שמחתי לקבל בברכה את קאנצלר גרמניה פרידריך מרץ בביקורו הראשון כקאנצלר בישראל.
הקאנצלר הוא ידיד ישראל וגרמניה היא שותפה חשובה. היחסים בין המדינות במגמת שיפור.
מגמה זו באה לידי ביטוי בהסרת האמברגו החלקי, התנגדותה הברורה של גרמניה לכל סוגי החרמות נגד ישראל והמנעותה באו״ם מלתמוך בהארכת המנדט של אונר״א. בשבוע שעבר נפרסה בגרמניה לראשונה סוללת ״חץ״ ישראלית להגנה מפני טילים בליסטיים.
גרמניה היא ידידה חשובה ואני משוכנע שביקור הקאנצלר יתרום לחיזוק היחסים המיוחדים בין המדינות 🇮🇱 🇩🇪
הקאנצלר הוא ידיד ישראל וגרמניה היא שותפה חשובה. היחסים בין המדינות במגמת שיפור.
מגמה זו באה לידי ביטוי בהסרת האמברגו החלקי, התנגדותה הברורה של גרמניה לכל סוגי החרמות נגד ישראל והמנעותה באו״ם מלתמוך בהארכת המנדט של אונר״א. בשבוע שעבר נפרסה בגרמניה לראשונה סוללת ״חץ״ ישראלית להגנה מפני טילים בליסטיים.
גרמניה היא ידידה חשובה ואני משוכנע שביקור הקאנצלר יתרום לחיזוק היחסים המיוחדים בין המדינות 🇮🇱 🇩🇪
יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הודנו הערב לשגרירי ישראל ולראשי הנציגויות שלנו בעולם.
הם עמדו בחזית במערכה מדינית מאתגרת במיוחד בשנתיים האחרונות.
על בסיס יכולת העמידה המרשימה שגילתה ישראל בשנתיים האחרונות - אני משוכנע שנדע לעמוד בכל אתגר גם בעתיד.
הם עמדו בחזית במערכה מדינית מאתגרת במיוחד בשנתיים האחרונות.
על בסיס יכולת העמידה המרשימה שגילתה ישראל בשנתיים האחרונות - אני משוכנע שנדע לעמוד בכל אתגר גם בעתיד.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
אנחנו נאבק באנטישמיות. לא נאפשר לנרמל אותה.
לראיון במהדורת ערוץ 14 >>
לראיון במהדורת ערוץ 14 >>
שוחחתי לפני זמן קצר עם ראש הממשלה ושר החוץ של הרפובליקה של פיג’י, מר סיטיבני רבוקה, שאותו פגשתי לאחרונה בספטמבר, כאשר הגיע לארץ לחנוך את שגרירות פיג’י בירושלים.
הודעתי לראש הממשלה רבוקה על החלטתי לפתוח שגרירות של ישראל בפיג’י. השגרירות תיפתח ב-2026.
פיג׳י היא אחת מהתומכות העקביות של ישראל גם בזירת האו"ם. בשיחה איתי היום חזר ראש הממשלה ואמר: ״תמיד נהיה איתכם״.
פתיחת השגרירות החדשה תהדק את הקשרים בין שתי המדינות ותסייע לטיפוח הידידות רבת־השנים שלנו ולחיזוק שיתופי הפעולה בינינו בתחומי הפיתוח, הכלכלה, הבטחון ועוד.
בד בבד, שגרירות ישראל בפיג’י תשמש לחיזוק נוכחות ישראל באזור הפסיפיק כולו, הידידותי לישראל, ולהעמקת קשרינו עם מדינות איים נוספות באוקיינוס השקט.
הודעתי לראש הממשלה רבוקה על החלטתי לפתוח שגרירות של ישראל בפיג’י. השגרירות תיפתח ב-2026.
פיג׳י היא אחת מהתומכות העקביות של ישראל גם בזירת האו"ם. בשיחה איתי היום חזר ראש הממשלה ואמר: ״תמיד נהיה איתכם״.
פתיחת השגרירות החדשה תהדק את הקשרים בין שתי המדינות ותסייע לטיפוח הידידות רבת־השנים שלנו ולחיזוק שיתופי הפעולה בינינו בתחומי הפיתוח, הכלכלה, הבטחון ועוד.
