הקמתה בהקדם של ממשלת אחדות - ולו לתקופה קצובה - היא צו השעה כדי להתמודד עם משבר הקורונה, שהשלכותיו מוחשיות ומרחיקות לכת. לא פחות מכך הדבר נדרש על מנת להשיב את אמון אזרחי המדינה במערכת הפוליטית.

הראיון המלא הבוקר ברשת ב'

‏ההסכם הכולל למעשה ויתור על שיגרת הלמידה מרחוק הוא טעות חמורה. לא רק בגלל הצורך לשמור על שגרת למודים וקשר בתקופה זו. זוהי החמצת הזדמנות לרכישת, תרגול ושיפור מיומנויות ברמה האישית והמערכתית הנחוצות בעידן בו אנו חיים בכלל ובתנאים המיוחדים של ישראל בפרט.

‏בכל משבר גלומות גם הזדמנויות. במשבר הנוכחי, לפי מאפייניו, יש פוטנציאל לקפיצת מדרגה במעבר הרשויות למתן שרותים דיגיטליים לאזרח. ביטול הלמידה מרחוק הוא כשל בניצול ההזדמנות. על הממשלה לנצל ימים אלה לחשיבה והערכות לעידן חדש המכווץ את הבירוקרטיה ומייעל את השרות לאזרח. לימדו מאסטוניה.

הסבר על "המודל האסטוני" של שירותים דיגיטלים לאזרח. (מתוך דברי בכנס ב-2018):
https://twitter.com/gidonsaar/status/1054264133003157505?s=12

‏שוחחתי הערב עם שר הפנים ‎אריה דרעי בעקבות הפרסומים בענין הארכת שעון החורף. הכוונה היא להאריך נקודתית בחודש את שעון החורף (כך שיכלול את חודש אפריל השנה) בתקנות שעת חירום כדי לצמצם ״תמריצים״ להסתובבות בחוץ. אין כוונה לפגוע בהסדר בחוק שהובלתי כשר פנים ב-2013 שהאריך את שעון הקיץ. ההסדר תואם בעיני את צרכי השעה (ההתמודדות עם נגיף ״הקורונה״).

‏יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין רשאי ואף צריך לעמוד על עמדתו בהליך המתקיים עתה בבג״צ. דבר אחד אינו בא בחשבון: קריאות לאי-כיבוד פסיקה שיפוטית עתידית, כזאת או אחרת.

‏הערב, בישיבה אצל מנכ״ל משרד האוצר שי באבד, צריכה להתקבל החלטה על החזרה לאלתר של הלמידה מרחוק לתלמידי ישראל. תשומת-לב והערכות מיוחדת נדרשת כדי לאפשר לילדי החינוך המיוחד שיגרת לימודים, טיפול ותמיכה.

״ממני תראו וכן תעשו״ (שופטים ז׳, י״ז).

יסוד המנהיגות הוא הדוגמא האישית.

בימים אלה בהם עיקר נטל המשבר מוטל על המגזר הפרטי חשוב שבבסיס התוכניות להקמת הממשלה החדשה ינקטו הצעדים הבאים במגזר הציבורי:

1. ״ממשלה רזה״. אומנם היו בתולדות ישראל ממשלות גדולות, אבל אין מקום להקמת הממשלה המנופחת ביותר בעת המשבר הכלכלי הקשה ביותר.

2. קיצוץ משמעותי בשכר לתקופה שתוגדר לבעלי משכורות גבוהות במגזר הציבורי ובכלל זה שרים, חברי-כנסת, שופטים, מנכ״לים ועוד.

3. הפחתת פנסיות תקציביות גבוהות.

4. התייעלות משמעותית במגזר הציבורי.

הערבות ההדדית היא יסוד חשוב בהתמודדות עם משבר הקורונה!

עד שתהיה חקיקה - כל אחד מחברי הכנסת יכול לעשות את זה:

‏מי שיכול וצריך לפתור את בעית ״גודל הממשלה״ הוא: בני גנץ. 15 תפקידי שר ל-58 של גוש הימין זה מפתח סביר ואפילו צנוע. 15 תפקידי שר לסיעה של 15 (או 2 שרים לשני אנשים) זה מפתח מופרך לחלוטין. הפריטטיות אינה מצדיקה מספר שרים שווה, כי אפשר להגיע להסדרים שונים בתקנון עבודת הממשלה.

אתראיין בשעה 19:30 לערך במהדורה המוקדמת של חדשות 12. מוזמנות ומוזמנים לצפות.

הראיון המלא הערב בערוץ 12

צו השעה: תוכנית מקיפה לסיוע לעצמאים ולעסקים הקטנים והבינוניים.

אתמול הצגתי מספר צעדים להתמודדות עם משבר הקורונה שעל המגזר הציבורי לנקוט. עיקר הנטל של ההתמודדות עם המשבר מוטל לפי שעה על המגזר הפרטי ויש חשיבות, גם מבחינת הסולידריות החברתית וגם מבחינה כלכלית שהמגזר הציבורי יתרום את חלקו.

היום אכתוב בתמצית על השלמה הנדרשת לתוכנית הכלכלית שהוצגה שלשום שתכלול התייחסות מקיפה יותר לעצמאים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים.

בתמצית - אלה הצעדים החיוניים העיקריים לפי דעתי:

1. דמי אבטלה לעצמאים יחידים שוויוני לזה של שכירים. מאחר שעצמאים משלמים ביטוח לאומי אין מקום לאפליה.

2. מענק דיפרנציאלי למעסיקי עובדים לפי גובה המחזור (עד לתקרה מסויימת שתקבע).

3. כספי המענק לא יחשבו הכנסה לענין גביית מס הכנסה וביטוח לאומי.

4. לאפשר הסתמכות גם על דוחות לשנת 2019, ככל שהוגשו (זה יפתור גם סוגית עסקים חדשים).

5. להכניס כזכאי מענק גם בעלי שליטה בחברות קטנות.

6. יצירת ודאות בקריטריונים וחיתוך בירוקרטיה בכל הקשור לקבלת המענקים. לפי מה שפורסם - רבים מהעצמאים לא ״נכנסים״ לקריטריונים שנקבעו.

חברתית: אסור לתת לעצמאים ולעסקים הקטנים והבינוניים ליפול. זה יסוד הערבות ההדדית בינינו.
כלכלית: זה מנוע צמיחה מרכזי ביציאה מהמשבר. אם המגזר הפרטי יקרוס - נקלע למיתון כבד וארוך.

״לא לפגיעה בעצמאים!״ - דברי היום בישיבת ועדת הכספים של הכנסת

חג הפסח מציין את הפיכתנו לאומה ומסמל את העברת מורשתנו (״והגדת לבנך״) מדור לדור.

השנה נחגוג אותו במתכונת מצומצמת וחסרה, אך עם אותה תפילה נושנה לחירות אישית ולאומית: ״לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

‏ה״מענקים״ לא יספיקו כדי להציל את העצמאים. כל יום שעובר עסקים נוספים קורסים. חוזר: יש לפצות את העסקים בזיקה לירידה במחזור שלהם מהשבתת הקורונה, כפי שנעשה בעבר (במלחמת לבנון השניה). הגון ונכון - כלכלית וחברתית. ללא מענה אמיתי לעצמאים - גם לשכירים רבים לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו