דברי במליאת הכנסת על ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות :

(מליאת הכנסת 15.10.2020)

גבירתי היו"ר, כנסת נכבדה,

ההסכם המובא היום לאישור הכנסת הוא נדבך חשוב, בעל מימד היסטורי, בהבקעת חומת האיבה הערבית כלפי מדינת ישראל.
הציונות מראשיתה התקדמה תוך התנגדות, אך הושיטה יד לשלום לערביי הארץ והאזור כולו.

ברוח זאת נאמר במגילת העצמאות: " אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו".



האמירויות שזכו לעצמאות והתאחדו לפדרציה בתחילת שנות ה-70 , כחברות בליגה הערבית, נקטו בתחילה עמדה עוינת לישראל שהשתנתה ליחסים לא גלויים מאז שנות ה-90, שהלכו והשתפרו.



בהסכם שלפנינו- הסכם של יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין המדינות - יש פוטנציאל לבניית שיתוף פעולה לטובת שתי המדינות. שיתוף פעולה כזה יהווה דוגמא ליתרונות השלום לעמי האזור. ההסכם פותח אופקים כלכליים חדשים לישראל במרחב. אבל גם לאמירויות.

יהיה כמובן צורך בשנים הבאות לטפחו, לבססו ולחזקו באמצעות מערכות קשרים כלכליים ואחרים בין אזרחי המדינות, לא רק בין ממשלותיהן.
אני רוצה לברך את רה"מ בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל נתניהו, נשיא איחוד האמירויות ח'ליפה בִּן זָאיִד אָאל נַהְיָאן ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ זכאים לברכות, לשבחים, ולהערכה על מהלך חשוב זה. הם גילו תבונה מדינית בהובלת מהלך זה, התואמת את האינטרסים של המדינות ומתיישבת עם המציאות המזרח-תיכונית העכשווית.

ליום הזה הגענו בזכות עוצמתה של ישראל - הביטחונית, המדינית הכלכלית, הטכנולוגית. עוצמה זו היא-היא "קיר הברזל" המבטיח את קיומה של ישראל ואת עתידה.
הלקח: יש להמשיך ולבצר את מרכיבי העוצמה הישראלית. המפתח להבטחת קיומנו הוא גם המפתח לנורמליזציה הדרגתית עם כל שכנינו.


מה שיקבע האם נגיע להסכמים נוספים הן העובדות בשטח. עוצמתנו הדמוגרפית, הכלכלית, הביטחונית, המדינית והטכנולוגית.

אבל קודם כל- אחיזתנו במולדת. שמירתנו על שטחי ארץ-ישראל שבידינו ויישובם.
כמו בהתפתחות המפעל הציוני כולו ותולדות המאבק על הארץ- גם במערכה על ערש הולדתו של עמנו- יהודה ושומרון- יקבעו העובדות בשטח.


איננו יכולים להסכים ולא נסכים להקמת מדינה ערבית נוספת, המכונה- "פלסטינאית", בלב ארצנו. מדינה כזאת תהיה "פצצה מתקתקת" בחיקה של ישראל. "רוורס" במהלך הגדול של שיבת ציון.

על מהות יחסה אלינו של הרשות הפלסטינית מעידות היטב גם התקפתה והתנגדותה החריפה להסכם שאותו נאשר היום. הסכם זה הוא מכה למאמציה הנואלים לדה- לגיטימציה לישראל ולבידודה המדיני.

האזכור הקצר בנוסח ההסכם בהקשר הפלסטיני מזכיר במשהו את הנוסח בהסכם קמפ- דיוויד עם מצרים, עליו חתם מנחם בגין עליו השלום.
חלפו מאז למעלה מארבעים שנה!

כפי שהיה בעבר - יש מחיר לסרבנות הפלסטינית, לחוסר רצונה של המנהיגות הפלסטינית לסיים את הסכסוך עם ישראל.



על הקהילה הבינלאומית להקרין להם זאת. כי בכך, אולי, טמונה האפשרות, התיאורטית, להתפכחותם.
כך או אחרת:
זו ארצנו היחידה. אנחנו כאן כדי להישאר.
זכויותינו וקיומנו כאן לא היו ולא יהיו תלויים בהסכמתם של מי משכנינו במרחב.


הצבעת חברי "הרשימה הערבית המשותפת" היום- מצערת.
לאזרחי ישראל הערבים מגיע ייצוג טוב יותר ההולם את האינטרסים האמיתיים שלהם.

נקווה שהבית הזה יאשר בעתיד הלא – רחוק הסכמים מדיניים טובים עם עוד מדינות במרחב.

ראש הממשלה מנחם בגין אמר בנאומו בעת ביקורו ההיסטורי של הנשיא סאדאת בבית הזה: "המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".
ההסכם משרת את האינטרס הלאומי ישראלי.
אצביע בעדו!

