שוחחתי לפני שעה קלה עם מושל פנסילבניה ג׳וש שפירו, שביתו הוצת ערב ליל הסדר, בפשע מזעזע. התעניינתי בשלומו ובשלום רעייתו וילדיו. אמרתי למושל שפירו שההתקפה הנפשעת עליו ועל בני משפחתו, ששהו בביתם בעת ההצתה, היא התקפה על כל יהודי באשר הוא והבעתי את הסולידריות שלנו איתו ועם משפחתו. בטאתי גם את הערכתי על עמידתו האיתנה כנגד האנטישמיות והזמנתי אותו לבקר בקרוב בישראל.

״אני מאשים״.

דברי במסיבת עיתונאים לתקשורת הזרה נגד האו״ם ואונר״א בעקבות הדיון שמתחיל כעת ב״בית הדין הבינלאומי לצדק״ בהאג בעקבות חקיקת חוקי אונר״א >>

״הנופלים בשירות החוץ נרצחו ברובם הרחק מביתם וממולדתם. הם נפלו כחיילים על משמרתם. הם נרצחו בגלל שהם ייצגו את המדינה, סימלו את המדינה, נאבקו על עניינה הצודק וקידמו את האינטרסים שלה״.

מדברי בטקס הזיכרון לנופלים בשירות החוץ.

״זכרם- גבורה והקרבה. תהילתם- נצח. צוואתם ומורשתם- שחרור המולדת״.

דברים בטקס האזכרה ללוחמי האצ"ל שנפלו בקרב על שחרור רמלה.

דברים בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל בבית שמש 29.4.25:

כמדי שנה אנחנו מתכנסים ביום קשה זה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, כדי לזכור את יקירינו האהובים שאינם.

את יום הזיכרון לחללי צה"ל השנה, כבשנה שעברה, אנחנו מציינים תוך כדי מערכה שטרם הסתיימה.
18 נופלים יש לעיר בית שמש במערכה זאת, שמצטרפים לכלל 127 נופלים ונרצחים- חללי צה"ל ונרצחי פיגועי טרור.

סיפורי הגבורה שראשיתם טרם הקמת המדינה, טרם מלחמת העצמאות, נמשכים עד למערכה הנוכחית.
הנופל האחרון, ולו יהי שיהיה הנופל האחרון, הוא סמ"ר קנאו קאסה, לוחם שיריון בגדוד 46 של חטיבה 401.
קאסה, יליד אתיופיה, עלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן שנה.
הוא היה ללוחם מקצועי, מסור ומצטיין, בעל מוטיבציה גבוהה. הוא נפל ברצועת עזה, רק בן 22, כשהטנק שלו עלה על מטעני חבלה רבי עוצמה ב-8 בינואר השנה.

פניהם של הנופלים הם תבנית נוף מולדתנו. ומאז יום הזיכרון תשפ"ד נוספו לדאבון הלב 316 חללי צה"ל ו-79 אזרחים שנרצחו לחשבון הדמים הכבד של עמנו, ובסך הכל 25,420 חללים. עיר שלמה, בנינו ובנותינו.

כל אחד ואחת מהם עולם ומלואו. הם מסרו את הנפש כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן בארץ אבותינו, במדינה יהודית.

77 שנים לאחר שהקים העם היהודי את מדינתו במולדתו ההיסטורית- מלחמתנו עדיין לא תמה.
ועד היום אנו נאלצים לשלם ביקר לנו מכל ומחיר הדמים כבד.

ביום הזיכרון אנו שבים ושומעים את סיפורם של הנופלים. את כאבן של המשפחות השכולות.
ואנחנו יודעים: זהו כאב יום-יומי שאין לו קץ ואין לו שיעור.
הכאב על אלה שנפלו במערכה בטרם הספיקו לחיות את חייהם אינו פג לעולם.

ואיך ניתן לנחם על אובדן עלומים ועל חיים שלמים שנגדעו בטרם עת והותירו מאחור שובל של אוהבים, הנאחזים בזיכרון.

