החזרת פועלים פלסטינים מיו״ש לעבודה בישראל - שגויה ומסוכנת. זה ציבור שטוף הסתה ושנאה לישראל וליהודים. על ישראל להגמל היום מעבודה פלסטינית ולהגדיל את היקפי הפועלים הזרים ממדינות ידידותיות. אין שיקול חשוב יותר מבטחון אזרחי ישראל!

משתתף בכאבו ובאבלו הכבד של חברי, השר גדי איזנקוט, אחד מגדולי הלוחמים והמפקדים של צה״ל, רעייתו חנה ובני משפחתם על נפילת הבן, הלוחם רס״ר (מיל׳) גל מאיר איזנקוט בקרב בעזה על הגנת עמו. דור חדש של מכבים נלחם בגבורה באויב. מי ייתן ונהיה כולנו ראויים לקורבן הכבד. יהי זכרו ברוך.

את חברי, השר גדי אייזנקוט הכרתי לפני קרוב ל-23 שנים, בתחילת 2001. הימים - ימי האינתיפאדה השניה. ממשלתו הראשונה של אריאל שרון. גדי שימש בתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ואני בתפקיד מזכיר הממשלה. פגשתי במהלך עשרות שנים בצמתי קבלת ההחלטות של ישראל קציני צבא רבים. כמו גדי לא פגשתי. חכם ושקול; צנוע ובעל מידות טובות; רציני, ענייני ורציונלי; ישר כפלס וישיר; דבק במשימה ולא נרתע מדבר; אפס זיוף ואפס חנופה. וכמובן: פטריוט, ממלכתי, אוהב אדם ואוהב המולדת.
אין אדם שגדי בא איתו במגע ולא התמלא בהערכה כלפיו. אני מודה שאני גם מעריך וגם אוהב אותו.

רב-אלוף גדי איזנקוט היה אחד הלוחמים והמפקדים הנועזים בצה״ל. הוא הכיר היטב את השכול: חברים לנשק שנפלו. לוחמים שהוא היה מפקדם.
אתמול פקד השכול את ביתו.

לפני שעה קלה ליווינו את בנו, רס״ר (מיל.) גל איזנקוט, בדרכו האחרונה. מההספדים של החברים הקרובים ושל בני המשפחה הזדהרה והזדקקה דמותו של גל כצעיר ערכי, איכפתי, שערך החברות מאפיין אותו. אדם צעיר שהלך ללא היסוס לשדה הקרב מתוך הבנה עמוקה של צידקת וחשיבות המלחמה.

כל כך מובן שהבן של גדי וחנה גדל להיות הגבר הזה. כל כך מרשים ומעורר השראה. כל כך עצוב שאחרי עשרות שנים שעשה גדי במדים למען ביטחון ישראל על חשבון משפחתו וילדיו - לא נחסך ממנו האובדן הזה, שאין כבד וקשה ממנו. אחרי עשרות שנים של הקרבה, שהד לה ניתן בדבריו של גדי עצמו בקול שבור, הקריבה משפחת איזנקוט את היקר מכל: את הבן. את בן הזקונים.

משפחת איזנקוט נוספה למשפחת השכול ההולכת וגדלה מיום ליום. המחיר כבד ושובר לב. המשפחה הזאת היא תו תקן של פטריוטיות אמיתית ושל ערכים.
בפראפרזה על דברי הנשיא קנדי: ״אל תשאל מה ישראל יכולה לעשות למענך - שאל מה אתה יכול לעשות למען ישראל״.

אתמול בלילה הגעתי לביתם בהרצליה, אליו הגעתי בעבר בנסיבות אחרות. לבי איתם בשעתם הקשה.

אין נחמה לגדי, לחנה, לבני המשפחה. אבל יש גאווה גדולה: על מי שהיה גל ז״ל. על המשפחה המפוארת שהקימו. על ההשראה שניתנה על ידם לעם ישראל כולו, בימים מרים וכואבים.
יהי זכרו של גל מאיר איזנקוט חקוק לעד בלב האומה.
ונצח ישראל לא ישקר.

״נפעל רק על פי האינטרס הלאומי״.

צפו בראיון למהדורת החדשות של ערוץ 13 עם תמר איש שלום.

טוב שהקבינט החברתי-כלכלי אימץ את עמדתי שאין מקום להכניס אוכלוסית אויב לישראל בזמן מלחמה. מתכוון להאבק על עמדתי זו גם בקבינט הבטחוני.

הפתרון: הבאה מהירה של פועלים זרים ממדינות ידידותיות עם פחות בירוקרטיה.

"רומן באישיותו, במסלול חייו וגם בנפילתו בקרב מסמל ציונות ומגלם את כל האידאלים של ציונות: עלייה, ביטחון, אהבת המולדת, מימוש הזכות והחובה להגן על עצמנו בכוחות עצמנו. רומן עלה לארץ לבדו בגיל 16. אותו נער צעיר הפך לקצין בצה"ל, לוחם קר רוח שחבריו הלוחמים סומכים עליו. סמלי שרומן ברונשטיין נפל בימי החנוכה וגבורתו וגבורת חבריו כגבורת המכבים מלפני כמעט 2200 שנים. גבורה שהיא מסירות נפש לעצמאות עמנו בארצו".

