התייחסותי לפסק הדין של בית המשפט העליון בענין ביטול עילת הסבירות:

‏1. ההחלטה שעמדה בפני בית-המשפט לא היתה קלה או פשוטה והדבר בא לידי ביטוי גם בהתפלגות הדיעות (8 נגד 7).

‏2. כחבר-הכנסת התנגדתי עם חברי לחוק לביטול עילת הסבירות שנוסח באופן גורף וקיצוני.

‏3. בפני השופטים עמדו שתי שאלות קשות יותר: האם ברמה העקרונית יש בכלל לבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד? האם יש מקום לפסול את התיקון לחוק היסוד הספציפי בענין ביטול עילת הסבירות.

‏4. לשאלה הראשונה ענו 12 מתוך 15 השופטים בחיוב. בצדק, לדעתי. אבהיר. השאלה האמיתית היא - האם די בכותרת ״חוק יסוד״ שניתנה על ידי המחוקק כדי לחסן את החוק מביקורת שיפוטית בלי קשר לתוכן החקיקה. האם למשל מנוע בית המשפט יהיה מלהתערב ב״חוק יסוד: בחירות כל עשר שנים״ אם הכנסת תחוקק כזה? ברור שלא. השופטים שאלו בדיון האם חוק עזר עירוני שיקבל את הכותרת חוק יסוד יהיה חסין מהתערבות. גם כאן ברור שהתשובה שלילית. כלומר - יש צורך, למשל, לבחון שחוק שזכה לכותרת חוק יסוד הוא אכן כזה ולא הולבש באיצטלה כזאת רק כדי למנוע ביקורת שיפוטית על החקיקה. אזכיר שכיום חוק יסוד מחוקק בדיוק באותו אופן שמחוקק חוק רגיל.

‏5. השאלה השניה היא האם היתה עילה שמצדיקה את פסילת התיקון הספציפי לחוק היסוד שעניינה ביטול עילת הסבירות. מבלי להיכנס לדיון נרחב בסוגיה - ועל אף שהתנגדתי לחוק גורף זה - דעתי היא כדעת שבעת שופטי המיעוט. על בית המשפט להשתמש בכוחו בריסון (הן לגבי חקיקה רגילה וקל וחומר לגבי חוק יסוד). לא כל חוק שאני כחבר הכנסת מצביע נגדו במליאה - הייתי מייחל שבית המשפט יפסול.

‏6. התנהלות הממשלה והקואליציה במקרה זה כמו בכל נושא המהפכה המשטרית (״הרפורמה המשפטית״ בפי חסידיה) לא היתה נבונה, בלשון המעטה. הבחירה בנוסח קיצוני וגורף הקלה על בית המשפט להגיע לתוצאה אליו הגיע. עובדה היא שלפני ואחרי החקיקה דנה הקואליציה על נוסחי פשרה לצמצום עילת הסבירות שללא ספק היו עומדים במבחן הביקורת השיפוטית.

‏7. העובדה שהעתירות הוכרעו על חודו של קול כשבית המשפט ישב בדין בהרכב מלא מלמדת על כך שבית המשפט העליון היום הוא בית משפט מגוון והטרוגני. זוהי תוצאת תהליך של עשור ומחצה מאז העברתי בכנסת את החוק הדורש רוב מיוחס (7 מתוך 9 חברי הועדה) לבחירת שופטים בבית המשפט העליון. רוב מיוחס זה יצר שיח של הסכמות ואיזונים בתהליך הבחירה של שופטי בית המשפט העליון. בפרספקטיבה של הזמן - החוק הזה שינה את פני בית המשפט העליון ויצר בו הרכב מאוזן ומגוון מבחינת השקפת העולם השיפוטית של שופטיו. בית המשפט היום אינו דומה לבית המשפט שלפני חקיקת החוק.

‏8. ההתקפות על בית המשפט - מיותרות. יש לכבד גם פסיקה שמתנגדים לתוכנה. לכנסת יש כלים לשנות את המציאות. ראשית: ניתן להסכים על חוק מתון יותר לצמצום עילת הסבירות שבקלות יעמוד בביקורת השיפוטית (למרות שאיני נלהב מחקיקה ש״מטפלת״ בעילה אחת מעילות המשפט המנהלי. עדיף שצמצום העילה יתבצע על ידי בית המשפט בתהליך אבולוציוני). שנית - וזה העיקר: הכנסת צריכה לחוקק סוף סוף בהסכמה רחבה את חוק יסוד: החקיקה. חוק שיפסיק את ההתייחסות לחוקי היסוד כאל פלסטלינה ויתייחס אליהם כראוי: כחלק מחוקה. במסגרת זאת יהיו מאפיינים ייחודים לחקיקת חוקי יסוד ולתיקונם: ארבע קריאות, רוב מיוחס בקריאה הרביעית, רווחי זמן סבירים בין הקריאות וכדומה. כמו כן חוקי יסוד יוגדרו על פי תוכנם. חוקה עוסקות בזהות המדינה, מבנה מוסדות השלטון וזכויות האדם. אלה יהיו נושאים לגיטימיים לחוקי יסוד. לא כל חוק יוכל להתהדר בכותרת זו. חוקי יסוד שיעמדו במאפיינים אלה מבחינת דרך קבלתם ותוכנם יהיו חסינים מביקורת שיפוטית.

‏9. בכל אלה יהיה מקום לדון בימים אחרים, אחרי המלחמה, על יסוד גישה אחראית שחותרת להסכמה רחבה. בתקווה שמשנת 2023 נלמדו, הופקו והופנמו הלקחים הנדרשים.

״כשמבזים את הרמטכ״ל - מבזים את צה״ל. על ראש הממשלה מוטלת האחריות למנוע זאת.״

צפו בראיון ל׳פגוש את העיתונות׳ בחדשות 12 עם בן כספית וירון אברהם

החלטת הממשלה שהתקבלה לפני שעה קלה על הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי המילואים - משמעותית וחשובה. היא מבטאת הערכה חברתית למשרתי המילואים וגם סדר עדיפויות נכון. מי שנותן - צריך גם לקבל. ההחלטה מקיפה, על אף שיש צעדים נוספים בהם ניתן לנקוט. נפעל גם בהמשך למען משרתי המילואים הנושאים בעול.

מזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן טוען: גם לפלסטינים יש שאיפות. צודק. מדינה היתה יכולה להיות להם כבר לפני יותר מ-75 שנים ואינספור פעמים מאז. אלא ששאיפתם העקבית היא השמדת ישראל. היום כמעט שאין ישראלים שלא מבינים זאת. הם לא יתנו להקים בלב ארצנו מדינה שתהיה בסיס למימוש מזימה זו.

The legal process underway at the ICJ, is simply an attempt to eliminate Israel's right to self-defense. A right stipulated in the UN Charter. A right the State of Israel needs more than any.

And it is not by chance that this attack targets the world’s only Jewish state.

מדברי הערב בישיבת הממשלה בה הודעתי שאצביע נגד תקציב 2024:

״ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם גובה הגרעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה.
ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים.
החלטות קשות פוליטיות והחלטות שמהוות דוגמא אישית (כגון: קיצוץ בשנת 2024 בשכר הבכירים בשירות הציבורי - נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים) יקלו על גיוס הציבור להתמודדות מול המציאות הכלכלית הקשה, אך כאלה חסרות בהצעת התקציב שהובאה לממשלה.״

הצעתי לנקוט מהלך של שיחרור ״רווחים כלואים״ שיאפשר גביית סכומים גדולים מאוד של מס דיבידנד מחברות, דבר שייצר מקור הכנסה גדול וצמצום משמעותי של הגרעון הצפוי.

״אני מתנגד ליציאה מחאן יונס לפני התקדמות בנושא החטופים וחיסול ראשי חמאס. זאת תהיה טעות קשה. את סיום השלבים יש להגדיר לפי השגת יעדים, לא לפי לוחות זמנים.״

צפו בראיון בחדשות 12 אצל קרן מרציאנו.

״חייבים להמשיך במלחמה בחמאס עד להשגת היעדים״.

האזינו לראיון ביומן הבוקר בגל״צ אצל אפי טריגר.

פניתי לכינוס מיידי של הקבינט הביטחוני כדי לדון בהמשך המלחמה ברצועה ובאופן ניהולה.
‏הורדת עצימות פעילות צה״ל ברצועה וצמצום היקף הכוחות בה במצב הקיים - שגויים. יש לקבל החלטה על הגברת הלחץ הצבאי על חמאס לאלתר. כמו כן יש להנחות ששינויים באופי המערכה יתבססו על בחינת ההתקדמות בהשגת היעדים ולא לפי לוחות זמנים.

״האלטרנטיבה היא: הכרעת החמאס או כניעה לחמאס. צריך להגביר את הלחץ הצבאי״.

צפו בראיון הבוקר באולפן Ynet

״כניעה לחמאס זה הנזק האסטרטגי הכי גדול לישראל״.

האזינו לראיון אצל אילנה דיין בגל״צ.

״מדינה פלסטינית לא יכולה לקום. זאת תהיה סכנה לקיומה של מדינת ישראל״.

צפו בראיון במהדורת החדשות של ערוץ 14 עם מגי טביבי.

״נזכור את הערכים שביטאו הנופלים בחייהם ובמותם: את האחדות, שותפות הגורל ומסירות הנפש. רס״ם ברק חיים בן ואליד - אני מצדיע לך ולחבריך הלוחמים, המכבים של דורנו״.

דברי הספד בהלוויתו של הלוחם רס״ם ברק חיים בן ואליד ז״ל, שנפל אתמול ברצועת עזה.