בד בבד, שגרירות ישראל בפיג’י תשמש לחיזוק נוכחות ישראל באזור הפסיפיק כולו, הידידותי לישראל, ולהעמקת קשרינו עם מדינות איים נוספות באוקיינוס השקט.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
״אני קורא ליהודים באנגליה, בצרפת, באוסטרליה, בקנדה, בבלגיה:
עלו לארץ ישראל!
בואו הביתה!
אנחנו מחכים לכם פה בזרועות פתוחות ובאהבה״.
דברי הערב בכנס הדלקת נר שמיני של חנוכה.
עלו לארץ ישראל!
בואו הביתה!
אנחנו מחכים לכם פה בזרועות פתוחות ובאהבה״.
דברי הערב בכנס הדלקת נר שמיני של חנוכה.
זכות גדולה לקיים את הביקור המדיני הרשמי הראשון בסומלילנד בהזמנת הנשיא אבדירחמן מוחמד עבדילאהי.
הביקור הוא גם מסר - אנו נחושים לקדם בתנופה את היחסים בין ישראל לסומלילנד. קיימנו היום דיונים משמעותיים עם הנשיא ובכירי ממשלו הנוגעים למכלול היחסים בינינו.
ההכרה ההדדית וכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות אינם נגד אף אחד. מטרתנו המשותפת היא לקדם את טובת 2 העמים והמדינות.
בהרגייסה הבהרתי: רק ישראל תקבע לעצמה במי היא מכירה ועם מי לקיים קשרים מדיניים.
נשיא סומלילנד מסר לי, כי הוא מקבל את הזמנת ראש הממשלה נתניהו ויגיע לביקור רשמי בישראל.
הביקור הוא גם מסר - אנו נחושים לקדם בתנופה את היחסים בין ישראל לסומלילנד. קיימנו היום דיונים משמעותיים עם הנשיא ובכירי ממשלו הנוגעים למכלול היחסים בינינו.
ההכרה ההדדית וכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות אינם נגד אף אחד. מטרתנו המשותפת היא לקדם את טובת 2 העמים והמדינות.
בהרגייסה הבהרתי: רק ישראל תקבע לעצמה במי היא מכירה ועם מי לקיים קשרים מדיניים.
נשיא סומלילנד מסר לי, כי הוא מקבל את הזמנת ראש הממשלה נתניהו ויגיע לביקור רשמי בישראל.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
“אויבי ישראל ויריבותיה משקיעים מאמצי ענק באפריקה.
התקפותיהם על ההכרה שלנו בסומלילנד רק מצביעות על כך שעשינו דבר נכון”.
לראיון המלא במהדורת ערוץ 14 >>
התקפותיהם על ההכרה שלנו בסומלילנד רק מצביעות על כך שעשינו דבר נכון”.
לראיון המלא במהדורת ערוץ 14 >>
התקפות כוחות המשטר הסורי על המיעוט הכורדי בעיר חאלב - חמורות ומסוכנות. לקהילה הבינלאומית בכלל ולמערב בפרט יש חוב של כבוד כלפי הכורדים שנלחמו בעוז ובהצלחה מול דעא״ש. דיכוי שיטתי ורצחני של המיעוטים השונים בסוריה סותר את ההבטחות ל״סוריה חדשה״. שתיקה מצד הקהילה הבינ״ל תביא להסלמת האלימות מצד המשטר הסורי.
סתימת פיות וסתימת מוחות.
זאת הדרך של השמאל הרעיל בתקשורת להמנע מקיום דיון ציבורי אמיתי.
דוגמא אופיינית לכך היתה אתמול כשפורסם מכתב, עליו גם אני חתמתי, הדוחה את עמדת ״היועצת המשפטית לממשלה״ בנסיונה לכפות את פיטורי השר בן-גביר ללא כל עילה בדין.
על נושא זה כבר כתבתי פה עם פרסום עמדתה. מדובר בניסיון ברוטלי לפלוש לתחום הפוליטי המובהק של פיטורי שרים שהוא בליבת סמכותו של ראש הממשלה. נגד השר בן גביר לא הוגש כתב אישום (למיטב ידיעתי הוא גם לא נחשד בעבירה כלשהי).
