לפני כשבוע הסכמתי לקחת על עצמי את האחריות הכבדה ביותר ובתנאים הקשים ביותר.

עשיתי זאת על יסוד היכרות עמוקה עם אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל ומלחמתה ועל בסיס ההשקפות הברורות שהצגתי בקבינט הבטחוני, בועדת החוץ והבטחון של הכנסת ובפני הציבור לגבי הדרך הנכונה לנהל את המלחמה בחזיתות השונות ולהשיג את יעדיה.
הייתי ועודני משוכנע ביכולתי למלא בהצלחה את תפקיד שר הבטחון, כפי שהצטיינתי בכל תפקידי המיניסטריאליים.

הדרך המדינית והבטחונית שהצגתי בפני הציבור במשך למעלה מעשרים שנה הוכחה כנכונה ומדוייקת, בניגוד לכל הכושלים והמכשילים.

לצד נחישות ותבונה בניהול המערכה - היום נדרשת לישראל תפיסת בטחון עדכנית. כך גם בניית צה״ל כצבא לקראת אתגרי העתיד לאחר שנים שבהן חלק ניכר ממערכותיו נוון או הושחת.

לדעתי אסור שמי שיכהן בתפקיד יהיה איש המימסד הביטחוני, הנגוע בקונספציות שקרסו, בתפיסות מערכתיות שכשלו ובמחויבויות ובחשבונות מערכתיים.
שר ביטחון אינו רמטכ״ל-על!
במסקנות ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השניה נקבע, כי יש יתרונות ממשיים לכך ששר ביטחון לא יהיה מיוצאי מערכת הבטחון. בלשון הועדה: ״הוא עשוי לחזק את הסמכות המנחה והמפקחת ולהדגיש את העובדה שפיקוח אזרחי אינו ניהול של הצבא״. שר הבטחון אינו צריך להיות יוצא צבא או יוצא מערכת הבטחון. הוא צריך להיות בעל ידע עמוק בסוגיות מדיניות-ביטחוניות ובעל נסיון כחבר ממשלה. כפי שעמדה על כך הועדה סוגיית הסתמכות היתר על המלצות הצבא היתה (ועודנה) בעיה מוכרת בישראל משך שנים ארוכות.

נסיון כזה יש לי. הבנה כזאת יש לי. רכשתי אותם, בין היתר, ב-5 קבינטים ביטחוניים בהם השתתפתי (3 כשר ו-2 כמזכיר הממשלה, שהוא גם מזכיר הקבינט הביטחוני). בשנים נוספות של חברות בועדת החוץ והבטחון של הכנסת ובועדת המשנה שלה למודיעין ושרותים חשאיים (כולל כיום). גם כשהייתי בפסק זמן מהחיים הציבוריים עשיתי חלק מזמני כעמית בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי. למעשה כל חיי הבוגרים עסקתי בסוגיות הבטחון הלאומי של ישראל ולמדתי אותן.

בואו ניזכר: מי היו שרי הבטחון הגדולים שלנו?
כמעט כולם אזרחים בעלתי תפיסה אסטרטגית והבנה עמוקה של אתגרי הבטחון הלאומי.
מאידך, בתקופת שרי בטחון יוצאי הצבא ארעו המחדלים הביטחוניים והאסטרטגיים הגדולים ביותר .

האזרח דוד בן-גוריון, לא אף גנרל, הוא שעיצב את תפיסת הבטחון של ישראל בשנים שבהן החזיק (בנוסף לראשות הממשלה) בתיק הבטחון.

איני בטוח אם הכור הגרעיני בעיראק היה מושמד אם איש הממסד הביטחוני היה מכהן בתפקיד שר הבטחון ב-7 ביוני 1981. לאחר התפטרות עייזר וייצמן (שהתנגד לתקיפה) במאי 1980 - החזיק אז למזלנו ראש הממשלה מנחם בגין גם בתיק הבטחון. אגב: גם הרמטכ״ל לשעבר יגאל ידין, שהיה סגן ראש הממשלה בממשלת בגין הראשונה, התנגד לתקיפה הנועזת. כך גם המימשל האמריקני.

