גדעון סער
✔
3.14K subscribers
616 photos
772 videos
54 files
166 links
ערוץ הטלגרם הרשמי של גדעון סער
Download Telegram
ב-8 באוקטובר כתבתי כאן: ״אתמול היה היום הראשון של מלחמת איראן בישראל״. נדמה לי שהיום זה נהיר לכל. כתבתי אז גם שמתקפת הפתע של חמאס היתה רק המהלך הראשון במערכה שמטרתה השמדת ישראל.

‏כל מי שמזהיר היום מסכנת מלחמה אזורית מתעלם מהעובדה שכבר מתקיימת מלחמה כזאת!

‏בכל החזיתות - היוזמה ההתקפית היתה של אויבינו (חמאס, חיזבאללה, החותים). וישראל - הגיבה.

‏לכן, השאלה אינה אם תהיה מלחמה אזורית אלא - באיזה אופן היא תמשיך להתנהל ?
‏די ברור שאויבינו מעוניינים במלחמת התשה ארוכה נגדנו בכמה חזיתות. בהקזת דם קבועה של ישראל - צבאית, מדינית, כלכלית וחברתית לאורך זמן. בסופה הם מאמינים שיוכלו להנחית על ישראל את המהלומה המכרעת.

‏אויבינו, רובם ככולם, יכולים להכיל מלחמת התשה כזאת.
‏מי שעומדת בראש הציר - איראן - לא נשרטה בכלל עדיין מהמלחמה! מה הנזק שספגה איראן עד כה מהמלחמה הכבדה שהיא מנהלת, בעיקר באמצעות שלוחיה, נגד ישראל? שואף לאפס.

‏המסקנה הבלתי נמנעת היא שישראל חייבת לשנות את המשוואה הבסיסית של המלחמה.
‏איראן, שקוראת בגלוי (ופועלת) להשמדת ישראל ושמובילה ומממנת ציר של מדינות טרור שנלחם בישראל מזה 10 חודשים, חייבת לשלם מחירים כבדים כדי להניא אותה מהמשך המסלול האסטרטגי בו בחרה.

‏כעת איראן מודיעה בפומבי שהיא עומדת לתקוף את ישראל באופן ישיר וגם בשותפות עם שלוחיה. זאת, בתגובה לסיכול מנהיג חמאס, שישראל לא לקחה עליו אחריות.

‏ישראל חייבת לשאול את עצמה כעת:

‏1. האם היא חייבת להמתין לביצוע המתקפה עליה ? (יתרונות מול חסרונות).
‏גם אם יוחלט שלא להקדים ולתקוף - מומלץ לפחות לתקוף במקביל לביצוע ההתקפה עלינו. לא נראה שיש טעם להמתין לבחינת תוצאותיה ולהזמין לחץ בינלאומי עלינו לצמצום התקפתנו שלנו.

‏2. איזו תקיפה תכאיב לאיראנים?
‏אין כל טעם בתקיפה ״בוטיקית״ המעבירה ״מסר״. זמן האיתותים חלף.
‏ללא ספק פגיעה בכלכלה האיראנית (יעדים משמעותיים לכלכלה האירנית) המבוססת על הנפט שלה - היא פגיעה כואבת. וצריך לזכור: הכלכלה האיראנית מכלכלת ומממנת את כל השלוחות הטרוריסטיות - מתימן, דרך עזה, המיליציות השיעיות בסוריה ובעירק ועד לבנון.
‏לא ארצה לפרט מהם היעדים האסטרטגיים שתקיפתם תהיה משמעותית. זו צריכה להיות תקיפה שגורעת מהם יכולות ונכסים משמעותיים ומבהירה את נחיתותה האסטרטגית בהקשרים מסוימים.
‏במלים אחרות: צריך להוציא את איראן מ״אזור הנוחות״ שלה. אין סיבה לעשות זאת רק לאחר סבבים נוספים שיגיעו במלחמה זו. יש סיבות טובות להטיל ספק בתפיסה שהזמן עובר לטובתנו.

‏הדבר הגרוע ביותר הוא לאותת מראש שישראל ״תכיל״ את מתקפת האויב, אם זו לא תחרוג מפרמטרים מסוימים.
‏במשך שנים האויב (חיזבאללה, למשל) קבע משוואות שלמעשה הכפיפו את ישראל לפעול בתוך תוואי שלא תאם את האינטרסים שלה.
‏המשפט ״ישראל ערוכה לכל תרחיש״ משמעותו בדרך כלל היא: האויב ינסה לעצב את המציאות ואנו נגיב לפעולתו. הגיעה העת לקבל החלטות אסטרטגיות לעיצוב פני המערכה.
‏בסיכולים (שעליהם ישראל לקחה אחריות) הוכיחה ישראל עוז החלטה ופעולה.
‏עוז החלטה נדרש גם במעבר מהחלטות טקטיות להחלטות אסטרטגיות.