בעיניי היום הזה מסמל את כוח הרצון שלנו.
עם הקמת המדינה אמר מי שהיה מפקד האצ"ל ולימים ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין עליו השלום:
"קשה היה להקים את מדינתנו, אך ודאי יהיה קשה יותר לקיים את מדינתנו".

חלפו 77 שנים- הדברים עדיין נכונים.
אנחנו עדיין עומדים מול אויבים שלא ויתרו על שאיפתם. מטרתם להשמיד את ישראל. ומול המתקפה הזאת- נוסיף לעמוד כחומה בצורה, איתנים ונחושים, כדי להבטיח את עתיד ישראל ואת עתיד ילדינו ונכדינו כאן לדורי דורות.
וישראל חזקה. היישוב הקטן בעת הקמת המדינה מנה 650 אלף יהודים. בישראל חיים היום כ7,300,000 יהודים. בקרוב מאוד יחיה רוב העם היהודי בארץ ישראל ורק מיעוטו בגולה בפעם הראשונה מאז חורבן הבית.
זהו המפנה ההיסטורי שחוללנו כאן, שחוללה התנועה הציונית, שחוללנו כאן כולנו יחד, במו ידינו תוך 77 שנים.

אויבינו אינם מבחינים בנינו!
הבה נחזק את האחדות והלכידות הפנימית בתוכנו. אנחנו חייבים לגרש את הרוח הרעה של הפלגנות בנינו ולחזק את האחדות בתוכנו.
תמיד אבל ביום זה יותר מבכל יום- לזכור כי אף אויב חיצוני לאורך ההיסטוריה לא הצליח להקיפנו אלא כאשר העדפנו את המלחמות הפנימיות בינינו על המלחמה באויבינו.

רבים מאיתנו איבדו חברים קרובים במלחמה זאת, איבדו קרובי משפחה.
לבי יוצא למשפחות השכולות.
אנחנו מחבקים אתכם.
אנו שלא חווינו זאת כמותכם, במישרין בתוך המשפחה עצמה- לעולם לא נוכל להבין באופן מלא את ייסוריכם.
אולם אתם, בני המשפחות השכולות- אתם מלמדים אותנו יום ביומו כיצד ממשיכים לחיות עם הכאב ולקיים את המשפחות ואת הדורות הבאים. אתם עושים זאת עם כאב עמוק, עם זיכרון בלתי פוסק, עם דמות דיוקנם של יקיריכם.
אבל אתם עושים זאת.

משפחות אהובות, קהל נכבד,
עלינו לזכור את צוואת הנופלים- יקיריכם, יקירנו, ולפעול להגשימה.
לעמוד בפרץ- ככל שיידרש.
לשמור על המדינה האהובה שלנו למענה הקרבתם את היקר לכם מכל.
להיאבק למען מדינה טובה יותר הראויה לקורבנם ולזכרם.
הראויה גם לכם- הזוכרים.
יהיה זכרם של כל הנופלים, גיבורי ישראל, צאצאי המכבים, ברוך וחקוק לעד בלב האומה.

צילום: שלומי אמסלם, לע״ם

״אנחנו חייבים לגרש את הרוח הרעה של הפלגנות בינינו ולחזק את האחדות בתוכנו״.

דברי בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל בבית שמש.

״נזכור את צוואת הנופלים – ונפעל ולהגשימה:
לעמוד בפרץ – ככל שיידרש.
לשמור על המדינה – למענה הקריבו את חייהם.
להיאבק למען מדינה טובה יותר – הראויה לקורבנם ולזכרם״.

דברים בטקס יום הזכרון לחללי צה״ל בלוד.

אנו מודים למדינות הרבות שנרתמו באופן מיידי לסייע לנו בהתמודדות עם השריפה הגדולה. תודה על הסולידריות ועל הנכונות לסייע.

דברים בקבלת הפנים לסגל הדיפלומטי בבית הנשיא.

