרית וציבורית רחבה ככל שניתן – דבר שיבטיח את יציבותם וימנע שינויים תכופים בשיטת המשטר בהתאם לשינויים הפוליטיים. 
ההסדרה החוקתית, שליבה חייב להיות חוק יסוד: החקיקה, חייבת לקחת בחשבון את שיטת המשטר שלנו ומאפייניה.

ביניהן – ממשלה חזקה השולטת בד"כ בכנסת במידה רבה מכוח שיטת הבחירות והרוב הקואליציוני; שלטון מקומי חלש ביחס לשלטון המרכזי; העדרה של חוקה שלמה, קשיחה ויציבה המבטיחה את זכות אזרח; העדרו של שלטון פדרלי כמו גם של שני בתי פרלמנט. ועוד.

לא ניתן "לייבא" משיטות משטר אחרות רכיב אחד "בהזמנה" תוך התעלמות ממכלול האיזונים והבלמים הקיימים בהן. 

לא נכון לייבא את שיטת בחירת השופטים או היועצים המשפטיים בארה"ב תוך התעלמות מההגנות החוקתיות החזקות והקשיחות הקיימות בה, שני בתי נבחרים שונים, כוחות מאזנים בין הנשיא (הרשות המבצעת) לבתי המחוקקים; האיזונים בין השלטון הפדרלי למדינות; העדרה של "התגברות" על פסיקת ביהמ"ש העליון ועוד.

ואותם הדברים נכונים (בשינויים הרלוונטיים) לגבי פיסקת ההתגברות הקנדית.

יש לבנות את הדברים תוך התחשבות במכלול ההסדרים ותוך יצירת האיזונים הנדרשים.

משטר חוקתי, כל משטר חוקתי – בנוי על איזונים ובלמים. בימינו זהו בגדר המובן מאליו שלא נכון שכל הכוח ירוכז בידי רשות אחת, גם אם נבחרה על ידי רוב הציבור.

לכל מדינה דמוקרטית יש מערכת איזונים שונה. מערכת שמבוססת על התפתחותה של אותה חברה ושל אותו משטר ועל מסורתה המשטרית הייחודית.

כל חיי הציבוריים תמכתי בהשלמת חוקה לישראל.
השתתפתי בכנסת ה-16 במאמץ של ועדה החוקה, חוק ומשפט בראשותו של ח"כ מיכאל איתן בכתיבת חוקה שלמה לישראל.

תמיד תמכתי בחקיקת חוק יסוד: החקיקה.
כשר המשפטים, יזמתי הקמת ועדה ועמדתי בראשה, שבה השתתפו נציגים מכל מפלגות הקואליציה, שמטרתה הייתה לבחון האם ניתן לבנות הסכמה בנושא.

גם תמכתי ואני תומך עד היום בפיסקת ההתגברות אך ברוב מיוחס כחלק מחוק יסוד: החקיקה ובו איזונים פנימיים והגיון פנימי.

במה אינני תומך?
בשינויים שכל תכליתם הסרת כל מגבלה על הכוח השלטוני וביצירת שיטת משטר שבה יש רק רשות אחת אפקטיבית: הממשלה.
ואני אומר זאת כמי שנטל חלק בממשלות רבות: בשלוש כשר, בעוד שתיים כמזכיר ממשלה, וגם בתפקידים רבים אחרים נוספים בזיקה לעבודת הממשלה.

מה שמטריד אותי הוא שכל ההצעות שנזרקות לחללו של עולם חותרות ליעד של שלטון המסיר מעליו כל מגבלה.
רשות מבצעת עם כוח בלתי מוגבל ובלתי מאוזן.
זוהי התכלית המשותפת של: 

מחיקתה המוחלטת של עילת הסבירות מהמשפט המנהלי שלנו.

ביטולה של עבירת המרמה והפרת אמונים.

ביטול חוות הדעת המחייבת של היועץ המשפטי לממשלה והפיכת היועצים המשפטיים למשרות אמון.

פוליטיזציה מלאה של בחירת שופטים.

