דברים_במליאת_הכנסת_בציון_יום_הרצל_4_5_2020_ח''כ_גדעון_סער.pdf
477.8 KB
דברים במליאת הכנסת בציון יום הרצל 4.5.2020 (ח''כ גדעון סער).pdf
במהלך השנים השתתפתי פעמים רבות בהלוויות קשות, בעיקר בהלוויות של חיילי צה״ל, שנפלו בדמי ימיהם. ההלוויה אתמול של לוחם גולני סמ״ר עמית בן יגאל הי״ד, הייתה אחת הקשות ביותר. בחלקה הצבאית של בית העלמין בבאר יעקב ומחוצה לה התגודדו רבים שבאו להצדיע לעמית בדרכו האחרונה. אין עין שנשארה יבשה.
את אביו, ברוך, שלו היה עמית בן-יחיד, אני מכיר שנים רבות. ברוך הוא מורה, פעיל בולט בארגון המורים העל-יסודיים. בתקופת כהונתי כשר החינוך, נרקמו בינינו יחסי ידידות והערכה ומאז שמרנו על קשר מתמיד.
ברוך הוא איש חינוך וכך גם האם - נאוה, שהיא גננת.
כאשר שומעים את הסיפורים על עמית, על מידותיו, על ערכיו, על אופיו, על רגישותו - מבינים היטב כיצד גדל ואיך הפך למי שהיה. הוא חונך על ערכים של אהבת המולדת. כבן-יחיד הוא התנדב כדי להיות בראש החוד של החטיבה מספר אחת: חטיבת ״גולני״. כך חי וכך נפל.
עמית נרצח מ״בלוק״ שהושלך על ראשו מגג בנין ביעבד, שבשומרון. בדומה לרונן לוברסקי הי״ד, לוחם ״דובדבן״, שנרצח לפני כשנתיים מפלטת-שיש שהושלכה מגג סמוך לרמאללה.
בשטחי יהודה ושומרון אבנים ובלוקים הם כלי נשק לכל דבר המופעלים כדבר שבשגרה נגד אזרחינו ונגד חיילינו. יש פציעות רבות מאוד של אזרחים (כולל ילדים) וחיילים שבקושי מוזכרות. חלקן בדרך נס לא הסתיימו במוות. תופעה זאת מחייבת אותנו להתייחס לכל מקרה של יידוי אבנים כנסיון לרצח ולטפל בה באופן החמור ביותר.
היום בבוקר הייתי בביקור תנחומים אצל ברוך ונאוה. איני מכיר מלים שבכוחן לנחם אבא ואמא על מותו בטרם עת של בנם. זה המחיר הכבד של קיומנו בארץ הזאת. צעירים כמו עמית וחבריו מבטיחים את קיומנו כאן. כך היה וכך הווה ולמרבה הצער כך גם יהיה בעתיד הנראה לעין. עמית הבין זאת היטב. הצעירים המופלאים האלה מוכנים להתנדב, להלחם ולמסור את הנפש כי אלה הערכים שספגו. כי הם יודעים שללא קיר המגן הצבאי - אין לנו קיום באזור בו אנו חיים.
אני זוכר את הבר-מצווה של עמית. קשה לתפוס שהשתתפתי אתמול בהלווייתו. אני מתכוון לסייע בהנצחתו של הלוחם עמית בן יגאל ז״ל, גיבור ובנם של גיבורים.
יהי זכרו ברוך וחרוט בלב האומה.
בתמונה : מדליק נר לעילוי נשמת לוחם ״גולני״ עמית בן יגאל הי״ד עם אביו, חברי ברוך בן יגאל.
את אביו, ברוך, שלו היה עמית בן-יחיד, אני מכיר שנים רבות. ברוך הוא מורה, פעיל בולט בארגון המורים העל-יסודיים. בתקופת כהונתי כשר החינוך, נרקמו בינינו יחסי ידידות והערכה ומאז שמרנו על קשר מתמיד.