״עזבו את מלחמות היהודים!״

לראיון המלא >>

עלילת הדם של יאיר גולן על מדינת ישראל ועל צבאה - לא תסלח. מה שגולן אמר יהיה בוודאות דלק על מדורת האנטישמיות בעולם. זאת, בשעה שישראל נלחמת על חייה מול קואליציה שפועלת להשמידה.

״אין מתנה יותר גדולה לכל האנטישמים בעולם מהאמירה המופקרת, חסרת האחריות והשקרית של יאיר גולן״.

לראיון המלא בגלי ישראל >>

״עלילות הדם המודרניות המופצות נגדנו על ג׳נוסייד, פשעים נגד האנושות והריגת תינוקות מכשירות את הדרך למעשי רצח כאלה. במשרד החוץ ובכל נציגויות ישראל בעולם נוריד היום את הדגל לחצי התורן בעקבות רצח העובדים שלנו. בשבוע הבא נקיים בירושלים ועידה נגד אנטישמיות״.

הצהרה לתקשורת לאחר הרצח בוושינגטון.

ישראל לעולם לא תכנע לטרור!

דברים לצד המזכירה לביטחון המולדת של ארה״ב קריסטי נואם ושגריר ארה״ב בישראל מייק האקבי באירוע לזכרם של ירון לישנסקי ושרה מילגרם ז״ל.

״עזוב זה אבוד״, אמר לי אחד מבכירי משרד המשפטים לפני מספר חודשים. אז עוד ניסיתי לבחון האם יש דרך לגשר על הקרע חסר התקדים בין הממשלה ליועצת המשפטית שלה. ״היא החליטה ללכת עד הסוף״, הוסיף.

‏נזכרתי בדבריו אמש כשקראתי את ״חוות הדעת״ הקיצונית של היועצת המשפטית לממשלה (נכתבה ע״י המשנה לימון) שאסרה על כל מעורבות של ראש הממשלה בהליך בחירת ראש שירות הבטחון הכללי.
‏באופן לא מפתיע נעדר מ״חוות הדעת״ דיון בסעיפי חוק השב״כ עצמו. למשל - סעיף 3 (א) לחוק הקובע ש״ראש השב״כ ימונה בממשלה לפי הצעת ראש הממשלה״. כך נפקד גם הדיון במשמעותה היסודית של הקביעה שבסעיף 4(ב) לחוק לפיה ״ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה״.

‏הטעם שהובא ע״י בהרב-מיארה ולימון הוא ״ניגוד ענינים״ בו מצוי ראש הממשלה לטענתם עקב פרשת ״קטארגייט״. זאת, על אף שראש הממשלה אינו חשוד בפרשה. עצם טענת ניגוד הענינים בשל חקירת אנשים המקורבים לראש הממשלה היא מרחיקת לכת, כשלעצמה. מכל מקום, כל משפטן מתחיל יודע כי ניתן ״לנטרל״ את ניגוד העניניים הנטען באמצעים מידתיים הרבה יותר מפסילת מעורבות ראש הממשלה ״בכל דרך שהיא״ במינוי ראש הארגון הביטחוני החשאי עליו הוא ממונה לפי חוק. למשל - יכולה היתה היועצת המשפטית לקבוע שראש השב״כ החדש לא יעסוק כלל בחקירה זו.

‏ההצעה להעברת סמכות המינוי לידי שר אחר שמה ללעג ולקלס את הוראותיו המפורשות של החוק, מהן התעלמו בהרב-מיארה ולימון. אבל לא רק אותן. באחת מישיבות הממשלה האחרונות אמר השר אבי דיכטר, ראש השב״כ בתקופת האינתיפאדה השניה, כי מי שלא היה ראש ממשלה או ראש שב״כ אינו יכול להבין כלל את האינטימיות של מערכת היחסים המקצועית בין השנים. האם ראש הממשלה, הממונה על השב״כ והמופקד על המערכה הביטחונית ועל המלחמה בטרור, אינו יכול, למשל, להיפגש עם מועמדים לתפקיד טרם המינוי ולשאול אותם על תפיסת עולמם המקצועית?
‏אגב: כך ניסתה לטעון הגב׳ בהרב-מיארה בשלב מוקדם יותר בו ניתן צו בינים (בו לא נכלל איסור כזה) . ואולם, בית-המשפט הבהיר כי הצו לא כלל איסור זה.