ביטול דה-פקטו של הביקורת השיפוטית החוקתית באמצעות שילוב בין רוב קיצוני לפסילת חוק בלתי חוקתי לצד רף נמוך של רוב מינימלי להתגברות על הפסיקה השיפוטית.

אגב: אין זה אומר שאין לי ביקורת על האופן או ההיקף שבו נעשה לעתים שימוש בכלים המשפטיים שהזכרתי.

מה המשמעות של משטר שבו יש רשות מבצעת כל יכולה אשר שולטת למעשה על הרשות המחוקקת באמצעות שיטת הבחירות הקיימת והרוב הקואליציוני יותר מאשר מפוקחת על ידה; ושולטת במידה רבה על הרשות השופטת באמצעות השתלטות על בחירת השופטים ויכולת לבטל בקלות כל פסיקה?

רשות כזאת יכולה בקלות רבה לנצל את כוחה ולפגוע בזכויות האזרח או בזכויות המיעוט – ולא יהיה מי שייתן לאלה סעד.

תורה למדתי בנעורי מראש הממשלה השישי של מדינת ישראל מנחם בגין ז"ל. הוא דיבר באופן ברור על ביקורת שיפוטית חוקתית 40 שנה (!) לפני חקיקת חוקי היסוד של תחילת שנות ה-90.

"עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, אם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים (המתקבלים, כפי שראינו, בהשפעה ניכרת או מכרעת של הממשלה) מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו. 

את זכות הגשת הקובלנה המשפטית ביחס ל"חוקים" יש להעניק לכל אזרח, אם הוא רואה את עצמו נפגע על ידם במישרין או בעקיפין, "ודבר המשפט יקום"."

מנחם בגין, כראש אופוזיציה וכראש הממשלה, היטיב להבין כי אין שלטון שלנצח נותר על כנו.

בנאום בכנסת (ב-1956) בנושא "חוקה לישראל" אמר: 

"הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא איננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. 

בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, יתן את אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה."

אני מקווה שנוכל להתקדם ביצירת הסדרים משטריים בעלי יסודות קבועים.

יהיה זה טרגי – אם לאחר שנים רבות בו הכנסת לא קיימה את תפקידה כרשות מכוננת – יקבעו בה הסדרים שלנוכח אופיים יתבררו כזמניים וישתנו עם חילופי שלטון. חשוב לקבוע הסדרים כאלה בהסכמה רחבה כל הניתן וכך להבטיח גם את המשכיותם וקביעותם.
*   *   *

לא אוכל לסיים דברי הערב מבלי להתייחס למאבק בפשיעה הגואה ברחובות. 
דיברתי על כך גם איתכם מיום כניסתי לתפקיד והשתדלתי ליזום חקיקה – חלקה הושלם ורובה לא - 

שמחזקת את יכולות המדינה להתמודד עם הפשיעה החמורה.

בפניכם ההכרעה בכל תיק על פי נסיבותיו:
הראיות, נסיבות העבירה, נסיבותיו האישיות של העבריין, הסדרי טיעון לעתים. וכיו"ב.

אך אין ניתן להחמיץ את התמונה הרחבה:
גל של אלימות שוטף את החברה הישראלית ומשפיע קשות גם על תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל.
האלימות היא מכת מדינה – וככזאת – יש להתמודד איתה.
רחמים יש לגלות כלפי הקורבנות. כלפי עם-ישראל.
לא כלפי הפושעים.
הענישה חייבת להיות הולמת ומרתיעה.

בתי-המשפט מייצגים את הממלכה ושנינו כבר ש"ללא מוראה של מלכות – איש את רעהו חיים בלעו".

אני מאחל לכם הצלחה רבה בתפקידכם החשוב. על כתפיכם מוטלת אחריות כבדה. אני משוכנע כי תוכלו לה.

"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א, י"ז).״

השבוע מתוכננת הכנסת לציין את היום הבינלאומי למאבק בשחיתות. ואיזו דרך הולמת יותר לכך מהמחטף הפרסונלי של תיקון חוק יסוד(!), שכל מטרתו התחמקות (שניה) מקביעה בסוגית הקלון של שר מיועד והורדת הרף לכהונה בממשלה בהיבט טוהר המידות? שוד המתבצע לאור יום.