‏ונצח ישראל לא ישקר!
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
צפו בראיון שלי ל׳פגוש את העיתונות׳ עם בן כספית ודפנה ליאל.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
הקונספציה ואני - לא חברים.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
״דיון קונספציה מובהק״

מדברי היום בדיון בוועדת חוץ וביטחון על חוק הארכת השירות הסדיר.
Forwarded from 120 ואנחנו
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
ח"כ גדעון סער - ועדת החוץ והביטחון 07.08.24
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
״במקום תגובות - יוזמה והכרעה״

צפו בראיון המלא לריקלין וסג״ל בערוץ 14.
הדלפת חומרי חקירה (הסרטון) מפרשת החשדות כלפי חיילי המילואים מכח 100 פוגעת בזכויות אדם וגם במדינה ומשרתת את אויביה. האינטרס הציבורי מחייב חקירה פלילית לאיתור המדליף ומיצוי הדין עימו.
״עסקת חטופים תסגור את המלחמה בעזה ובצפון ותמנע מלחמה אזורית״. כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה לאחרונה מפרשני האולפנים וגם מ״מומחים ביטחוניים״? בואו נשים רגע בצד את השאלה האם בכלל אפשרית כעת עסקת חטופים שאני מייחל לשובם במהרה. בואו נתמקד במשמעות ״סגירת״ המלחמה בעזה כעת. זוהי החלטה מודעת על אי השגת מטרותיה. זו השארת חמאס בשלטון בעזה והותרת האיום ממנה על ישראל בכלל ועל תושבי עוטף עזה בפרט. זאת תהיה טעות הסטורית.

‏מעבר לכך - הכל היום כבר מבינים שמטרת הציר בראשות איראן היא השמדת ישראל. לא כאידיאולוגיה או חזון גרידא, אלא כמטרה פרקטית. לא בעתיד הרחוק - אלא בשנים הקרובות. האם ישראל המכותרת מוכנה להמשיך לחיות עם המציאות הביטחונית אליה הביאו אותה 3 עשורים של מדיניות המבוססת על נסיגות והכלה? עד לא מזמן ״מומחי הביטחון״ ועושי דברם באולפנים מכרו לנו אשליות וכזבים. היום כאשר המציאות האסטרטגית כבר ברורה הם משכנעים אותנו למה חשוב שנפסיק את המלחמה כעת. ״צה״ל שחוק״, הם אומרים, ״נתארגן, נתחמש, נתאושש ואז נהיה מוכנים למלחמה הגדולה. אז נצא ונסיר את האיום מביירות ועד טהרן״. האומנם? האם יש ממש בטיעון הזה או שמסתתרת אחריו הדחיינות הרגילה של מי שתמיד העדיפו שקט לרגע על ביטחון אמיתי והקריבו את העתיד על מזבח ההווה? אם ישראל מעוניינת להסיר את חרב ההשמדה שהונפה עליה ונמצאת לא הרחק מצווארה - חייבים לשאול: האם דחייה תשרת אותנו או את אויבינו? האם הזמן יעבוד לטובתנו או לטובתם?

‏כל אדם רציני שיבחן נושא זה חייב לפחות להטיל ספק בכך ש״כל עכבה לטובה״ בענין זה. שהרי לא רק אנחנו ננצל את הזמן כדי להתחמש ולהתארגן. בכל מה שנוגע לבניין הכוח - כלל לא בטוח שנצליח להדביק את הקצב של אויבינו מסביב מתימן דרך טהרן ועד ביירות בטילים, כטב״מים ועוד. צריך לקחת בחשבון גם שרוסיה וסין יסייעו לתהליכי התחמשות והצטיידות של הציר, לרבות במימדים בו יש לו פיגור לעומתנו (הגנה אוירית). התקרבות איראן לגרעין היא גם שיקול שמוכרחים להביא בחשבון. גם בהקשר זה לא ניתן לומר, בלשון המעטה, שהזמן עובד לטובתנו.

‏זאת ועוד: יש סימנים לרצון בציר להטיל גם את סוריה לשדה המערכה. עוד מספר שנים (ואולי פחות מכך) אנחנו צריכים לקחת בחשבון אפשרות לחזית נוספת -ברמת הגולן. לא רק בהיבטי תלול מסלול אלא גם בהקשר של תקיפה קרקעית. ניוד של כוחות חות׳ים לגזרת גבול שלנו - עלולה להגדיל את הסד״כ שיילחם נגד צה״ל. בימים האחרונים למדנו עד כמה גבולנו עם ירדן חדיר. בשנים הקרובות הציר בראשות איראן יעשה מאמצים להפלת המשטר בירדן. אם חלילה יצליח בכך - יווצר למעשה רצף טריטוריאלי עם עורף טריטוריאלי מאיראן ועד גבול ישראל.