‏זאת ועוד. בלי קשר לשאלה מי השר שיביא את ההצעה לממשלה - ״חוות הדעת״ כבר קובעת מראש, כי ״ספק אם ניתן יהיה למנות לתפקיד את האלוף זיני״.

‏מה נותר מהוראות החוק ומהאחריות המוטלת על ראש הממשלה בתחום פעילות ביטחוני מרכזי כשסמכויות בסיסיות ניטלות ממנו כלאחר יד על ידי מי שאמור לתת לו ייעוץ משפטי (״מאפשר״, לפי גירסת הגב׳ בהרב-מיארה טרם מינויה)?

‏היועצת המשפטית לממשלה אמרה אתמול בכנס פומבי כי בעת האחרונה ״השינוי המשטרי הואץ מאוד״ וכי יש ״החלשה מרכזית של המוסדות הנבחרים״. כמו שעון מקולקל המורה פעמיים ביום על השעה הנכונה - בקביעה זאת דווקא צדקה היועצת. פעולת הייעוץ המשפטי לממשלה להחלשת המוסדות הדמוקרטיים - הכנסת והממשלה - הואצה מאוד. היא חסרת תקדים.

‏הכנסת נבחרה על ידי העם. הממשלה מכהנת מכח אמון הכנסת. המשך החלשתם הופך את ישראל לקריקטורה של משטר דמוקרטי. יועצת משפטית לממשלה שפועלת בהתמדה ובגלוי לשיתוק יכולות ביצוע של הממשלה ולהפלתה אינה משמשת כיועצת משפטית. זה מכבר היא ראויה לתואר נכבד אחר לכהונתה בפועל: יו״ר האופוזיציה.

״מנהיגה של איראן מדבר מדי שבוע ומפרסם בחשבון הטוויטר שלו קריאות גלויות להשמדת ישראל. איזה מדינות הסיקו מכך מסקנות?״
״אם הקריאות והפעולות של מדינות ופוליטיקאים לאמברגו נשק על ישראל יצליחו חלילה - התוצאה תהיה השמדת ישראל ושואה שניה״.

לנאום בכנס הבינלאומי למאבק באנטישמיות >>

״אנחנו חיים בתקופה בה השאיפה העתיקה להשמדת העם היהודי מתחזקת. עבור אויבינו – היא הפכה לתוכנית פעולה. האנטישמיות החדשה מכוונת כלפי מדינת ישראל – מדינת העם היהודי״.

דברי בביקור הכנס הבינלאומי למאבק באנטישמיות ביד ושם.

לדברים המלאים במליאת הכנסת >>

אנו עומדים במקום שמנציח את זכר ששת המיליונים יהודי אירופה שנרצחו כי היו חסרי הגנה. בלב כבד אני אומר כי נראה שבעולם הלקח נשכח. המתקפות מהחזיתות השונות נגדנו מבוססות על רצון ועל תוכנית להשמדת ישראל. נשבענו ״לעולם לא עוד!״ ולעולם לא נפר שבועה זו.

דברים באנדרטת השואה בברלין לצד שר החוץ של גרמניה יוהאן ודפול.

הדו״ח החמור של סבא”א על תוכנית הגרעין של איראן מצייר תמונה ברורה: איראן נחושה להשלים את תוכניתה להשגת נשק גרעיני. הדו״ח מחזק את מה שישראל אומרת מזה שנים – תוכנית הגרעין של איראן אינה למטרות שלום. היקף כזה של העשרת אורניום קיים רק במדינות שפועלות להשגת נשק גרעיני. אני קורא לקהילה הבינלאומית לפעול עכשיו לבלימת איראן!

לדברים בהצהרה לתקשורת עם שר החוץ של גרמניה יוהאן ודפול >>