״אפילו ברפובליקת בננות יש כבוד מסויים - אפילו למראית עין - לחוקה. תיקון חוק היסוד המכונה ״חוק דרעי״ דומה יותר לשוד בצהרי היום מאשר לתיקון חוקה״.

צפו בראיון לחכ"ל יוחנן פלסנר, בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה

״טענתם שהממשלה היוצאת מסוכנת למדינה. למה אתם כל כך מתמהמהים בהחלפתה?״.

צפו בראיון הערב ב"שש עם עודד בן עמי"

"מביאים לכנסת חוק פרסונלי שנועד להביא חוקים פרסונליים נוספים בהמשך הדרך".

האזינו לראיון אצל אסתי פרז בן עמי, בכאן רשת ב'.

"זאת הבשורה שלכם לעם ולמדינה? חוק עוקף קלון?"

צפו בדבריי במליאת הכנסת במענה ל׳חוק דרעי׳

דברי הערב במליאת הכנסת במענה ל״חוק דרעי״:

״אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה,
בכישורו הרב, הצליח ח"כ ארבל, מתוך הערכה לכישרונו, להציג חוק עוקף קלון.
הצעת החוק שלפנינו, המבקשת לערוך שינוי חפוז וחטוף בחוק-יסוד הממשלה, היא חקיקה פרסונאלית מובהקת. זה נראה פחות כמו שינוי חוקה ויותר כמו שוד לאור יום, ברגע זה גם שוד לעת ערב.
חקיקת יסוד פרסונלית ברוטלית כזאת- שהיא החוק הראשון המובא לחקיקת הכנסת ה-25- תהווה הסנונית לקראת חוקים פרסונליים נוספים בעתיד.

ואני שואל זה החוק הראשון? זאת הבשורה לעם ולמדינה? חוק עוקף קלון?
לא יוקר המחיה? לא משהו אחר? זה? זאת הבשורה?

הכנסת מתבקשת פה להוריד את הרף הנדרש מחברי ממשלה, בכל הנוגע לטוהר המידות, וזאת לצורך הכשרת כהונתו של אדם מסוים לתפקיד שר.

סעיף 6(ג)(1) לחוק-יסוד הממשלה, קובע כי "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".

על-פי הסעיף אדם שנגזר עליו עונש מאסר בתוך 7 שנים לא יתמנה לשר, ללא הקביעה הזאת שאין עם העבירה קלון. ברירת המחדל היא אם-כן, שאדם שנגזר עליו עונש מאסר (כולל מאסר על תנאי) – לא יכהן כשר בממשלה.

תנאֵי כשירות אלו של שרים נחקקו על מנת לקבוע רף מינימאלי של טוהר המידות עבור חברי ממשלה. ככלל - התפיסה העומדת בבסיס קביעת תנאי כשירות היא שלא ראוי לאפשר לאדם שעבר עבירה שנקבע לגביה שיש עימה קלון לכהן בתפקידים ציבוריים חשובים.

בכל הנוגע לכשירותם של שרים, הסעיף אינו מבחין בין אדם שנגזר עליו עונש מאסר בפועל, לבין מי שנגזר עליו מאסר על-תנאי. זאת, בהתאם ללשונו של החוק, ובהתאם לחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה. בחוות דעתה התבססה היועצת המשפטית בין היתר על סעיף 52(א) לחוק העונשין אשר קובע כך: "הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש כולו או מקצתו יהיה על תנאי". הביטוי "מאסר" כולל בחובו איפוא גם מאסר על תנאי.

בשני המקרים, בין אם נגזר על אדם עונש מאסר בפועל ובין אם נגזר עליו עונש מאסר על-תנאי, הוא, ככלל, לא יהיה רשאי לכהן כשר. אלא אם קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע קלון.
אבל - זהו החריג לכלל. הכלל הוא שאדם שהורשע בפלילים ונגזר עליו עונש מאסר – לא יכהן כשר בממשלה. לצד הכלל נקבע חריג, פתח מילוט, בדמות פניה ליושב ראש ועדת הבחירות. שהוא כידוע על פי חוק שופט של בית משפט העליון ההצעה שלפנינו מבקשת להרחיב את הפתח באופן משמעותי מאוד. באופן משמעותי מדי.