האזרח משה ארנס מונה לשר הבטחון בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה לאחר הדחת אריאל שרון מהתפקיד בעקבות מסקנות ועדת כהאן.
לא היה לארנס, כשמונה, נסיון מיניסטריאלי או קבינטי כלשהו. גם נסיון צבאי לא היה לו. לפני כן הוא כהן כיושב ראש ועדת החוץ והבטחון של הכנסת וכשגריר ישראל בוושינגטון. ארנס היה משרי הבטחון הטובים של ישראל. חבל שישראל לא פעלה לפי תבונתו האסטרטגית (גם כשלא היה שר בטחון) למשל בסוגיית פרוייקט ״הלביא״, שהיתה עילת התפטרותו מממשלת האחדות.

האזרח שמעון פרס מונה לשר הבטחון מיד לאחר הטראומה של מלחמת יום הכיפורים והוא זה שעסק בשיקום הצבא. הוא היה אז נץ ביטחוני. למזלנו התקבלה עצתו לצאת ל״מבצע יונתן״ במקום לנהל מו״מ עם המחבלים שחטפו את מטוס ״איר פראנס״.

האסונות הצבאיים והאסטרטגיים הגדולים בתולדות מדינת ישראל התרחשו בתקופת שרי בטחון יוצאי צה״ל:
טבח ה-7 באוקטובר. מלחמת יום הכיפורים. הנסיגות החד-צדדיות המופקרות מעזה ומלבנון. הסכמי אוסלו. ארועים שהביאו לשפך הדם הגדול ביותר בתולדות ישראל!

ואולם, לנוכח ההתפתחויות האחרונות בגבול הצפוני והשלכותיהן החלטתי להודיע לראש הממשלה שבמצב שנוצר אני מוותר על הצעתו לתפקיד שר הבטחון. איני רוצה שדעתם של מי שנושאים בנטל ניהול המערכה בעת הזאת תוסח בשל מועמדות למשך זמן בלתי מוגדר. אין זה נכון שלצד שר הבטחון המכהן יהיה שר בטחון ״על המדף״, וגם זאת למשך זמן בלתי מוגדר. כפי שנוכחנו בשבוע החולף - זמן לא מוגדר זה נוצל וינוצל לקמפיין הסתה ודה לגיטימציה חסר מעצורים וזאת באין אפשרות מעשית להשיב לו, בנסיבות.

אמשיך לפעול למען קידום תפיסה של הכרעה, במקום התשה ושחיקה, בכל הגזרות.
זה מה שישראל צריכה.
אני מקווה שמה שהתחיל בימים האחרונים ממש - יעלה קומה נוספת לרמת פגיעה ביכולות אסטרטגיות של החיזבאללה.

אני מייחל לנצחון עם ישראל במערכה הכבדה. אני מאמין בלוחמינו שבעורקיהם זורם דם המכבים.

אני מתפלל להחזרת החטופים כולם לחיק משפחותיהם, להחלמת הפצועים בגוף ובנפש ולהחזרת המפונים לבתיהם.

תמיד אחזק את ישראל. אף פעם לא אהיה בין מחלישיה.

ונצח ישראל לא ישקר!

מחזק את הממשלה ואת צה״ל על ההחלטה והביצוע של התקיפות החשובות בלבנון לגריעת יכולות של החיזבאללה. גריעת יכולות זו היא חשובה כשלעצמה. זהו מהלך חשוב בריסוק המערך שנבנה סביב ישראל ע״י הציר האירני במשך למעלה משני עשורים.

יש לגלות נחישות, להתמיד בגריעת יכולות, לא לעצור ולא להרפות עד להשגת היעד של החזרת תושבי הצפון בביטחון לבתיהם. נמשיך לגבות כל פעולה למען בטחון ישראל ואזרחיה.

