כינוס המרכז אינו נחוץ. איש אינו כופר בתפקידו של ראש הממשלה כיו"ר הליכוד. כשתהיה התמודדות על הנהגת התנועה - כפי שיזם לפני ימים ספורים ראש הממשלה עצמו - אני אתמודד.
גמר חתימה טובה!
גמר חתימה טובה!
As we end YomKippur we receive the horrific news of the attack on the Jewish community in Halle, Germany. We express our condolences to the bereaved families, and pray for the swift recovery of the injured. We can never rest in the face of Antisemitism.
ישראל צריכה להשמיע קול ערכי ברור וצלול מול התוקפנות של ארדואן והפגיעה בכורדים בצפון סוריה ולהציע עזרה הומניטרית.
מצרף מאמר שלי מ-2016 על ישראל והכורדים.
https://m.maariv.co.il/journalists/Article-550393
מצרף מאמר שלי מ-2016 על ישראל והכורדים.
https://m.maariv.co.il/journalists/Article-550393
www.maariv.co.il
כורדיסטן תחילה: ההזדמנות של ישראל לאמץ כוח עולה
<<<
מברך על הודעתו הברורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הן לענין גינוי הפלישה הטורקית והן לענין הסיוע ההומניטרי לכורדים
מאיר שמגר - נשיא בית-המשפט העליון לשעבר. איש האצ״ל, שהוגלה בימי המחתרת לאפריקה. שמגר זכה ללחום לחירות ישראל ולאחר מכן לפעול למען חירות אזרחיה. מגדולי המשפטנים של ישראל. כל הליכותיו שידרו ״הדר״ ודמותו היתה סמל לממלכתיות. ישראל תחסר אותו. יהי זכרו ברוך.
קראתי את גזר הדין מאתמול ואת הכרעת הדין מיולי בעניינו של המחבל שסייע לרצח השוטרים כמיל שנאן והאיל סיתאווי בהר-הבית. רק על סיוע לרצח ניתן היה לגזור 20 שנות מאסר ובנוסף ענישה במצטבר על כל העבירות בהן הורשע. אין מקום להקל בעונש במקרה כזה ולגזור 16 שנים בלבד. על המדינה לערער!
ממשלת אחדות לאומית ללא פסילות היא צו השעה. מתחייבת מתוצאות הבחירות ונדרשת להתמודדות מיטבית מול אתגרי הבטחון הלאומי. לטובת המדינה מקווה לפגישה מוצלחת הערב בין נתניהו לגנץ
התגובה על הירי על שדרות ותושביה צריכה להיות חריפה בהרבה מזו שננקטה. היעד של ישראל צריך להיות פירוק התשתיות הצבאיות של החמאס והג׳יהאד האיסלמי בעזה. אחת הסיבות המשמעותיות מדוע נדרש לסיים בהקדם את המשבר הפוליטי ולהקים ממשלת אחדות לאומית רחבה.
הודעה לתקשורת.
ח"כ גדעון סער הגיש הבוקר הצעת חוק המסמיכה את בתי המשפט לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים שננקטו כלפי הנאשם או כל אדם אחר.
המחוקק הישראלי לא העניק לבתי המשפט סמכות כללית לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, והסתפק בקביעת שלוש הוראות חוק ספציפיות הפוסלות ראיות שהושגו בניגוד לאמור בהן: סעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; סעיף 13 לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979; וסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
בשנת 1984 חלה רפורמה בדין האנגלי, אשר העניקה לבתי המשפט שיקול דעת לפסול ראיה אם בשים לב לכל הנסיבות בה הושגה, תהיה לקבלתה השפעה שלילית על הגינות ההליכים כנגד הנאשם (עיין: סעיף 78 ל 1984- Police and Criminal Evidence Act).
המחוקק הישראלי לא הלך בעקבות השינוי החקיקתי באנגליה והשאיר את ההלכה הישנה על כנה. כך, בתי המשפט בישראל אנוסים לקבל ראיות שהושגו באמצעים פסולים.
בקבלת ראיות אלה "מוכשר" האמצעי הפסול שננקט ונפגעת זכותו של הנאשם להליך הוגן וכן נפגע אמון הציבור במערכת המשפט.
יש להדגיש כי החוק המוצע אינו קובע חובת פסילה אלא מעניק לבתי המשפט סמכות שבשיקול דעת לפסול ראיות. חזקה על בתי המשפט כי ישתמשו בסמכות זו בשום שכל ובהתחשבות במכלול הנסיבות, לרבות חומרת העבירה שבה מואשם הנאשם ועוצמת הפגיעה בזכויותיו על ידי רשויות החקירה.
בית המשפט העליון אימץ בע"פ 5121/98 טור' (מיל') רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח' [טרם פורסם] כלל פסילת ראיות פסיקתי. כך ניסחה השופטת ביניש את כלל הפסילה:
"הנחת המוצא בשאלת קבילותן של ראיות היא זו הנוהגת עימנו מאז ומתמיד, ולפיה ראיה שהיא רלוונטית - קבילה במשפט. עם זאת, לבית-המשפט מסור שיקול-דעת לפסול קבילותה של ראיה בפלילים, אם הוא נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן החורגת מגדריה של פיסקת ההגבלה." [בפסקה 63 לפסק הדין]
יחד עם זאת, פסיקה זו לא החילה את כלל הפסילה כלפי עדים במשפט, אלא רק כלפי הודאת הנאשם. לאחר מכן, בע"פ 5002/09 מדינת ישראל נ' ז'אנו הרחיב השופט אדמונד לוי את הלכת יששכרוב וקבע כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית אינה מוגבלת רק להודאת נאשמים וכי מדובר בתחולה כללית על כל סוגי הראיות שהושגו בניגוד לדין. עם זאת, השופט לוי הגביל מאד את היקף התחולה של הלכת יששכרוב על עדים.
לאחרונה, ניתן פסק דין בע"פ 3237/15 יהודה נ' מדינת ישראל, שם הצטרף השופט מני מזוז לפסיקתו של השופט לוי בעניין תחולת הדוקטרינה הפסילה הפסיקתית גם על עדים, אך להבדיל ממנו קבע (דעת מיעוט) כי יש להחיל את הדוקטרינה בהיקף מלא גם בחקירות עדים.
הצעת החוק זו באה להרחיב את כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע בהלכת יששכרוב ולאמץ תחתיה כלל פסילה חקיקתי רחב יותר המעניק משקל משמעותי יותר לזכותו של הנאשם להליך הוגן. כלל זה יחול בכל מצב בו ננקטו אמצעים פסולה כנגד נחקרים, חשודים, נאשמים, עדים או כל אדם אחר.
חבר הכנסת סער הגיש כבר בכנסות ה-16 וה-17 הצעות חוק דומות. הצעת החוק הנוכחית לוקחת בחשבון בין היתר גם את ההתפתחויות שחלו בפסיקה בשנים האחרונות.
ח"כ גדעון סער הגיש הבוקר הצעת חוק המסמיכה את בתי המשפט לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים שננקטו כלפי הנאשם או כל אדם אחר.
המחוקק הישראלי לא העניק לבתי המשפט סמכות כללית לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, והסתפק בקביעת שלוש הוראות חוק ספציפיות הפוסלות ראיות שהושגו בניגוד לאמור בהן: סעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; סעיף 13 לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979; וסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
בשנת 1984 חלה רפורמה בדין האנגלי, אשר העניקה לבתי המשפט שיקול דעת לפסול ראיה אם בשים לב לכל הנסיבות בה הושגה, תהיה לקבלתה השפעה שלילית על הגינות ההליכים כנגד הנאשם (עיין: סעיף 78 ל 1984- Police and Criminal Evidence Act).
המחוקק הישראלי לא הלך בעקבות השינוי החקיקתי באנגליה והשאיר את ההלכה הישנה על כנה. כך, בתי המשפט בישראל אנוסים לקבל ראיות שהושגו באמצעים פסולים.
בקבלת ראיות אלה "מוכשר" האמצעי הפסול שננקט ונפגעת זכותו של הנאשם להליך הוגן וכן נפגע אמון הציבור במערכת המשפט.
יש להדגיש כי החוק המוצע אינו קובע חובת פסילה אלא מעניק לבתי המשפט סמכות שבשיקול דעת לפסול ראיות. חזקה על בתי המשפט כי ישתמשו בסמכות זו בשום שכל ובהתחשבות במכלול הנסיבות, לרבות חומרת העבירה שבה מואשם הנאשם ועוצמת הפגיעה בזכויותיו על ידי רשויות החקירה.
בית המשפט העליון אימץ בע"פ 5121/98 טור' (מיל') רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח' [טרם פורסם] כלל פסילת ראיות פסיקתי. כך ניסחה השופטת ביניש את כלל הפסילה:
"הנחת המוצא בשאלת קבילותן של ראיות היא זו הנוהגת עימנו מאז ומתמיד, ולפיה ראיה שהיא רלוונטית - קבילה במשפט. עם זאת, לבית-המשפט מסור שיקול-דעת לפסול קבילותה של ראיה בפלילים, אם הוא נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן החורגת מגדריה של פיסקת ההגבלה." [בפסקה 63 לפסק הדין]
יחד עם זאת, פסיקה זו לא החילה את כלל הפסילה כלפי עדים במשפט, אלא רק כלפי הודאת הנאשם. לאחר מכן, בע"פ 5002/09 מדינת ישראל נ' ז'אנו הרחיב השופט אדמונד לוי את הלכת יששכרוב וקבע כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית אינה מוגבלת רק להודאת נאשמים וכי מדובר בתחולה כללית על כל סוגי הראיות שהושגו בניגוד לדין. עם זאת, השופט לוי הגביל מאד את היקף התחולה של הלכת יששכרוב על עדים.
לאחרונה, ניתן פסק דין בע"פ 3237/15 יהודה נ' מדינת ישראל, שם הצטרף השופט מני מזוז לפסיקתו של השופט לוי בעניין תחולת הדוקטרינה הפסילה הפסיקתית גם על עדים, אך להבדיל ממנו קבע (דעת מיעוט) כי יש להחיל את הדוקטרינה בהיקף מלא גם בחקירות עדים.
הצעת החוק זו באה להרחיב את כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע בהלכת יששכרוב ולאמץ תחתיה כלל פסילה חקיקתי רחב יותר המעניק משקל משמעותי יותר לזכותו של הנאשם להליך הוגן. כלל זה יחול בכל מצב בו ננקטו אמצעים פסולה כנגד נחקרים, חשודים, נאשמים, עדים או כל אדם אחר.
חבר הכנסת סער הגיש כבר בכנסות ה-16 וה-17 הצעות חוק דומות. הצעת החוק הנוכחית לוקחת בחשבון בין היתר גם את ההתפתחויות שחלו בפסיקה בשנים האחרונות.