‏הטיעון האחרון של הדחיינים הוא טיעון כבד משקל: העדר גיבוי אמריקני למלחמה אזורית. האמת היא שהמלחמה האזורית כבר כאן, עשרה חודשים. אויבינו לא שאלו אותנו ולא את האמריקאים. השאלה האמיתית היא האם יש לנו ענין במלחמת התשה ארוכה שעלולה להמשך שנים. מלחמה שבה רק אויבינו והמזל קובעים את גובה הלהבות. אויבינו יוכלו להכיל זאת. אנחנו יותר נתקשה בכך. דימום רב תחומי: מדיני, ביטחוני, כלכלי, חברתי ודמוגרפי לאורך חודשים ושנים מסוכן לישראל. אבל האם אחרי הבחירות בארה״ב -למימשל הבא בוושינגטון, של טראמפ או של האריס, יהיה ענין להתחיל את דרכו עם מלחמה אזורית? ברור שלא. כלומר: מי שחשב שיותר נכון להמתין עד אחרי הבחירות בארה״ב - מוזמן לחשוב שוב. דעת הקהל האמריקנית אוהדת לישראל. זמן מערכת בחירות בארה״ב עשוי להיות דווקא זמן נוח יותר לישראל מהשנה הראשונה לכהונת מימשל חדש.

‏לסיכום: אל תקשיבו לכל אלה שנכשלו בתפקידם או בפרשנויותיהם לאורך השנים. הם לא מבינים יותר ממכם. הפעילו את השכל הישר שלכם.
‏ישראל מצויה במלחמה על עצם קיומה. גם את זה ״המומחים״ לא הבינו מיד. חלקם לא מבינים זאת עד היום. למען ילדינו ונכדינו אנחנו חייבים לצאת ממלחמה זאת כשידנו על העליונה. אנחנו חייבים לשנות את המציאות האסטרטגית של כיתור ישראל בטבעת אש משולבת בסכנת פלישה קרקעית רב חזיתית. אנחנו מוכרחים להוכיח שתוקפנות נגד ישראל אינה משתלמת. מי שיברח מהמלחמה - המלחמה תרדוף אחריו. ״רק המעז - מנצח״, למדתי ממישהו שהבין משהו במלחמה. הגיעה העת ליזום ולא רק להגיב. לא רק במבצעים טקטיים, אלא גם במהלכים אסטרטגיים: מול איראן ומול חיזבאללה. זהו תפקידה של המנהיגות המדינית והצבאית בישראל היום.

‏שבת שלום לכל בית ישראל.
הממשלה תעשה טעות קשה אם תחזור למהפכה המשטרית בזמן המלחמה. זה יסתיים שוב עם אפס תוצאות ומקסימום נזק.
‏יש מקום לרפורמה משפטית בהסכמה רחבה, שונה מזו שהובילה הממשלה בתחילת הקדנציה - אחרי המלחמה.
‏כעת יש להתמקד במלחמה האכזרית והקשה שנכפתה עלינו.
הורדת דירוג האשראי של ישראל ע״י חברת פיץ׳ מהווה אינדיקציה נוספת למשבר הכלכלי. מתחילת המלחמה לא גילתה הממשלה אחריות כלכלית וגם לא נקטה בצעדי ריסון פיסקאלי משמעותיים, הנדרשים לנוכח העליה ההכרחית בהוצאות הביטחון. גם חגיגת הבזבוזים הפוליטיים נמשכה כבשגרה. משבר הוא גם תמיד הזדמנות לרפורמות (כלכליות) - אך גם מזה הקפידה הממשלה להמנע. המיתון בשער. תתעשתו!
Audio
״דברי הרמטכ״ל על יציאה מפילדלפי ערב הפסגה בדוחא - הפקרות. ככה לא מנהלים מו״מ״.

האזינו לראיון עם אפי טריגר ביומן הבוקר של גל״צ.
בשיטת ההסלמה הזוחלת חיזבאללה ״מרגיל״ עכשיו את ישראל לירי כבד על ישובים שלא פונו, כדוגמת העיר קצרין. אצל ממשלת ישראל התפריט לא השתנה ועיקרו- להג ריק. גם לאחר קרוב לשנה היא לא נוקטת יוזמה לשינוי המציאות העגומה בגבול הצפון. מלחמת התשה קבועה לא משרתת את האינטרס הישראלי. רק המעז מנצח!
אל מול החלטת חיזבאללה לירות אלפי טילים ורקטות - שוב בחרה הממשלה בחלופה האסטרטגית הפחות נכונה. הבחירה לסכל את המתקפה בלבד אחרי עשרה וחצי חודשים של מתקפת חיזבאללה על ישראל - היא המשך מדיניות ההכלה. להחלטה זאת יש משמעות אחת: רק אויבינו יקבעו את עיתוי ורמת ההסלמה. הזדמנות זאת היתה צריכה להוביל להחלטה על מתקפה מקדימה כוללת לשינוי המציאות בצפון. הותרת המציאות הקיימת בצפון הארץ על כנה - משמעה המשך ההכלה. לא יהיו בשום נקודת זמן בעתיד תנאי מעבדה לפעול. מי שיברח מהמלחמה - המלחמה תרדוף אחריו.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
״צריך להחזיר את ריבונות ישראל לקרית שמונה, שלומי ומטולה״.

צפו בראיון המלא עם קרן מרציאנו במהדורה המוקדמת בערוץ 12.
Audio
״האזעקה תפסה אותנו בעכו״.

האזינו לראיון המלא אצל גדי נס ברדיו צפון.
Audio
על הצורך להחזיר את ריבונות ישראל לצפון, על הר-הבית ועל המחלוקת במערכת המשפט.

האזינו לראיון שקיימתי הבוקר אצל אפי טריגר בגלי צה״ל.
פיצוץ השיח להסכמות לבחירת שופטים בבית המשפט העליון הוא מצער בעיני.

‏בחודשי המלחמה הגיעו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון בפועל לפשרות ולהסכמות סביב איוש משרות שיפוט בערכאות הנמוכות יותר. זה היה נכון עבור שניהם, אבל חשוב מכך - זה היה גם הדבר הרצוי למערכת כולה. זה נכון תמיד, אבל בפרט בעת שישראל מצויה במלחמה קיומית.

‏הצעתו של שר המשפטים למינוי השופט אלרון כנשיא בית המשפט העליון לשנה אינה נכונה כשלעצמה. באופן אישי מעולם לא חשבתי שמוצדק לסטות מהכלל הלא כתוב של ה״סניוריטי״. הוא מונע פוליטיזציה של בית המשפט העליון. חוסר התלות של שופטי בית המשפט העליון מרגע שמונו - הוא דבר חשוב ביותר. אם השופטים יהיו בתחרות מתמדת ביניהם על משרת הנשיא תוך פזילה מתמדת למי שמצוי באותה עת בשלטון - הדבר עלול להשפיע גם על פסיקתם. לסיכום - יתרונות כלל הסניוריטי גדולים בעיני מחסרונותיו. בנוסף לכך, אין הגיון בחלוקת משרת נשיא בית המשפט העליון לפרוסות דקות. השופט פוגלמן מכהן כנשיא בפועל כשנה - רק בעקבות אי מינויו של השופט עמית לנשיא. ההצעה לבחור עתה בשופט אלרון לשנה אחת בלבד כנשיא אינה נכונה גם בלי קשר לסוגית הסניוריטי. מבחינה מערכתית נדרש רצף יותר משמעותי של זמן למלא תפקיד חשוב ומרכזי זה. זה מזכיר לי את הפתרון העקום של ״ממשלת החילופים״ שנולד כאילוץ פוליטי. איני חושב שיש אילוץ שמצדיק לעשות זאת בבית המשפט.

‏להבדיל מהסוגיה הנ״ל, לגבי בחירת 3 שופטים חדשים לבית המשפט העליון - היתה צריכה להיות מושגת הסכמה. בענין זה היתה מסגרת הצעת השר לוין סבירה בעיני. אני לא שקלתי את מועמדיו של השר לוין כשעסקתי כשר המשפטים בבחירת שופטים לבית המשפט העליון. יחד עם זאת, לא היה קורה שום אסון עם אחד מ-3 השופטים החדשים היה אוחז בהשקפת עולם משפטית הקרובה לזו של השר. אין צורך להסכים עם השקפותיו של כל מועמד שנבחר ויש לבחון את הדברים בראיה כוללת. הגיוון בבית המשפט העליון חשוב ושופט אחד מתוך 15 אינו אמור ואינו יכול להטות את הכף. בענין זה נוקשות יתר וחיזוק דימוי ״המועדון הסגור״ אינם משקפים את טובתה האמיתית של מערכת המשפט.

‏אני עדיין מקווה שתושג הבנה והסכמה ותחסוך לכולנו את חידושה של מערכה פנימית זו בשעת מלחמה לישראל.
Audio
״בגבול הצפון יש הכלה על סטרואידים״.

האזינו לראיון שקיימתי ב103FM עם בן כספית ואריה אלדד.