מדובר, איפוא, בנסיון שקוף לכפות פיטורי שר, שהוא גם ראש מפלגה החברה בקואליציה. בן גביר מכהן כשר לבט״ל כבר למעלה משלוש שנים. נסיון ההדחה מגיע בשנה הרביעית, שהיא גם שנת בחירות בישראל. בנסיבות אלה לא ניתן לראות את נסיון ״היועצת״ אלא כמהלך מכוון נוסף שלה לערעור יציבות הממשלה ולהפלתה. מי שקורא את טיעוניה - נחרד עוד יותר. ביניהם,למשל, ביקורתו של בן גביר על העדר אכיפה שיוויונית.
מבחינה משפטית - זהו בעיני מקרה קל שבו אמור בג״צ לגלגל את היועצת מכל המדרגות. נסיון לכפות על ראש הממשלה לפטר ראש מפלגה מתפקידו ללא עילה עלול באמת להתפתח למשבר חוקתי, אבל בוודאי שלא באשמת הדרג הפוליטי.
את זה מבין כל ילד.
מאחר שבויכוח הציבורי בענין זה מתנגדי הממשלה צפויים לנחול תבוסה - הם נוקטים בשיטות של מי שעמדתו לגופו של ענין חלשה וקלושה.
אמצעי ראשון - איך אתה ״תומך בבן גביר״? מי שמתנגד לעמדת היועצת הוא ״תומך בבן גביר״. עם בן גביר יש לי לא אחת ויכוחים וחילוקי דיעות בפורומים המיניסטריאליים השונים בהם אנחנו חברים. לדוגמא - עסקאות החטופים.
באופן אישי אני רחוק מלהיות מחסידיו. אבל יש לו חסידים לא מעטים. הם בחרו בו לכנסת. בית המשפט דחה את העתירות לפסול את מועמדותו.
הוא מכהן כחוק בממשלה ואין שום עילה בדין להדיחו. הנסיון להדיחו הוא במובהק פגיעה בדמוקרטיה, אותו צמד מלים בו כה מרבים להשתמש מתנגדי הממשלה. כל מי שהדמוקרטיה באמת יקרה לליבו אמור להתקומם מול נסיון מתועב זה ללא קשר ליחסו לבן גביר.
איני רוצה להכנס כאן לדיון המשפטי על הלכת ״דרעי פנחסי״ שלא היה לה עיגון בחוק. היא חלק מחיינו כבר עשרות שנים. הגשת כתבי אישום מביאה להתפטרות שרים מהממשלה. אבל כאן לא הוגש כתב אישום נגד השר בן גביר. את עילת נסיון הדחתו על ידי היועצת הגדרתי בעבר: ״לבלטב״ (ראשי תיבות של לא בא לה טוב בעינים). אם יפתח הפתח הזה - המערכת המשפטית תיטול לעצמה ללא הסמכה בחוק כלי להפלת ממשלות שנבחרו על ידי העם ומכהנות מכוח אמון הרוב הפרלמנטרי. משפטית ודמוקרטית - זאת תועבת התועבות. אסור שזה יקרה.
את האמת הפשוטה הזאת מנסים להשתיק. אבל מאחר שלא ניתן להתווכח איתה לגופו של ענין - ממציאים טיעונים ואיתם מתווכחים. מסיחים את הדעת באמצעות הצבת דחלילים. כותרות הדיווחים אתמול בכלי תקשורת רבים היו על מכתב הקורא לא לציית לפסיקת בית המשפט? האם במכתב יש קריאה לא לציית לפסיקת בית המשפט? לא.
הנה המכתב לפניכם. קיראו אותו ושיפטו בעצמכם. המכתב עוסק בדחית עמדת היועצת ובעצם סוגית הסמכות להדיח שר ללא עילה. גם אין בכלל פסק-דין. למעשה הדיון בבית המשפט כלל לא החל. אמש הוא נדחה בלמעלה מחודשיים יומיים - אינדיקציה להעדר דחיפות ובעיני גם לחולשת התיק. הרי אם היה מוגש כתב אישום נגד השר - היו מתקיימים הליכים מהירים בעתירה.
אפילו צו על תנאי טרם יצא (אני מקווה שגם לא יצא).
אבל מה זה משנה מה כתוב במכתב?
מה משנה הנושא?
הרבה יותר נוח לגרור את הדיון לסוגיה עתידית ותיאורטית של קיום פסק דין שלא ניתן וספק רב בעיני שיינתן.
כך לא מקיימים ויכוח לגופו של ענין, אלא מסיטים את הדיון לשאלה כיבוד פסק דין. בכלי התקשורת המשרתים את האופוזיציה הובאו הקלטות שלי מהעבר המצדדות עקרונית בכיבוד פסיקה. המכתב עצמו לא התייחס כלל לסוגיה זאת.