״אני מתנגד לעצירת המלחמה בשביל מו״מ. הורדת מנופי הלחץ מהחמאס לא תקרב אותנו למתווה החזרת חטופים חדש, אלא להיפך״.

צפו בראיון בחדשות 12 עם גדעון אוקו.

לפני כ-20 שנה, בעת הדיון על תוכנית ההתנתקות, חלקתי מעל במת הכנסת על דברי השרה ציפי לבני לפיהם אחרי ביצועה יהיה ״עולם אחר״ מבחינת ההכרה הבינלאומית בזכותה של ישראל להגנה עצמית. היא טעתה, כמובן. כפי שהזהרתי אז יחסי הציבור הטובים של נסיגת ישראל ארכו ימים ספורים בלבד. זמן קצר לאחר הנסיגה מעזה כבר הותקפו ישראל ואזרחיה ממנה ומיד קרסה תפיסה אוטופית זו (ע״ע דו״ח גולדסטון). מאז הותקפו אזרחי ישראל שוב ושוב בטילים ובטרור משטח ממנה נסוגה ישראל באופן מלא. מוקד ההתקפה בהליך בהאג הוא זכותה של ישראל להגנה עצמית. בשדה הקרב ישראל שרדה במשך 75 שנה מלחמה בלתי פוסקת, בניגוד לציפיות אויביה. על כן, פרוייקט מרכזי של אויבינו הפך להיות חיסולה של זכות זו באמצעות מערכה משפטית (legal warfare). עצם הנסיון לשלול מישראל, המדינה המותקפת ביותר בעולם, זכות הנתונה לכל מדינה ומעוגנת במגילת האו״ם, הוא מקומם ומנוגד לתחושת הצדק. החובה המרכזית של כל מדינה היא להגן על אזרחיה. כשמדובר בישראל, מדינתו של עם שהיה חסר מגן במשך אלפיים שנות גלות, זוהי גם זכות גדולה. לא היה עם בתולדות העמים ששילם מחירים כה כבדים על היותו נטול מגן. מחר יצויין בעולם יום השואה הבינלאומי. הציווי ״לעולם לא עוד!״ מחייב אותנו לא לשמוט לעולם מידינו את הכוח להגן על עצמנו. מימושן של זכות וחובה זו מסורים בידי צה״ל, הצבא המוסרי ביותר בעולם. הוא עושה זאת כעת מול אויב ברברי - החמאס - שחרט על דגלו באמנתו את השמדת ישראל (רצח עם כאידיאולוגיה מוצהרת). מפלצות האדם של החמאס רוצחים במכוון אזרחים, עורפים ראשי קורבנותיהם, אונסים נשים ושורפים תינוקות. היעד שלהם הוא אוכלוסיה אזרחית והם פועלים מקרב אוכלוסיה אזרחית. כלומר: גורמים במכוון להרג אזרחים שלנו ושל בני עמם. ישראל וצה״ל פועלים, כמובן, בהתאם למשפט הבינלאומי. לצד המאבק של ישראל באויביה אנו חייבים לנהל בתקיפות, בנחישות ובתבונה את המערכה על הזכות של ישראל להגן על עצמה. יש לקיימה מול דעת הקהל העולמית, בדגש על המדינות הדמוקרטיות. זוהי מערכה מדינית, תודעתית, הסברתית ומשפטית משולבת. דרום-אפריקה היתה כלי שרת של חמאס ואויבי ישראל. במובן הזה, ההליך בהאג מבשר גם את העתיד לבוא. זו תהיה זירה נוספת בו ינסו אויביה של ישראל להכריע אותה, תוך שימוש במוסדות בינלאומיים ובמוסדות משפט בינלאומיים. הנסיון שלהם יהיה להכריע את ישראל בדרך זו, לאחר שנכשלו בכך בשדה הקרב. על הזכות שלנו להגנה עצמית לעולם לא נוותר, פשוט כי אין לנו ברירה. שבת שלום.

"על ישראל לתבוע את איראן בהאג״.

צפו בראיון במהדורת החדשות של ערוץ 13 עם תמר איש שלום.

״יש לעבור בזירה הבינלאומית ממגננה למתקפה. אפעל כדי שישראל תתבע את איראן בהאג. איראן פועלת להשמדת ישראל״.

האזינו לראיון אצל אריה גולן ברשת ב.

״אנחנו חייבים להמשיך בלחימה עד להשגת היעדים. זה חיוני לעתיד ילדינו ונכדינו בארץ הזאת״.

האזינו לראיון אצל ירון וילנסקי בגל״צ.

״האמירה ׳בכל מחיר׳ - רק מעלה את המחיר ומרחיקה את החזרת החטופים״.

צפו בראיון אצל עודד בן עמי בחדשות 12.

ראיון עם שאול אמסטרדמסקי על מלחמת עזה. מוזמנים לצפות.

https://youtu.be/IumtHiti5Pw?si=5XhFYNvKW8xLHt1U