מתוך דברי בממשלה בסוגית ועדת החקירה:

השאלה הראשונה היא – מה חוקרים? מה התקופה שחוקרים אחורה – מהסכם אוסלו? מההתנתקות? העשור האחרון?

יש היבט מבצעי ומודיעיני ויש היבטי מדיניות. אבל ההיבט המדיניותי מחייב בחינה אחורה. צריך להחליט גם – האם חוקרים רק את ה-7 באוקטובר ואת מה שהוביל אליו או את כל תקופת השנתיים של המלחמה וניהולה?
זאת בוודאי תהיה ועדה שתעבוד תקופה מאוד ארוכה. אני מציע לעשות עבודה בעניין הזה של הגדרת המנדט.

השאלה השנייה – מי ממנה?

הצעתי בעבר לבצע תיקון קל בחוק ועדות החקירה שיאפשר לממשלה להטיל את תפקיד הרכבת הועדה על כל מי שהיה בעבר או בהווה נשיא או משנה לנשיא של בית המשפט העליון (כגון השופט סולברג), במקום הסמכות הבלעדית הקיימת היום בחוק לנשיא בית המשפט העליון. זה ייתן מספר אפשרויות.
ניתן לחשוב גם על אפשרות נוספת: להטיל את התפקיד על כל אדם שכיהן בעבר כשופט בית המשפט העליון (כגון השופט אלרון). אבל חשוב לשמור על העיקרון שלא הדרג הפוליטי קובע את ההרכב.
לעניין זה – אין כל הבדל אם קובעת את ההרכב הממשלה או הממשלה יחד עם האופוזיציה, מכיוון שראשי האופוזיציה כיהנו בעבר כראשי ממשלה, שרי ביטחון ורמטכ״לים. הם גם נוגעים בדבר.
רוב הציבור רוצה שראש הממשלה ימשיך להוביל את המדינה מתוך ראיה שבנושא המדיני והביטחוני יש לו יתרון ברור על כל המועמדים האחרים.
אלה הם באמת האתגרים הכי חשובים. הם היו הכי חשובים בשנתיים האחרונות והם יהיו הכי חשובים בשנים הבאות.
יש שתיים-שלוש סוגיות שאם נישאב אליהן – נסכן את היתרון הזה. הסוגיה הזאת היא אחת מהן ולכן חשוב להימנע בה מטעויות.

אין בעולם הדמוקרטי אח ורע לריכוז כוחות וסמכויות בידי אדם לא נבחר כמו בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אצלנו.

איך שר אמור לנהל דיון עם מי שהוא גם אמור להיות היועץ שלו וגם התליין שלו? יש ניגוד עניינים מובנה בתפקיד.

דברי המלאים בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בענין הצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

הפורעים היהודים ביהודה ושומרון פוגעים במדינת ישראל, מביישים את היהדות וגורמים נזק למפעל ההתיישבות.
‏הם לא אנחנו. הם לא מדינת ישראל.
‏על צה״ל, השב״כ ומשטרת ישראל לפעול בנחישות וביד קשה לבלום את ההשתוללות הזאת המופנית גם כלפי חיילינו ושוטרינו.

בראיון לג׳רוזלם פוסט הצגתי תפיסה עדכנית ליחסי החוץ שלנו. מוזמנים לקרוא.

פתחתי את ביקורי בפרגוואי בפגישה עם נשיא המדינה סנטיאגו פנייה במעון הנשיאות באסונסיון.
פניה הוא אחד המנהיגים המרשימים ביותר על בימת העולם היום.
ישראל לא תשכח את החלטתו להעביר את שגרירות פרגוואי לירושלים, את החלטתו להגדיר את משמרות המהפכה של איראן כארגון טרור ואת עמידתה העקבית של פרגוואי לצד ישראל במהלך המלחמה.
🇮🇱🇵🇾

דברי בישיבת התמיכה המיוחדת בישראל של שני בתי הקונגרס בפרגוואי, לרגל הביקור באסונסיאון.

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי הוא אחד המנהיגים האמיצים והמרשימים ביותר בעולם.

היה לי כבוד גדול לפגוש אותו בבואנוס איירס ולשוחח על היחסים הבילטרליים יוצאי הדופן בין המדינות. המשלחת העסקית שמלווה אותי בביקור מבטאת את האמון של ישראל ברפורמות הכלכליות הנועזות של הנשיא ובכלכלה הארגנטינאית תחת הנהגתו.

שוחחנו על ביקורו הקרוב של הנשיא לפתיחת שגרירות ארגנטינה בירושלים, בירתנו הנצחית. הודיתי לנשיא על עמידתו העקבית לצד ישראל בזירה הבינלאומית.

ארגנטינה, תחת הנהגת הנשיא מיליי, היא אחת החברות הטובות ביותר של ישראל בעולם. נמשיך לחזק את היחסים יוצאי הדופן האלה!