בדרך זאת מנסים לסתום את הפה ולמנוע דיון ציבורי על משמעויות מהלך מסוכן זה - לדמוקרטיה הישראלית וגם למערכת המשפט עצמה.
הדיון האמיתי הוא על ההרס העצמי שבאקטיביזם המשפטי והשיפוטי.
בכנסת הראשונה בה כיהנתי יזמתי והובלתי דיון במליאה בעקבות צו בינים שהוציאה השופטת דליה דורנר לאחר חקיקת הכנסת בדבר קיצוץ בקצבאות.
המדינה היתה אז במשבר כלכלי חמור. נדרשו צעדים קשים כדי להציל את כלכלת ישראל. סכנת התערבות בית המשפט אז בחקיקת הכנסת היתה בעיני חמורה הן מטעמי הפרדת הרשויות והן משום הסיכון למהלכים ההכרחיים שנדרשו אז מבחינה כלכלית.
לצו שהוציאה אז השופטת דורנר התייחסתי בדיון שהתקיים במליאת הכנסת ב-13.1.2004 כ״הסגת גבול״ ו״טירוף מערכות״. בסוף הדיון קיבלה מליאת הכנסת ברוב גדול את הצעת ההחלטה שהגשתי:
״הכנסת רואה בדאגה את גלישת בית המשפט העליון לנושאים שבמובהק הם בתחום הסמכות של הרשות המבצעת והמחוקקת…הכנסת מתריעה מפני המשך מגמה זו, העלולה להתפתח למשבר חוקתי בישראל.
זאת הדרך של השמאל הרעיל בתקשורת להמנע מקיום דיון ציבורי אמיתי.
דוגמא אופיינית לכך היתה אתמול כשפורסם מכתב, עליו גם אני חתמתי, הדוחה את עמדת ״היועצת המשפטית לממשלה״ בנסיונה לכפות את פיטורי השר בן-גביר ללא כל עילה בדין.
על נושא זה כבר כתבתי פה עם פרסום עמדתה. מדובר בניסיון ברוטלי לפלוש לתחום הפוליטי המובהק של פיטורי שרים שהוא בליבת סמכותו של ראש הממשלה. נגד השר בן גביר לא הוגש כתב אישום (למיטב ידיעתי הוא גם לא נחשד בעבירה כלשהי).
מדובר, איפוא, בנסיון שקוף לכפות פיטורי שר, שהוא גם ראש מפלגה החברה בקואליציה. בן גביר מכהן כשר לבט״ל כבר למעלה משלוש שנים. נסיון ההדחה מגיע בשנה הרביעית, שהיא גם שנת בחירות בישראל. בנסיבות אלה לא ניתן לראות את נסיון ״היועצת״ אלא כמהלך מכוון נוסף שלה לערעור יציבות הממשלה ולהפלתה. מי שקורא את טיעוניה - נחרד עוד יותר. ביניהם,למשל, ביקורתו של בן גביר על העדר אכיפה שיוויונית.
מבחינה משפטית - זהו בעיני מקרה קל שבו אמור בג״צ לגלגל את היועצת מכל המדרגות. נסיון לכפות על ראש הממשלה לפטר ראש מפלגה מתפקידו ללא עילה עלול באמת להתפתח למשבר חוקתי, אבל בוודאי שלא באשמת הדרג הפוליטי.
את זה מבין כל ילד.
מאחר שבויכוח הציבורי בענין זה מתנגדי הממשלה צפויים לנחול תבוסה - הם נוקטים בשיטות של מי שעמדתו לגופו של ענין חלשה וקלושה.
אמצעי ראשון - איך אתה ״תומך בבן גביר״? מי שמתנגד לעמדת היועצת הוא ״תומך בבן גביר״. עם בן גביר יש לי לא אחת ויכוחים וחילוקי דיעות בפורומים המיניסטריאליים השונים בהם אנחנו חברים. לדוגמא - עסקאות החטופים.
באופן אישי אני רחוק מלהיות מחסידיו. אבל יש לו חסידים לא מעטים. הם בחרו בו לכנסת. בית המשפט דחה את העתירות לפסול את מועמדותו.
הוא מכהן כחוק בממשלה ואין שום עילה בדין להדיחו. הנסיון להדיחו הוא במובהק פגיעה בדמוקרטיה, אותו צמד מלים בו כה מרבים להשתמש מתנגדי הממשלה. כל מי שהדמוקרטיה באמת יקרה לליבו אמור להתקומם מול נסיון מתועב זה ללא קשר ליחסו לבן גביר.
איני רוצה להכנס כאן לדיון המשפטי על הלכת ״דרעי פנחסי״ שלא היה לה עיגון בחוק. היא חלק מחיינו כבר עשרות שנים. הגשת כתבי אישום מביאה להתפטרות שרים מהממשלה. אבל כאן לא הוגש כתב אישום נגד השר בן גביר. את עילת נסיון הדחתו על ידי היועצת הגדרתי בעבר: ״לבלטב״ (ראשי תיבות של לא בא לה טוב בעינים). אם יפתח הפתח הזה - המערכת המשפטית תיטול לעצמה ללא הסמכה בחוק כלי להפלת ממשלות שנבחרו על ידי העם ומכהנות מכוח אמון הרוב הפרלמנטרי. משפטית ודמוקרטית - זאת תועבת התועבות. אסור שזה יקרה.
את האמת הפשוטה הזאת מנסים להשתיק. אבל מאחר שלא ניתן להתווכח איתה לגופו של ענין - ממציאים טיעונים ואיתם מתווכחים. מסיחים את הדעת באמצעות הצבת דחלילים. כותרות הדיווחים אתמול בכלי תקשורת רבים היו על מכתב הקורא לא לציית לפסיקת בית המשפט? האם במכתב יש קריאה לא לציית לפסיקת בית המשפט? לא.
הנה המכתב לפניכם. קיראו אותו ושיפטו בעצמכם. המכתב עוסק בדחית עמדת היועצת ובעצם סוגית הסמכות להדיח שר ללא עילה. גם אין בכלל פסק-דין. למעשה הדיון בבית המשפט כלל לא החל. אמש הוא נדחה בלמעלה מחודשיים יומיים - אינדיקציה להעדר דחיפות ובעיני גם לחולשת התיק. הרי אם היה מוגש כתב אישום נגד השר - היו מתקיימים הליכים מהירים בעתירה.
אפילו צו על תנאי טרם יצא (אני מקווה שגם לא יצא).
אבל מה זה משנה מה כתוב במכתב?
מה משנה הנושא?
הרבה יותר נוח לגרור את הדיון לסוגיה עתידית ותיאורטית של קיום פסק דין שלא ניתן וספק רב בעיני שיינתן.
כך לא מקיימים ויכוח לגופו של ענין, אלא מסיטים את הדיון לשאלה כיבוד פסק דין. בכלי התקשורת המשרתים את האופוזיציה הובאו הקלטות שלי מהעבר המצדדות עקרונית בכיבוד פסיקה. המכתב עצמו לא התייחס כלל לסוגיה זאת.
בדרך זאת מנסים לסתום את הפה ולמנוע דיון ציבורי על משמעויות מהלך מסוכן זה - לדמוקרטיה הישראלית וגם למערכת המשפט עצמה.
הדיון האמיתי הוא על ההרס העצמי שבאקטיביזם המשפטי והשיפוטי.
בכנסת הראשונה בה כיהנתי יזמתי והובלתי דיון במליאה בעקבות צו בינים שהוציאה השופטת דליה דורנר לאחר חקיקת הכנסת בדבר קיצוץ בקצבאות.
המדינה היתה אז במשבר כלכלי חמור. נדרשו צעדים קשים כדי להציל את כלכלת ישראל. סכנת התערבות בית המשפט אז בחקיקת הכנסת היתה בעיני חמורה הן מטעמי הפרדת הרשויות והן משום הסיכון למהלכים ההכרחיים שנדרשו אז מבחינה כלכלית.
לצו שהוציאה אז השופטת דורנר התייחסתי בדיון שהתקיים במליאת הכנסת ב-13.1.2004 כ״הסגת גבול״ ו״טירוף מערכות״. בסוף הדיון קיבלה מליאת הכנסת ברוב גדול את הצעת ההחלטה שהגשתי:
״הכנסת רואה בדאגה את גלישת בית המשפט העליון לנושאים שבמובהק הם בתחום הסמכות של הרשות המבצעת והמחוקקת…הכנסת מתריעה מפני המשך מגמה זו, העלולה להתפתח למשבר חוקתי בישראל.