המציע טוען, כי נכון להוריד את הרף כך שרק אדם שנגזר עליו עונש מאסר בפועל, יידרש לפנות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אולם, אדם שנגזר עליו עונש מאסר על-תנאי – יהיה רשאי לכהן כשר גם מבלי לבחון האם יש בעבירה שביצע קלון. לשיטת המציע, נכון להשוות את הדין הנוגע לכשירות שרים, לדין החל על מועמדים לכנסת.

ואם כבר רוצים להשוות את הדין: למה לא להעלות את הרף הערכי לגבי חברי-כנסת במקום הורדתו לגבי חברי הממשלה.

אבל גם ההשוואה בין מועמד לכנסת לבין חבר ממשלה היא שגויה.
ראשית, היקף האחריות הציבורית המוטל על חברי כנסת ושרים שונה בתכלית. בעוד שתפקידם של חברי הכנסת מתמצה בעבודה פרלמנטרית - בידיהם של שרים מופקדים משרדים, סמכויות ביצועיות, סמכויות להתקין תקנות, לנהל תקציבים ועוד סמכויות נרחבות. פער זה בין הסמכויות המוקנות לחברי כנסת לבין הסמכויות המוקנות לשרים – מחייב בהחלט קביעת רף נורמטיבי גבוה יותר בהיבט של טוהר מידות כלפי שרים. זה לא המקום היחיד שיש הבדל. למשל - חבר-כנסת מכהן עם כתב אישום; שר-לא.

טעם שני להבחנה שבין שרים לבין חברי כנסת נוגע להיקף הפגיעה בזכות לבחור ולהיבחר. הכנסת, כידוע, היא בית הנבחרים וחבריה נבחרו בבחירות דמוקרטיות, ומכיוון שכך חברי הכנסת זכו בבחירות לאמון ישיר מהעם. יש פער בין נבחרי ציבור לבין מינוי לכהונת שר. האיזון שבין הזכות לבחור ולהיבחר לבין האינטרס הציבורי שבניקיון כפיהם של שליחי ציבור – מצדיק הבחנה שבין מי שהציבור נותן בו אמון במישרין לבין מי שממונה (במקרה זה- ע"י רה"מ).

מדובר בתיקון לחוק יסוד, מכאן שענייננו בשימוש של הכנסת בסמכותה כרשות המכוננת. שהיא ירשה מאז ימי פשרת הררי ובמקרה זה נעשה בו שימוש לרעה. הצעת תיקון לחוק יסוד ראוי לה שתידון בכובד ראש וברצינות הראויה. אולם כאן מדובר בהליך חטוף, אשר נועד לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק. מדובר בתיקון לחוק-יסוד במסגרת הצעת חוק פרטית, שמחוקקת בהליך חפוז וקיבלה רק לפני שעות ספורות פטור מחובת הנחה למרות שאין חשיבות בחקיקתה (לא ביוזמה ממשלתית אשר נפתחת בתזכיר המפורסם להערות הציבור.)

יתרה מזאת: הטעם – שמדובר בו בגלוי ובפומבי "על השולחן" – שבעטיו מבקשת הממשלה הנכנסת לתקן את חוק היסוד הוא טעם פרסונלי. התיקון נעשה עבור אחד מחברי הממשלה המיועדים. מעבר לקושי בקיום חקיקה פרסונלית, קל וחומר חקיקת יסוד פרסונלית, נוצר כאן מצב שמורידים את רף טוהר המידות הכללי, לצורכו ולמענו של אדם. מדובר בצעד בכיוון שלילי: מטעמים פרסונליים מבקשים להנמיך את הרף לכהונת שר בהיבט טוהר המידות.

לא ניתן שלא לתהות, מדוע הקואליציה המיועדת, אשר צעקה במשך שנה וחצי כי הממשלה היוצאת מהווה סכנה למדינת ישראל, בוחרת לעכב את הקמת הממשלה עד אשר תחוקק החקיקה הזאת. מדוע שלא תושבע הממשלה תחילה, ורק לאחר מכן יתוקן חוק-היסוד?