🇮🇱🇦🇷

בחירת הנשיא מיליי היתה נס כפול: לארגנטינה ולעם היהודי.
ניצחונו בבחירות לפרלמנט בחודש שעבר היה נדבך חשוב בביסוס שלטונו והעלאת ארגנטינה על דרך המלך. אהבתו ליהדות, לעם היהודי ולמדינת ישראל היא כנה, עוצמתית ומרגשת. לכן, בפתח פגישתי איתו בלשכתו ברכתי מכל הלב בירכת ״שהחיינו״. כשהנשיא ראה שאני מניח את הכיפה על ראשי ומברך - הוא מיהר להניח על ראשו את הכיפה השמורה בלשכתו.

אמש, בארוע המרגש לציון 90 שנה לדאי״ה (ארגון הגג של היהודים בארגנטינה) הודיתי לנשיא חאבייר מיליי על עמידתו האמיצה והעוצמתית לצד ישראל בזירה הבינלאומית.

בפגישה בינינו דנו בפרוטרוט בהעברת שגרירות ארגנטינה לירושלים ובארוע החגיגי שיתקיים ב״ה באביב הקרוב.

כשנפרדנו אמר לי הנשיא בחיוך גדול: ״נתראה בקרוב בירושלים״.

דברי בארוע המרגש לציון 90 שנה לדאי״ה (ארגון הגג של היהודים בארגנטינה)

עמדת היועצת המשפטית לממשלה, כפי שהוגשה לבג״צ (ע״י לא פחות מ-4(!) פרקליטים), בענין החוק לבחירת השופטים היא עמדה מבישה, הזויה ומופרכת.
‏החוק שהובלתי בהסכמה עם שר המשפטים, הוא חוק מתון ומידתי, עם תחולה לכנסת הבאה בלבד. אם חוק כזה הוא ״בלתי חוקתי״ משמעות הדבר היא כי לכנסת אין כל אפשרות מעשית לבצע רפורמה כלשהי במערכת המשפט.
‏זוהי התקפה על עצם זכותו ויכולתו של בית המחוקקים שלנו, שנבחר ע״י העם, לחוקק.
‏עמדה כזאת היא בדיוק מה שטוענת היועצת כנגד החוק: ״פגיעה אנושה במאפיינים הגרעיניים של זהותה הדמוקרטית של המדינה״.

דברי בפתח הסקירה המדינית לוועדת החוץ והביטחון.

דברי באירוע הפתיחה החגיגי בירושלים למשלחת הגדולה אי-פעם שביקרה בישראל

בשורות חשובות מאוד היום למערכה על התודעה והסברת ישראל בעולם. תקציב של 2.35 מיליארד ש״ח למערכה על התודעה והסברת ישראל בעולם
‏
במסגרת תקציב המדינה לשנת 2026 סיכמתי עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, בגיבוי ראש הממשלה נתניהו, על תקציב של 2.35 מיליארד ש״ח למערכה על התודעה והסברת ישראל בעולם, מתוכו מיליארד ש״ח בהרשאה.

‏המהלך בשנת 2026 יתבצע על בסיס הפקת לקחים מהפעילות בשנה היוצאת שבה הועמד לראשונה תקציב משמעותי לרשות משרד החוץ, שכאמור יוגדל דרמטית בשנת התקציב הבאה.

‏בנוסף, הממשלה אישרה את הצעתי להקים מערך דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ. בהתאם ימונה ראש מערך דיפלומטיה ציבורית במשרד, כשם שיש ראש מערך מדיני.
‏המערך ירכז את עבודת המשרד בנושא ההסברה.

במסגרת זו, יתאפשר למשרד להעסיק עובדים בעלי מומחיות בתחום, לרבות בתחומי הדיגיטל, רשתות חברתיות, טכנולוגיות מתקדמות, אסטרטגיה תקשורתית, קריאייטיב ועוד.

‏אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על הסיכום שהושג. עשינו זאת על בסיס הבנה עמוקה משותפת לשלושתנו בדבר הקריטיות של מערכת התודעה. המערכה על התודעה היא אתגר לאומי עצום.

אויבינו משקיעים בכך סכומי עתק נגדנו. ישראל פעלה באמצעים מאוד צנועים והיא חייבת כעת גם לתגבר משאבים וגם לנקוט בשיטות חדשות ועדכניות. הסכומים שאושרו הם עדיין צנועים ביחס לאתגרים איתם ישראל מתמודדת בעולם, אך זו פריצת דרך חשובה ומשמעותית.

ההשקעה בלוחמת התודעה היא כמו השקעה במטוסים, בפצצות ובמיירטים. היא ביסוד הביטחון הלאומי שלנו, משום שהחלטות מנהיגים בעולם ביחס לישראל מושפעות באופן ישיר מדעת הקהל בארצותיהם. לכן, בנוסף לחזית המדינית - נתגבר מאוד בשנת 2026 את פעילות הדיפלומטיה הציבורית.