ברוך הוא איש חינוך וכך גם האם - נאוה, שהיא גננת.
כאשר שומעים את הסיפורים על עמית, על מידותיו, על ערכיו, על אופיו, על רגישותו - מבינים היטב כיצד גדל ואיך הפך למי שהיה. הוא חונך על ערכים של אהבת המולדת. כבן-יחיד הוא התנדב כדי להיות בראש החוד של החטיבה מספר אחת: חטיבת ״גולני״. כך חי וכך נפל.
עמית נרצח מ״בלוק״ שהושלך על ראשו מגג בנין ביעבד, שבשומרון. בדומה לרונן לוברסקי הי״ד, לוחם ״דובדבן״, שנרצח לפני כשנתיים מפלטת-שיש שהושלכה מגג סמוך לרמאללה.
בשטחי יהודה ושומרון אבנים ובלוקים הם כלי נשק לכל דבר המופעלים כדבר שבשגרה נגד אזרחינו ונגד חיילינו. יש פציעות רבות מאוד של אזרחים (כולל ילדים) וחיילים שבקושי מוזכרות. חלקן בדרך נס לא הסתיימו במוות. תופעה זאת מחייבת אותנו להתייחס לכל מקרה של יידוי אבנים כנסיון לרצח ולטפל בה באופן החמור ביותר.
היום בבוקר הייתי בביקור תנחומים אצל ברוך ונאוה. איני מכיר מלים שבכוחן לנחם אבא ואמא על מותו בטרם עת של בנם. זה המחיר הכבד של קיומנו בארץ הזאת. צעירים כמו עמית וחבריו מבטיחים את קיומנו כאן. כך היה וכך הווה ולמרבה הצער כך גם יהיה בעתיד הנראה לעין. עמית הבין זאת היטב. הצעירים המופלאים האלה מוכנים להתנדב, להלחם ולמסור את הנפש כי אלה הערכים שספגו. כי הם יודעים שללא קיר המגן הצבאי - אין לנו קיום באזור בו אנו חיים.
אני זוכר את הבר-מצווה של עמית. קשה לתפוס שהשתתפתי אתמול בהלווייתו. אני מתכוון לסייע בהנצחתו של הלוחם עמית בן יגאל ז״ל, גיבור ובנם של גיבורים.
יהי זכרו ברוך וחרוט בלב האומה.
בתמונה : מדליק נר לעילוי נשמת לוחם ״גולני״ עמית בן יגאל הי״ד עם אביו, חברי ברוך בן יגאל.
אני קורא לראש הממשלה נתניהו לנצל את הדחיה בהשבעת הממשלה כדי לחדש את המו״מ עם ״ימינה״ להצטרפותה לקואליציה.
הפערים ניתנים לגישור וחבל שהשותפה האידיאולוגית הקרובה ביותר לליכוד תישאר בחוץ. חשוב שהגוש הפרלמנטרי של המחנה הלאומי ישמור על אחדותו.
הפערים ניתנים לגישור וחבל שהשותפה האידיאולוגית הקרובה ביותר לליכוד תישאר בחוץ. חשוב שהגוש הפרלמנטרי של המחנה הלאומי ישמור על אחדותו.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
דברי הבוקר בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בענין "החוק הנורבגי".
הנחתי היום על שולחן הכנסת הצעת חוק להגבלת זכות המדינה לערער על זיכוי אדם מאשמה בפלילים.
על פי הצעת החוק במקום ערעור בזכות - תוכל המדינה לערער על זיכוי רק ברשות בית המשפט של הערעור במקרים מיוחדים.