מיתון תקיפות חיל האויר בלבנון בימים האחרונים וההמנעות מתקיפות לגריעת יכולות חיזבאללה במרחב ביירות באותו אופן שנעשה בדרום לבנון ובבקאע - טעויות. רציפות ושיטתיות הפעילות חיונית להשמדת עיקר יכולות חיזבאללה לאיים על העורף הישראלי. המנעות מכך - מאפשרת לחיזבאללה לנקוט בפעולות שיכבידו על המשימה בהמשך.

הסיכולים הממוקדים של בכירי חיזבאללה בביירות - חשובים. חשוב לאין שיעור להשמיד את יכולות חיזבאללה במרחב ביירות, באותו אופן שהדבר נעשה, בעיקר ביום שני השבוע, בבקאע ובדרום לבנון. ההמנעות מכך תביא את האויב לנייד אמצעים ולשנות מערכים. אסור להחמיץ את ההזדמנות ההסטורית להשלים את המלאכה!

מחזק את הממשלה על ההחלטה החשובה והאמיצה ואת צה״ל על הביצוע המושלם של חיסול נסראללה. יש להמשיך ברציפות בכל הכוח בגריעת יכולות חיזבאללה בלבנון כולה ובהשמדת תשתיות הארגון בקירבת הגבול.

אזרחי ישראל,
מדינתנו האהובה מצויה מזה קרוב לשנה במלחמה עזה במספר חזיתות.
זהו מבחן היסטורי שיש לנו רק דרך אחת לסיימו: כשידנו על העליונה.

לכן, הצטרפתי לממשלה לאחר 7 באוקטובר, בחודש אוקטובר אשתקד. לצערי נאלצתי להתפטר ממנה בחודש מרץ, על אף תמיכתי במטרות המלחמה, בשלב בו לא יכולתי להשפיע כחבר קבינט המלחמה.

אנחנו חיים בימים היסטוריים לישראל. אלה ימים מכריעים במערכה מול אויבינו. בשעתו, כשהתפטרתי מהממשלה מתחתי ביקורת על מה שראיתי כדשדוש. ברור שהגישה שבאה לידי ביטוי מביירות ועד חודיידה היא גישה אקטיביסטית מובהקת, בה אני מצדד מאז ומתמיד.

הימים הקשים והמאתגרים וגם הסכנות אינם מאחורינו. מרחבי אי הוודאות משמעותיים. יהיה קשה לפני שיהיה טוב. בשעה זו חשוב לחזק את ישראל, את ממשלתה ואת האחדות והלכידות בה.
על כן, נעתרתי לבקשת ראש הממשלה נתניהו להצטרף לממשלה ולתרום לעבודתה במוקדי קבלת ההחלטות מניסיוני ומיכולותי. זהו המעשה הפטריוטי והנכון לעשות כעת.

אני מצטרף לממשלה בשלב זה ללא הסכם קואליציוני – אבל עם השקפת עולם סדורה ועם גישה פטריוטית עזה למען עמנו.

עם ראש הממשלה בנימין נתניהו היו לי בעבר שנים של יחסי עבודה ושיתוף פעולה קרובים וטובים מאוד והיו גם שנים של קרע פוליטי ואישי.
האמינו לי, אזרחי ישראל האהובים, מהבוקר של השבת ב-7 באוקטובר – זה חסר כל משמעות בעיניי. בממשלה הנוכחית עבדנו ביחד באופן ענייני וללא משקעים. שמרנו על קשר גם לאחר מכן. השיחות בינינו התמקדו במלחמה, על היבטיה השונים. מצאנו מכנה משותף רחב. אני מאמין שנוכל לעבוד יחד שכם אל שכם, בלי מחיצות, למען ישראל וביטחונה.

במצב הנוכחי, ולאחר ששקלתי את הדברים הגעתי למסקנה כי אין תוחלת בהמשך הישיבה באופוזיציה, במצב בו עמדות רוב חבריה בנושא המלחמה, שונות ואף רחוקות מעמדותי. זוהי עת בה חובתי לנסות ולתרום ליד שולחן קבלת ההחלטות.

בימים האחרונים הפגינה הממשלה בראשות נתניהו עוז-החלטה ראוי לציון. צה"ל פעל באופן מושלם. גם בהמשך המלחמה נידרש לנחישות לצד שיקול-דעת.