לסיום, לא ניתן שלא להתייחס בתמצית לנסיבותיו הפרטניות של המקרה שלפנינו. 25 בינואר 2022 הודה והורשע ח"כ אריה דרעי במסגרת הסדר טיעון. יומיים קודם לכן להרשעה הוא התפטר מהכנסת, על מנת להימנע ממצב שבו בית המשפט שהרשיע את עונשו – יתייחס לסוגיית הקלון. זאת, כיוון שעל פי סעיף 42א לחוק יסוד הכנסת: "חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת". סעיף זה חל על כל חבר כנסת שהורשע בפלילים, וזאת גם אם לא נגזר עליו עונש מאסר.
חבר כנסת דרעי בחר להתפטר מן הכנסת כדי להימנע מהכרעה של בית המשפט בסוגיית הקלון. גם הפעם מבקש חבר הכנסת דרעי להימנע מבירור סוגית הקלון, הפעם על-ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. ואני כמובן לא מתיימר לקבוע עמדה בעניין, היא לא מסורה לי, היא מסורה לשופט ואינני קובע דבר זולת זאת שצריך ללכת בדרך המלך ולבקש את ההכרעה בדרך שקבועה היום בחוק.

למה לא לעשות את זה?
האם לא יותר נכון שבמקום שהכנסת תוריד את הרף הנורמטיבי באופן כללי - יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יכריע בסוגיה?
אני חושב שכמוסד הכנסת עושה טעות קשה בנתיב שבו מבקשים ממנה ללכת
לנוכח כל האמור, הממשלה באמצעות ועדת השרים לחקיקה החליטה– להתנגד להצעת החוק.״

"הקואליציה המתהווה החליטה שזה יהיה החוק הראשון שיובא לכנסת ה-25. בכך הממשלה החדשה - במו ידיה - החליטה להטביע במצחה אות קלון. והיא תהיה ממשלת הקלון".

צפו בדבריי במליאת הכנסת בציון יום המאבק בשחיתות

״העצה הטובה ביותר שלי לכל מי שנמצא בתפקיד - לשמור על קור רוח ולעשות את התפקיד במקצועיות וללא חשש״

האזינו לראיון הבוקר אצל אפי טריגר בגל"צ

ההתקפות הפרועות על היועצת המשפטית לממשלה מצד חברי הקואליציה המתהווה הן חלק מניסיון שיטתי לאלף את הרשות השופטת ואת השירות המשפטי הציבורי כולו באמצעות מתקפות והפחדות קבועות. כפי שהתרעתי לפני הבחירות - זהו ניסיון ליצור בישראל משטר מסוג חדש, נטול כל רסן ומעצורים.
נאבק על עתיד ישראל!

איך ראש ממשלת ״ימין על מלא״ אומר ״הגדה המערבית״?

צפו בקטע מדברי אמש במליאת הכנסת.

על המאבק בחוק הקלון ומה ההימור שלי לגמר המונדיאל.

צפו בראיון המלא אצל אופירה וברקו מיום שישי

״חוק דרעי זה כמו לשנות את חוק הנבדל במהלך התקפה של הקבוצה היריבה״

האזינו לראיון הבוקר אצל ניסים משעל וגיא פלג, ב103fm

"הכלל שהכתיבו השותפות לביבי: מה ששלי - שלי. ומה ששלך - גם כן שלי".

צפו בדבריי במליאת הכנסת בדיון על חוק פיצול מפלגות.

גם סקר חדשות 13 מהערב מוכיח: רוב אדיר של הישראלים מתנגד לחוק הקלון (״חוק דרעי״). הטיעון של סנגורי החוק מקרב הקואליציה המתהווה כאילו חקיקתו מתחייבת מרצונו הדמוקרטי של הציבור מתגלה כלהג מופרך. חידלו מהביזיון. במקום חוק הקלון - על דרעי לבקש מיו״ר ועדת הבחירות לקבוע: קלון או לא.