בהליך הפלילי יש חוסר סימטריה מובנה: למדינה כמאשימה מוקנית עוצמה רבה אל מול הנאשמים, במשאבים ובסמכויות. שיעורי ההרשעה בפלילים בבתי המשפט שלנו -גבוהים. זיכוי של אדם בערכאה הראשונה מעיד שהתעורר לפחות ספק סביר בקרב בית-המשפט. אדם שזוכה בדין לאחר כל הליכי החקירה והתביעה, על הפגיעות הקשות בחייו שיש בהן - אין סיבה כדבר שבשגרה לקיים ״סיבוב נוסף״ כדי לנסות ולהביא להרשעתו. במדינות מתקדמות רבות בעולם יש הגבלה על זכותה של המדינה כמאשימה לערער על פסק הדין.
כמובן, לנאשם שהורשע תישמר זכות הערעור במתכונתה הנוכחית.
על פי הצעת החוק במקום ערעור בזכות - תוכל המדינה לערער על זיכוי רק ברשות בית המשפט של הערעור במקרים מיוחדים.
בהליך הפלילי יש חוסר סימטריה מובנה: למדינה כמאשימה מוקנית עוצמה רבה אל מול הנאשמים, במשאבים ובסמכויות. שיעורי ההרשעה בפלילים בבתי המשפט שלנו -גבוהים. זיכוי של אדם בערכאה הראשונה מעיד שהתעורר לפחות ספק סביר בקרב בית-המשפט. אדם שזוכה בדין לאחר כל הליכי החקירה והתביעה, על הפגיעות הקשות בחייו שיש בהן - אין סיבה כדבר שבשגרה לקיים ״סיבוב נוסף״ כדי לנסות ולהביא להרשעתו. במדינות מתקדמות רבות בעולם יש הגבלה על זכותה של המדינה כמאשימה לערער על פסק הדין.
כמובן, לנאשם שהורשע תישמר זכות הערעור במתכונתה הנוכחית.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
מליאת הכנסת החליטה לקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון בהצעתי לקיים דיון נוסף בהחלטת בג״צ לבטל את צו ההריסה על ביתו של המחבל מחמוד עטאונה, חבר החוליה שבצעה את רצח דביר שורק הי״ד.
בשבוע שעבר בג"ץ ביטל צו להריסת בית המחבל מחמוד עטאונה, חבר חוליית הטרור שרצחה את דביר שורק הי"ד (בג"ץ 752/20).
אמרתי היום במליאה כי החלטת בג"צ פוגעת בהרתעה וביכולת המדינה להשתמש בכלים אפקטיביים במלחמה בטרור.
אבסורדי שבנימוקיו לבטל את צו ההריסה השתמש בג"ץ בחלוף הזמן מאז הרצח. ראשית- כי בפסק הדין עצמו נקבע שהמדינה נקטה זהירות ראויה בבירור העובדות, כאשר תחילה הכחיש המחבל מעורבותו ברצח. שנית- כי קרוב למחצית מתקופת השיהוי היה הנושא בדיון בבית המשפט עצמו.
קראתי ליועץ המשפטי לממשלה להיעתר לבקשת משפחת הנרצח ולבקש דיון נוסף בפסק הדין בבית המשפט העליון.
בשבוע שעבר בג"ץ ביטל צו להריסת בית המחבל מחמוד עטאונה, חבר חוליית הטרור שרצחה את דביר שורק הי"ד (בג"ץ 752/20).
אמרתי היום במליאה כי החלטת בג"צ פוגעת בהרתעה וביכולת המדינה להשתמש בכלים אפקטיביים במלחמה בטרור.
אבסורדי שבנימוקיו לבטל את צו ההריסה השתמש בג"ץ בחלוף הזמן מאז הרצח. ראשית- כי בפסק הדין עצמו נקבע שהמדינה נקטה זהירות ראויה בבירור העובדות, כאשר תחילה הכחיש המחבל מעורבותו ברצח. שנית- כי קרוב למחצית מתקופת השיהוי היה הנושא בדיון בבית המשפט עצמו.
קראתי ליועץ המשפטי לממשלה להיעתר לבקשת משפחת הנרצח ולבקש דיון נוסף בפסק הדין בבית המשפט העליון.