אין לפנינו החלטות קלות. אלא רק החלטות קשות. אני מאמין שאם נדע לעמוד איתן, אם נשכיל להחליט נכון – נבטיח את עתיד ישראל. אף אחד לא יצליח לדחוק אותנו מארצנו היחידה.

זכינו כולנו להיוולד, לגדול ולחיות במדינה יהודית חופשית ואנו מחויבים לעשות הכול כדי לשמור עליה וכדי להבטיח את עתיד ילדינו ונכדינו בה לדורי דורות.

טוב לחזק את כח העמידה הלאומי. נכון להניח בצד את מלחמות היהודים ולהתמקד ולהתרכז במלחמה באויבינו.

אני מבקש לחזק את המשפחות השכולות שאיבדו בשנה החולפת את יקיריהן, את משפחות החטופים העוברות סבל שאינו ניתן לתיאור, לאחל החלמה מלאה לפצועים בגוף ובנפש ולחזק את כוחות הביטחון ואת חיילי צה"ל הנלחמים באויבינו בגזרות השונות.

אני מבקש לאחל לכל אזרחי ואזרחיות ישראל שנה טובה וחג שמח. תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה!

״אנחנו חיים בימים היסטוריים לישראל. אלה ימים מכריעים במערכה מול אויבינו. בשעה זו חשוב לחזק את ישראל, את ממשלתה ואת האחדות בה. זהו המעשה הפטריוטי והנכון לעשות כעת״.

הודעתי מהערב בדבר הצטרפותי לממשלה.

״לפני 4 ימים הציעו הנשיאים ביידן ומקרון הפסקת אש. אתה, יושב ראש האופוזיציה, מיהרת לעמוד דום ולהודיע שישראל צריכה לקבל את הצעתם. אם היו מקבלים חלילה את עמדתך - חסאן נסראללה היה עכשיו עדיין חי!״.

לנאומי המלא במליאת הכנסת היום.

״הציבור לא ייסלח למי שראה את המלחמה מהטריבונה״.

צפו בראיון המלא עם עמית סגל ובן כספית ב׳פגוש את העיתונות׳ בערוץ 12.

״אנחנו ניצבים בפני אתגרים בסדרי גודל שלא היו מאז מלחמת השחרור. הדבר הפטריוטי הוא לראות איפה ניתן לסייע לעם ישראל. הלוחמים בחזית מצפים מאיתנו לאחדות ולחתירה להכרעה במלחמה״.

האזינו לראיון המלא אצל פרופ׳ משה כהן אליה ויעקב ברדוגו בגלי ישראל.

בית המשפט העליון עשה צדק כשהפך את ההחלטה הבלתי נתפסת של עירית ת״א למנוע תפילת יהודים ברשות הרבים על פי מסורת ישראל ביום הכיפורים. לעמוד על דבר פשוט וחשוב זה במדינה היהודית היחידה בעולם מול שרירות לב של רשות שלטונית הוא לא רק ההחלטה השיפוטית הנכונה. זהו בעיני מעשה של קידוש השם.

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל

״ב-7 באוקטובר הנחתי את כל המחלוקות ומשקעי העבר בצד״

צפו בראיון המלא עם יעקב ברדוגו ב׳סופשבוע׳ בערוץ 14.

מועדים לשמחה!

‏כל הכבוד ללוחמי צה״ל, צאצאי המכבים, שחיסלו היום את רב-המרצחים השפל יחיא סינואר.

‏טוב שהממשלה בראשות נתניהו לא כרעה תחת הלחצים המדיניים הכבדים ולא שעתה ל״עצותיהם״ של כל ״מומחי האולפנים״ ועמדה על השלמת המלאכה ברפיח.

‏״המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד״.

״עלינו למקד מאמץ עליון לניצול המצב החדש שנוצר בעקבות חיסול סינואר לשחרור החטופים״.

האזינו לראיון אצל ליאת רגב בכאן ב׳.