הבוקר, בהלוויתו של גיבור ישראל, רס"ן (במיל') רומן ברונשטיין ז"ל שנפל בקרב בחאן יונס.

״לא נסכים למדינת טרור פלסטינית – לא ביהודה ושומרון ולא בעזה!
לא נסכים לוותר על האחריות הביטחונית – לא ביהודה ושומרון ולא בעזה״.

צפו בנאום המלא, הערב, בהדלקת נר שישי של חנוכה עם משפחות שכולות.

כמעט בכל אחד מביקורי התנחומים הרבים שאני מקיים בימים אלה חוזרות ואומרות לי המשפחות השכולות, בשעתן הקשה ביותר, את אותם שני דברים, כאילו נידברו ביניהן.
האחד - שימרו על האחדות.
השני - סיימו את המלאכה. אל תעצרו באמצע.
שני הדברים כאחד הם צו השעה!
אני משוכנע שפרישה מממשלת החירום בשעה זו היא חוסר אחריות לאומית.

.לא הצטרפנו לממשלת חלומותינו. הקמנו את ממשלת החירום כשהקצנו לחלום הביעותים והזוועות של ה-7 באוקטובר כמהלך לאומי הכרחי.
לא הקמנו את ממשלת החירום בשביל ״להציל את נתניהו״ ואין לנו כל כוונה לעשות זאת.
הקמנו אותה למען ישראל שלנו, מדינתנו האהובה, בשעתה הקשה ביותר מאז מלחמת העצמאות.

אתם מכירים את הדרך הקשה והמפרכת שעשיתי במאבק למען טובת המדינה.
לא שיניתי את דיעותי ותפיסותי, עליהן נאבקתי בהתמדה כל השנים האחרונות.
בדיוק לפני שלוש שנים הקמתי את ״תקווה חדשה״ ועזבתי את התנועה שהיתה ביתי. עשיתי זאת מתוך הכרה בדבר השינוי שישראל זקוקה לו. אלמלא מהלך זה ועמידתי מול לחצים ופיתויים לא היתה קמה כעבור חצי שנה ממשלת השינוי. איני מכיר אדם פוליטי ששילם מחירים כבדים כמחירים שאני ומשפחתי שילמנו בגין נחישותי לחולל שינוי בהנהגת המדינה.

אני פטריוט ישראלי שמשוכנע שתוצאות המלחמה ישפיעו עמוקות על עתיד ישראל. על יכולתם של ילדינו ונכדינו לחיות בביטחון בארץ הזאת.
האינטרס הלאומי ורק האינטרס הלאומי לנגד עיני ואמשיך לפעול רק לפי מצפן זה.

ביום שלישי, בהדלקת נר שישי של חנוכה במעמד משפחות שכולות, אמרתי שאחרי המלחמה חייבת החברה הישראלית לעבור תיקון גדול, גם תיקון פוליטי. אבל סדר הקדימויות חייב להיות: קודם מביסים ביחד את האויב. רק אחר כך חוזרים לשיגרה הפוליטית.

לבי, ליבנו עם חיילינו הגיבורים שבחזית, עם החטופים שעדיין נמצאים בשבי של אויב אכזר, עם הפצועים המחלימים בבתי החולים, עם המפונים שעדיין רחוקים מביתם.

שבת שלום לכל בית ישראל

יש להרחיב את מתווה התגמולים לחיילי המילואים לפי תקופת השירות בפועל (גם מעל ל-60 יום)!

יצאתי מישיבת הקבינט הבטחוני עתה ונודע לי על הפרסום (עליו לא התבקשה גם תגובתי) בדבר הצעה המתגבשת ל״צירופי לליכוד״. הדבר כלל לא עומד על הפרק. את הליכוד עזבתי לפני 3 שנים והקמתי את ״תקווה חדשה״ מתוך הכרה כי נדרש שינוי במדינה. רק מהלך זה איפשר לאחר חצי שנה את הקמת ממשלת השינוי. לא שיניתי את דיעותי והמציאות רק הוכיחה ביתר שאת את צידקתן. לממשלת החירום הצטרפתי עם חברי בעקבות המלחמה הקשה והרב-חזיתית שפרצה ב-7 באוקטובר, על יסוד גישה פטריוטית. כשתסתיים המלחמה יגיע זמן התיקון הגדול בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית.

"חייבים להתרכז אך ורק בניצחון ישראל. מפלגנות ופירוד בינינו ירוויחו רק אויבנו.".

צפו בראיון לחדשות 12 עם גדעון אוקו.

מברך על הודעת שר האוצר מהיום, בעקבות פנייתי, לפיה כלל חיילי המילואים יתוגמלו על שירות מילואים גם מעבר לששים הימים. מגיע להם!

״מדינה פלסטינית היא כחגורת נפץ סביב מותני ישראל. זוהי קונספציה שגויה על סטרואידים״.

צפו בדברי ב״ועידת התחזיות״ של כלכליסט.