על ההסכם עם איחוד האמירויות הערביות ועל הסרבנות הפלסטינית. צפו בדברי במליאת הכנסת בדיון המיוחד לאישור ההסכם.

מחר ימלאו 140 שנה להולדתו של זאב ז׳בוטינסקי, ראש בית״ר ומנהיג הציונות הרביזיוניסטית.

מתוך דבריו שנכתבו לפני 85 שנה:

״גם לי שנאה עיוורת לרעיון האומר ש״המדינה היא הכל״. והיינו הך, אם קומוניסטית או פאשיסטית. הנני מאמין רק בפרלמנטריזם ״מן האופנה הישנה״, כל כמה שייראה לפעמים בלתי-נוח או מחוסר-אונים. הנני מאמין בחופש הדיבור והארגון, וכמעט בכל התנגשות בין ההכרה האינדיבידואלית למשמעת כפויה, הנני עומד לצידו של היחיד״.
(ז. ז׳בוטינסקי, 8.4.1935).

מודה לחברי ועדת החוץ והבטחון על תמיכתם בי לעמוד בראש ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון. מנעורי ובמהלך כל דרכי ותפקידי הציבוריים פעלתי לחיזוק אחיזתנו בשומרון, ביהודה ובבקעת הירדן. כך בכוונתי לעשות גם בתפקיד זה.

על האקטיביזם השיפוטי, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ופיקוח פרלמנטרי.

צפו בראיון שלי עם פרופ׳ יובל שני על היחסים בין הרשויות בכנס הוירטואלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

https://www.youtube.com/watch?v=ghepZELDqXQ&feature=youtu.be

בראיון בגל״צ הבוקר בתוכניתו של אודי סגל פרטתי את המהלכים בתחומי החינוך והכלכלה בהם צריך לנקוט עתה.

מוזמנים ומוזמנות להאזין.

מה קורה בשטחי יהודה ושומרון ומדוע אני מוטרד. דברי היום בישיבת השדולה למען ארץ-ישראל בכנסת

יחד עם חברתי לסיעה - ח״כ יפעת שאשא-ביטון - הנחתי היום על שולחן הכנסת הצעה לשינוי שיטת הבחירות.

לפי ההצעה תשונה שיטת הבחירות כך שיתקיימו בחירות אזוריות - אישיות של מחצית מחברי הכנסת: 60 חברי כנסת. יתר 60 חברי הכנסת יבחרו באופן דומה לשיטה הנהוגה כיום, בבחירות ארציות על פי רשימות מפלגתיות.

ישראל חווה משבר אמון בין ציבור האזרחים למערכת הפוליטית. הבוחר מצביע עבור רשימת מועמדים ואינו יכול להשפיע על זהות הנבחרים באופן ישיר. רוב חברי הכנסת אפילו לא נבחרים במפלגותיהם.

בנוסף, השיטה הקיימת כיום בישראל, מביאה למצב שהבוחר הישראלי אינו מיוצג כהלכה ואין לו נציג ישיר בכנסת מאזור מגוריו. יש תת-ייצוג לאזורים מסוימים בישראל, בדגש על אזורי הפריפריה.

הצעת החוק תעצים את הקשר בין הבוחרים לבין נבחרי הציבור ואת מידת האחריותיות שלהם כלפי האזרחים. חלוקת המדינה לפי אזורי בחירה תביא להזדהות האזרחים עם נבחריהם וקשר אישי יותר מהקיים במצב הנוכחי. שיטה זו עשויה להגדיל את השתתפות האזרחים בהליך הדמוקרטי ולהביא לגידול בשיעורי ההצבעה בבחירות לכנסת. הייצוג האזורי יחזק את האינטרסים של אזורים שאינם זוכים היום לייצוג הולם.

מדוע חשוב לשנות את השיטה?

מוזמנים להאזין לראיון שלי ב״יומן הבוקר״ של רשת ב׳

אחרי 8 חודשים כדאי לבחון את האסטרטגיה שהצליחה במזרח אסיה.

סגר על מי שנבדק ונמצא חולה במקום על כלל האוכלוסיה הוא לא רק מהלך יותר זול כלכלית. הוא פשוט אפקטיבי.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001348161

כל עוד היקף החולים בקהילה גדול בהרבה מהחולים המזוהים - ההדבקה תימשך ואנו נהיה במעגל של סגרים (ברמה כזאת או אחרת) שיעשו שפטים בכלכלה ובחברה.

נדרש מהלך שאפתני של איתור החולים בבדיקות המוניות, בידודם ויצירת אזורים ״נקיים״ מקורונה. בהיקף רחב של בדיקות זה ניתן לביצוע תוך מספר ימים.